הכנסת הינה אחד מהגופים החלוצים בהעסקת אנשים עם מוגבלות במגזר הציבורי, ועובדים עם מוגבלות שונות מועסקים בה החל משנת 2006 , במודל העסקה ייחודי שפותח בה לאורך השנים. בשנת 2012 נערך ניסיון ראשון לסקור את מודל ההעסקה, ולבחון האם ניתן ללמוד ממנו וליישמו גם בארגונים אחרים. ממצאי הסקר שנערך בכנסת, שבו נשאלו זוגות של מעסיקים ומנהליהם, כיצד הם רואים את ההעסקה, מה חוזקותיה וחולשותיה, העלו מאפיינים ייחודיים לאופן ההעסקה בכנסת, ...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות אשר נחקק בשנת 1998 הביא עמו שינוי מהפכני עבור אנשים עם מוגבלות בחברה הישראלית. החוק מדבר על שוויון מהותי, לא עוד שוויון פורמלי אלא שינוי משמעותי בסדרי העדיפויות ועיצוב מחדש של המרחב הציבורי והשירותים הניתנים בו כך שיאפשרו גם לאנשים עם מוגבלות לקחת חלק בהם. מאמר הסוקר את ההישגים, השינויים שהביאו עימו החוק והאתגרים העתידיים. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון ...
המאמר מתאר את תפיסת המוגבלות בהתאם למודל הדיסמודרניסטי של המוגבלות הנגזר מהמודל החברתי. מודל זה מבקש למוסס את קטגוריית זהות המוגבלות ולראות את קיום המוגבלות בכל אדם, לצד חובתו של כל אדם, כולל אנשים עם מוגבלות, לאחריות לחברה שוויונית וצודקת. המאמר בוחן את תפיסת המוגבלות בקהילה החרדית כמבטאת את מודל הצדקה הרואה באדם עם מוגבלות מושא לרחמיה ותמיכתה של הקהילה. שיח הזכויות זר לקהילה החרדית העוסקת בקיום חובות ואחריות קהילתית, ...
בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספר הסטודנטים עם מוגבלויות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה בנוגע לסטודנטים עם מוגבלויות כמעט שאינה נחקרת וגם לא זוכה לתהודה מחקרית או ציבורית. מחקר זה בחן את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה כלפי סטודנטים עם מוגבלויות בשנים 2008 – 2011 וכן נבחנו השיח והפרקטיקות שהתקיימו בעניינם באותן שנים. המחקר הוא מחקר אורך שעשה שימוש במתודולוגיה של מחקר מוגבלות משחרר, ולכן דבק במודל ...
מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו ...
המאמר סוקר את תפקידן של הרשויות המקומיות ביישום פרק הנגישות בחוק השוויון והתקנות שחוקקו בעקבותיו: מה יש לעשות, מדוע ואיך. בחלקו השני מתוארת פעילות נציבות חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות מול הרשויות המקומיות המיועדת לסייע להן ביישום זה ובמקרה הצורך גם לאכוף ביצוע. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 21, 2017.
המאמר עוסק במהלכים שמוביל מרכז השלטון המקומי מול משרדי הממשלה כדי להשיג לרשויות המקומיות סיוע בתקצוב ההנגשה בהן וסוגיות נוספות הקשורות בקצב ביצוע תהליכים אלה. בסוף המאמר מובאת גם התייחסות לעידוד שמבקש המרכז לשלטון מקומי לתת לרשויות במעבר להיות ערים חכמות שבהן מואצת נגישות השירות לתושביהן בכלל ולתושבים עם מוגבלות בפרט. המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "עניין של גישה", גיליון 21, 2017.
לראשונה מתפרסם גיליון מיוחד בנושא תעסוקת אנשים עם מוגבלות בשפה העברית. הגיליון המיוחד יוצא לאור על ידי כתב-העת השפיט, ביטחון סוציאלי, בעריכה משותפת של ד"ר נצן אלמוג, פרופסור גלי רחל צינמון וד"ר אמיר טל. המאמרים הכלולים בגיליון מיוחד מקיף ומגוון זה עוסקים בהזדמנויות ובאתגרים הרבים בתעסוקת אנשים עם מוגבלות. הנקודות המרכזיות העולות מן המחקר הן כי על מנת להבין טוב יותר את הסיבות העומדות בבסיס מצבם התעסוקתי של אנשים עם ...
החוקים שנחקקו בשנים האחרונות הביאו בעקבותיהם יוזמוֹת של שיקום ושילוב חברתי ותעסוקתי של המתמודדים עם מגבלה נפשית בקהילה. אחד האתגרים הוא יצירת מענים המותאמים לצורכי אוכלוסיית המבוגרים הצעירים (גילאי 18-30). הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות מימנו שתי תוכניות שיקום והחלמה לקידום אוכלוסייה זו בתחום העבודה: מודל האחת "מכיל", ומודל האחרת "תובעני". במסגרת הערכת התוכניות נבדק בשנים 2009-2013 באיזו מידה הןמותאמות למאפייני המשתתפים, מקדמות את רמת התפקוד שלהם ...
מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי סיוע והדרכה. הריאיון נסב בעיקר על משמעות ההתנדבות מבחינתם, על הפרקטיקה של התפקיד ועל יחסי ...