מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. המחקר הנוכחי עוסק במצבם התזונתי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בגיל המבוגר בישראל. תוחלת החיים של אנשים עם מש"ה עולה, אך חסר מידע על מצבם התזונתי, במיוחד בקרב הגרים בקהילה ובקבוצת הגיל המבוגרת. אוכלוסייה זו מזדקנת מוקדם יותר ונמצאת בסיכון מוגבר למחלות כרוניות. מחקר זה פיתח את
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
הקשר בין סוגי ערך חברתי לבין תפיסות לקוחות כלפי עסקים חברתיים לשילוב תעסוקתי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. במחקר הנוכחי נבחנו גורמים שתומכים בפתרון מערכתי, משמעותי ומקיים, שמאפשר את העסקתם ארוכת הטווח של אנשים עם מוגבלויות במסגרת יצרנית של עסקים חברתיים. ממציא המחקר שבדקו תפיסות, העדפות ובחירה של צרכנים בבתי קפה שונים שכללו גם שילוב אנשים עם מוגבלויות העלה כי קיים פלח שוק שמעריך את התועלת הכפולה
"לפי שהם אדם מישראל" – המשמעות המוענקת לטיפול בבן משפחה עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בחברה החרדית: הזדמנויות ואתגרים בהתערבות רגישת-תרבות
מחקר זה נעשה במימון קרן שלם. משפחות של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בחברה החרדית עשויות לחוות פגיעה בדימויין וביוקרתן, ולפיכך עלולות לשמור על המוגבלוּת כסוד מפני הסביבה. במחקר זה, בחנו את המשמעות הניתנת לטיפול בילדים עם מש"ה משלוש זוויות מבט: האבות, האימהות והעובדות הסוציאליות המסייעות להם. במחקר עלו שלוש תמות: הקשר עם המשפחה; הקשר
עולמם הריגשי-חברתי של מתבגרים עם מש"ה: מחקר אורך מילדות לגיל ההתבגרות
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר הנוכחי הינו מחקר אורך אשר עקב אחר ילדים שהשתתפו ביחד עם אימהותיהם במחקר שנערך לפני כשלוש עשרה שנים ובחן את הקשרים בין מאפייני הקשר הראשוני שלהם עם אמותיהם בילדות לבין היכולות הרגשיות-החברתיות של המתבגרים כיום. המחקר מחדש גם בכך שנעשה שימוש בכלי מחקר מתחום הטיפול באומנויות המבוססים על
הפעלת מסך מגע בקרב אנשים עם מש"ה: הערכת מרכיבי מוטוריקה עדינה באמצעות היישום TATOO©
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מחקר זה בחן את השימוש המותאם של יישום TATOO (Danial-Saad & Chiari, 2017) להערכת מיומנויות מוטוריות בהפעלת מסכי מגע בקרב 120 מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן: מש"ה) מגיל 21 ומעלה. המחקר התמקד בהתאמת ממשק המשתמש (user interface, UI) של TATOO לאוכלוסייה זו ובבדיקת היתכנותו. מן הממצאים עלה קשר
מאפייני פגיעה של ילדים עם צרכים מיוחדים שנפגעו פגיעה מינית ברשתות החברתיות
המחקר בוחן פגיעות מיניות בילדים עם צרכים מיוחדים ברשתות החברתיות. ניתוח איכותני של דוחות עו"ס לחוק נוער מצביע על דינמיקות בין הפוגע לנפגע, מאפייני ילדים ומשפחותיהם, וחשיבות מנגנוני חשיפה ותמיכה. הממצאים חושפים גורמי סיכון ייחודיים כמו תמימות, צייתנות, ובידוד חברתי, המגבירים פגיעות באוכלוסייה זו. המלצות המחקר כוללות חינוך, מודעות והכשרה מקצועית להורים ואנשי מקצוע למניעה
ויסות רגשי והורות במצבי דחק
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר בחן את הקשר בין ויסות רגשי (Emotion Regulation) לבין הורות תחת עומס רגשי במצבי לחץ מגוונים: אישיים, משפחתיים וסביבתיים. באמצעות ארבעה מחקרים אמפיריים, נבחן כיצד אסטרטגיות ויסות שונות, ובהן הערכה מחדש, מנטליזציה, הדחקה ורומינציה, משפיעות על רווחת ההורה ועל תפקודו כהורה. ממצאי המחקר מצביעים על כך ששימוש בהערכה
תרומתם של מאפיינים הוריים ומשפחתיים להסתגלות של אחאים לילד עם מוגבלות בחברה החרדית בישראל
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. בחברה החרדית בישראל שכיחות גבוהה של ילדים עם מוגבלויות, שיעורי פריון גבוהים וריבוי אחאים לילד עם מוגבלות. מטרת המחקר לבחון באמצעות מודל אינטגרטיבי קשר בין חוסן משפחתי, דחק הורי וסגנון התקשרות של אמהות בחברה החרדית לבין הסתגלותם הנפשית של אחאים לילד עם/ללא מוגבלות. המחקר כמותי וכלל 160 אמהות, 92
הקשר בין סטיגמה ואמון במוסדות המדינה לצריכת שירותים בקרב הורים ערבים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין סטיגמה מופנמת, אמון במוסדות המדינה, ושימוש בשירותים ציבוריים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בחברה הערבית בישראל. באמצעות ניתוח נתונים ממדגם של 235 הורים (124 ערבים ו-111 יהודים), המחקר מצא שסטיגמה מופנמת קשורה להפחתת השימוש בשירותים ציבוריים, בעוד שאמון במוסדות המדינה
תרומתן של ההשכלה האקדמית ושל תוכניות ההכשרה המקצועית לידע המקצועי של הצוות המוביל בשרות מוכוון אדם במסגרות דיור חוץ-ביתיות לאנשים עם מש"ה
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. מטרת המחקר היתה לבדוק את תרומתן של ההשכלה האקדמית ושל תוכניות ההכשרה המקצועית לרכישת ידע מקצועי של העובדים במסגרות הדיור החוץ-ביתיות, המטפלים באנשים עם מש"ה, מבחינת ידע מקצועי ומבחינת תפיסתם הערכית לשירות מוכוון אדם. איסוף הנתונים נעשה באמצעות שיטת המחקר המשולבת – כמותית ואיכותנית. במחקר הכמותי נטלו חלק 117