חשיבות ההנגשה של כנסים אקדמיים, כנסים מקצועיים וכנסים אחרים נובעת ממרכזיותה של הזכות לנגישות כזכות אדם בסיסית לאנשים עם מוגבלויות. זכות זו זכתה להכרה במשפט הבינלאומי במסגרת אמנת האו"ם בדבר זכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, 2006 , והיא עוגנה גם בחקיקה המקומית במסגרת "חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות", התשנ"ח 1998- (להלן: "חוק השוויון"). נגישות לכנסים מאפשרת
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
נגישות החוק והמשפט בישראל : הנגשה לשונית לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כמקרה מבחן
בשנת 1988 נחקק חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח 1998, במטרה להגן על חירותם ועל זכאותם של אנשים עם מוגבלות להתנהלות עצמאית, להשתתפות ולשותפות מלאה בחברה. בשנת 2005 התווסף לחוק זה פרק הנגישות (תיקון מס' 2), הכולל בים היתר התייחסות לנגישות השירות, ובתוך כך נגישות למידע (סעיף 29 לחוק). במאמר נטען כי על אף
משפט נגיש לכל: הזכות לנגישות ונגישות למשפט- ביקורת מוגבלות
עקרון הנגישות הפך מרכזי ביותר בעשורים האחרונים בשתי זירות מאבק משפטיות עיקריות: התנועה של נגישות לצדק ומשפט והתנועה לזכויות אנשים עם מוגבלות ומאבקה למען הזכות לנגישות. עם חקיקת פרק הנגישות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות והתקנת תקנות נגישות השירות על פיו, הפך מושג הנגישות מרעיון מופשט לזכות משפטית אכיפה. מאמר זה מציג לראשונה סקירה
זכויות אנשים עם מוגבלויות וגישה ביקורתית למוגבלות: השלכות לתחום הביו-אתיקה
מאז שנות התשעים של המאה העשרים מחלחלת בישראל תפיסה חדשה אשר רואה באנשים עם מוגבלויות אנשים שווי זכויות בחברה ובמשפט ומבקשת להיאבק בהדרה, בהפליה ובדיכוי שאנשים עם מוגבלויות חווים בכל תחומי החיים. אנשים עם מוגבלויות נאבקים לשילובם בחינוך, דיור בקהילה, נגישות למרחבים ושירותים ציבוריים ועוד. המאבק לשינוי המצב מתחולל בזירות רבות: החל מאקטיביזם חברתי, דרך פעילות
הנגשת מידע בתחום בריאות האישה – הערכת ההתאמה של לומדת "לילך"- הנגשת תכנים בנושא בריאות האשה לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, (פלטפורמה מקוונת) לחברה החרדית ולחברה הערבית
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם. מחקר הערכה זה מבוסס על לומדת לילך – לומדה להנגשת תכנים בנושא בריאות האשה לנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, לאחר שעברה התאמה תרבותית עבור נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ממגזרים נוספים. מטרתה המרכזית של מחקר ההערכה הנוכחי היא לבחון את מידת ההתאמה של לומדת
גורמי סיכון וחוסן לאיכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני נמוך
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. המחקר הנוכחי מתמקד בגורמי הסיכון והחוסן לניבוי איכות החיים של ילדים עם עיכוב התפתחותי ממשפחות במעמד סוציו-אקונומי בינוני-נמוך. המחקר הינו מחקר אורך: ראשית, הוערכו מדדים שונים של מאפייני הילד והוריו במסגרת הערכה התפתחותית במכון כשהילדים היו בגיל הגן, ובהמשך הוערכו איכות החיים והסתגלות הילדים לבית הספר היסודי. בהתאם לממצאים
מאמאנט – הרבה מעבר לרשת: תוכנית התערבות לקידום בריאות בקרב נשים בגילאי 53-21 עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. מטרת המחקר הייתה להעריך את יעילותה של תוכנית "מאמאנט – הרבה מעבר לרשת" בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה. המחקר התבסס על שיטה משולבת. השתתפו במחקר 45 נשים עם מש"ה קל עד בינוני הגרות במסגרות דיור בקהילה בטווח הגילים 23-53 שנים
אפיון הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית התפתחותית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית אשר שווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. היכולת להביע כוונה תקשורתית או פעולת דיבור הינה יכולת פרגמטית אשר מאפשרת לפרט לממש את צרכיו האישיים והחברתיים. מטרת המחקר הנוכחי היא לבחון את הכוונות התקשורתיות אשר מופקות על ידי ילדים צעירים עם איחור התפתחותי או מוגבלות שכלית בהשוואה לילדים שהתפתחותם טיפוסית ששווים להם בגיל התפתחותי או בגיל כרונולוגי.
ה"מה" וה"איך" של תקשורת, ערוצים חדשים לשילוב בוגרים עם מש"ה: תפיסת רגשות בערוצים מילוליים ופרוסודיים בשפה דבורה
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. מחקר זה בדק את יכולת זיהוי רגשות בדיבור בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). המחקר כלל שני ניסויים שבחנו את יכולת זיהוי הרגשות בכל אחד מערוצי הדיבור (הפרוסודי והלקסיקלי) בנפרד, וכן את האינטגרציה ביניהם. בניסוי הראשון נבדקה יכולת זיהוי רגש מערוץ יחיד אצל משתתפים ברמות שונות של מש"ה,
מבחן "תפיסת ספרות על רקע רעש" ככלי סינון שמיעה באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. ירידה בשמיעה בקרב אוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) גבוהה בשכיחותה בהשוואה לאוכלוסייה הטיפוסית. למרות זאת, אוכלוסייה זו לא מאותרת מספיק וכתוצאה מכך לא משוקמת. מבחן "תפיסת ספרות על רקע רעש" הוא מבחן סינון שמיעה אשר מתבצע בסביבה הטבעית של הנבדק. מטרת המחקר הנוכחי היא להעריך האם ניתן להתאים