מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

מחקר זה בדק את יכולת זיהוי רגשות בדיבור בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה). המחקר כלל שני ניסויים שבחנו את יכולת זיהוי הרגשות בכל אחד מערוצי הדיבור (הפרוסודי והלקסיקלי) בנפרד, וכן את האינטגרציה ביניהם. בניסוי הראשון נבדקה יכולת זיהוי רגש מערוץ יחיד אצל משתתפים ברמות שונות של מש”ה, ונמצא קשר ישיר בין רמת המוגבלות לזיהוי הרגש. בניסוי השני נבדקה יכולת האינטגרציה בין ערוצים אצל משתתפים עם מוגבלות קלה. נמצא קשר ישיר בין קושי המטלה ליכולת ההבחנה בין הרגשות. לסיכום, הממצאים מצביעים על כך שהקושי בהבנת רגשות נובע ממוגבלות קוגניטיבית כללית המקשה על ביצוע מטלות מורכבות.

מילות מפתח: תפיסת דיבור, רגשות, פרוסודיה, סמנטיקה, מוגבלות שכלית התפתחותית