×

נכונות מעסיקים להעסיק אדם עם פיגור שכלי לאור תקנות שכר מינימום מותאם

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשלכות של תקנות שכר מינימום מותאם על נכונות מעסיקים להעסיק אדם עם פיגור שכלי והגורמים המסייעים לעמדה חיובית כלפי אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה). תוצאות המחקר מחזקות את המחלוקת הקיימת בספרות העוסקת בשיקום לגבי חשיבותם של משתנים דמוגרפים,

דימוי עצמי ושביעות רצון מעבודה בקרב נשים וגברים בעלי לקות אינטלקטואלית בתעסוקה מוגנת

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. במחקרים קודמים, בהם נבחנו הבדלי מגדר בדימוי עצמי ובשביעות רצון מתעסוקה, נמצא כי קיימים הבדלים משמעותיים בין נשים לגברים במדדים אלו. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את ההבדלים בין נשים לגברים בעלי לקות אינטלקטואלית המשולבים בחמש מסגרות מוגנות (מע"ש – מרכז עבודה שיקומי) של עמותת

קבוצות צמי”ד בצופים, לילדים עם צרכים מיוחדים

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. עבודה זו תתמקד בבחינה של תרומת משתנים ברמת הפרט והקהילה, להסבר הבדלים בהסתגלותם החברתית- רגשית של ילדים עם צרכים מיוחדים, המשתתפים בקבוצת צמי”ד, תכנית ייחודית אשר מכוונת לשילוב ילדים ומתבגרים עם צרכים מיוחדים ב”תנועת הצופים” באמצעות פעילות צופית מותאמת. ממצאי המחקר הראו שלאחר שנה

תרומת לימודי המשך באקדמיה לאוריינטציית עתיד, מסוגלות עצמית ואופטימיות בקרב אנשים עם לקויות קוגניטיביות: המקרה של כפר תקווה – דיור מוגן לבוגרים עם צרכים מיוחדים

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר היא לבדוק האם קיים קשר בין השתתפות בתכנית לימודי המשך ב’כפר תקווה’ של אנשים עם לקויות קוגניטיביות לבין אוריינטציית העתיד, תחושת המסוגלות העצמית, והאופטימיות שלהם. מטרה נוספת היא ללמוד על מחשבותיהם של אנשים עם לקויות קוגניטיביות בקשר לעתידם ולהבין את התרומה האפשרית

איכות חיים של מזדקנים עם תסמונת דאון בחברה הערבית

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת מחקר זה הייתה לבדוק את איכות חייהם של בעלי תסמונת דאון בחברה הערבית. המחקר בחן שאלה זו דרך שני מודלים, המודל הרפואי והמודל התפקודי-חברתי. משתני המודל הרפואי הם מצב בריאותי, רמת מוגבלות שכלית ותפקוד יומי, לעומת השתתפות ותפקוד יומי במודל החברתי-תפקודי. אוכלוסיית המחקר

תפיסות אנשי צוות את השימוש במחשבי תקשורת אצל בוגרים עם מוגבלויות התפתחותיות

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר היא לבחון תפיסות של צוות רב-מקצועי לגבי השימוש במחשבי תקשורת אצל בוגרים עם מוגבלויות התפתחותיות, תוך התמקדות במשמעות תפיסות אלה בתהליכי הטמעתם ויישומם. מניתוח הנתונים ניתן לזהות שלוש תמות מרכזיות – קשר בין מחשבי תקשורת לתהליך התקשורת עצמו; קשיים והזדמנויות הנלווים לשימוש

תפיסות הורים לבוגרים עם לקויות קוגניטיביות במגזר הערבי את הדיור בקהילה

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התפיסות, העמדות ודרכי ההתמודדות של הורים לבוגרים עם לקויות קוגניטיביות במגזר הערבי לגבי הוצאת ילדיהם למגורים עצמאיים בקהילה לאחר סיום בית הספר המיוחד. רוב ההורים שנדגמו במחקר מתנגדים לנושא הדיור העצמאי בקהילה עבור ילדיהם, ועמדתם תלויה במספר גורמים כגון:

הקשר בין תפיסת איכות החיים של אנשים עם פיגור שכלי לבין מסגרת הדיור שלהם

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק את הקשר בין תפיסת איכות חייהם של אנשים מבוגרים עם מוגבלות שכלתי התפתחותית לבין סוג המסגרת בו הם מתגוררים, המאפיינים הפיזיים והמדיניות הנהוגה בה, ולהצביע על המשתנה שיסביר בצורה הטובה ביותר את תפיסת הפרט את איכות חייו. הממצאים המרכזיים

הקשר בין תפיסת אקלים חברתי לבין הזדקנות מוצלחת אצל אנשים עם פיגור שכלי

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. מטרת המחקר, להסביר את אופי ההזדקנות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, הגרים במסגרות דיור לאור תפיסתם את האקלים החברתי במסגרות אלו. נמצא, שאת הדימוי העצמי מסבירים תפיסת האקלים החברתי במימד היחסים ובממד ההתפתחות האישית, את תחושת השייכות מסבירים תפיסת האקלים החברתי במימד היחסים

תחושת הצמיחה האישית והאושר הסובייקטיבי של אימהות לנוכח נכויות התפתחותיות שונות של ילדן – תרומתם של התקשרות, תמיכה חברתית ותחושות אשמה

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם. המחקר הנוכחי נועד לבחון את קווי הדמיון והשוני בתחושת הצמיחה והאושר הסובייקטיבי ואת תרומת הדחק הכללי והספציפי, אוריינטציית ההתקשרות, התמיכה והאשמה לצמיחה ולאושר בקרב אימהות לילדים עם נכות פיסית, שכלית, תקשורתית וחושית, באמצעות הגישה הנון-קטגורית. ממצאי המחקר מצביעים על הבדלים בין הקבוצות בממדי ההתקשרות