הנושא של מקצב חיים שונה אצל אנשים עם מוגבלות זכה לדיון נרחב למדי בחקר הנכות; מחקרים שונים ביקשו לתאר תופעה זו, לעמוד על גורמיה, להציע לה מענים מהותיים וטכניים, כמו גם פרשנויות שונות. במאמר זה ביקשתי להתמקד במקצב החיים השונה של אנשים עם מוגבלות נפשית. בתחילת המאמר תידון ההשלכה של מקצב חיים זה על קשיי השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה בכלל, ובשוק החופשי בפרט. בהמשך יוצג המושג "הזמן האיטי" (Creep Time( שהתהווה מתוך המודל האפירמטיבי של המוגבלות, מודל המבקש לעמוד על מרכיביה החיוביים של הנכות. המושג "הזמן האיטי" מציין את מקצב החיים השונה של אנשים עם מוגבלות פיזית כחלופה לגיטימית לתפיסת הזמן הנורמטיבית, מקדמת המהירות והיעילות. לזמן האיטי יש גם יתרונות נפשיים, ובהקשר זה ניתן לראות במקצב החיים השונה ביטוי של עמדה ערכית ולא בהכרח ביטוי של מחלה. עמדה ערכית זו מבקשת לקדם ערכים של האטה על פני ערכים של מהירות, ספונטניות ותועלתנות. במאמר יתואר תהליך התהוותו של המודל האפירמטיבי של המוגבלות, המבקש לעמוד על מרכיביה החיוביים, וכן תובא פרספקטיבה פילוסופית המבקשת לחזק את האפשרות להביט על איטיות נפשית כעל עמדה ערכית ואף אתית.
במסגרת מאמר זה אבקש אף להצביע על הנחיצות להקצות משאבים כלכליים לצורך יצירה ותחזוק של אפשרויות תעסוקה בקצבי זמן שונים, בתוך השוק החופשי עצמו. אפשרויות תעסוקה אלה יפתחו את שוק העבודה לאנשים החיים ועובדים במקצבי זמן שונים, מתוך הכרה בחשיבות החברתית של מקצבים אלה לצידו של המקצב המקובל.
במסגרת מאמר זה אבקש אף להצביע על הנחיצות להקצות משאבים כלכליים לצורך יצירה ותחזוק של אפשרויות תעסוקה בקצבי זמן שונים, בתוך השוק החופשי עצמו. אפשרויות תעסוקה אלה יפתחו את שוק העבודה לאנשים החיים ועובדים במקצבי זמן שונים, מתוך הכרה בחשיבות החברתית של מקצבים אלה לצידו של המקצב המקובל.
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי" גיליון 111 – חשון תשפ"א, נובמבר 2020
פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרת.