בשנת 2016 בוצעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב, 1962 רפורמה מקיפה המכונה תיקון 18. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את השימוש באפוטרופסות למינימום ההכרחי ולקדם חלופות מגבילות פחות, ובראשן קבלת החלטות נתמכת. לאור התפקיד המרכזי שממלאות העובדות הסוציאליות בתחום זה של כשרות משפטית, ערכנו סדרת מחקרים שמטרתם לבחון את תפיסותיהן ושיקוליהן של עובדות סוציאליות אשר נמצאות
המאמר מציג מחקר איכותני הבוחן את משמעותה של האפוטרופסות עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית שמונה להם אפוטרופוס בן משפחה, ואת האופן שבו היא משפיעה על ההגדרה העצמית שלהם. המחקר מתבסס על ראיונות עם 13 צמדים של אנשים עם מוגבלות וקרובי משפחתם המשמשים אפוטרופוסים. הממצאים מצביעים על כך שלמרות שהאפוטרופסות נתפסת על ידי שני הצדדים כהסדר
העקרונות המקצועיים לעריכת מחקר בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית -התפתחותית אינם מפותחים דיים. כך למשל ניכרות תופעות של חוסר בהירות באשר לתהליך ההסכמה מדעת ומשמעות האפוטרופסות, פגיעה ברגישותם של אנשים עם מוגבלות שכלית -התפתחותית, הדרתם ממחקרים בשל הקושי הבירוקרטי בשיתופם והעלות הכספית הכרוכה בכך, הגנתיות יתר לא מוצדקת ותופעות של ניצול. מאמר זה מתאר מחקר
המאמר דן בקשיים ביישום זכויות כשרות משפטית של אנשים עם מוגבלויות בישראל, וזאת על רקע השינויים החקיקתיים (תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962). המאמר מציע פתרון חדשני באמצעות "עיצוב מערכת סכסוך מבוסס זכויות אנשים עם מוגבלויות" – גישה המשלבת עקרונות יישוב סכסוכים עם זכויות אנשים עם מוגבלות. הגישה כוללת שישה רכיבים: מטרות,
המאמר עוסק בקשיים שמלווים הורים לילדים עם מוגבלות בניסיון לאזן בין חיי העבודה לחיי המשפחה, ובפערים בין הזכויות המובטחות בחוק לבין המציאות בשטח. המחקר, שהתבסס על נתונים כמותיים ואיכותניים, מצא כי הורים לילדים עם מוגבלות עובדים פחות, משתכרים פחות וחווים רמות דחק גבוהות יותר וחוסר איזון חריף יותר מהורים לילדים ללא מוגבלות. נוסף לכך, גברים
מטרת המחקר המתואר היתה לבחון הבדלים בין אחיות לאחים בנוגע לתפיסת מוכנותם לתפקיד עתידי של אפוטרופוס ל אֲחֵיהֶם עם מוגבלות התפתחותית (אוטיזם או מוגבלות שכלית), לאמונתם ביכולתם של אֲחֵיהֶם לקבל החלטות באופן עצמאי, וזאת כחלק ממוכנותם למלא תפקיד תומך בקבלת החלטות, ולמעורבותם בחייהם. המחקר נערך במתודולוגיה משולבת (Mixed Method) . את שאלוני הדיווח העצמי מילאו
הנושא של מקצב חיים שונה אצל אנשים עם מוגבלות זכה לדיון נרחב למדי בחקר הנכות; מחקרים שונים ביקשו לתאר תופעה זו, לעמוד על גורמיה, להציע לה מענים מהותיים וטכניים, כמו גם פרשנויות שונות. במאמר זה ביקשתי להתמקד במקצב החיים השונה של אנשים עם מוגבלות נפשית. בתחילת המאמר תידון ההשלכה של מקצב חיים זה על קשיי השתלבותם
האנימטור האוסטרלי אדם אליוט הקדיש את יצירתו להנפשת חוויות חייהם של אנשים עם מוגבלות. הטרילוגיה הראשונה של אליוט דוד, בן-דוד ואח, הינה אנימציית פלסטלינה בסטופ-מושן המצולמת בשחור-לבן ומלווה בקריינות של היזכרות הדובר בבן משפחה אהוב עם מוגבלות. המאמר מצליב בין לימודי מוגבלות, ופילוסופיה פנומנולוגית בתיאוריה הקולנועית בניתוח הגוף המוגבל בסרטיו של אליוט וחווית הצפייה הגופנית
אתר העמותה הישראלית להתפתחות הילד הינו אתר אינטרנט חדש וייחודי אשר נועד לתת מענה לקהל משתמשים רחב, ביניהם,אנשי מקצוע, מלווים, מתנדבים, בני משפחה ואוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות לצורך כך, הושקעה מחשבה רבה כיצד להנגיש את האתר כך שיתאים ככל הניתן למסירת מידע בצורה מיטבית לכלל אוכלוסיות היעד. החשיבה כוללת התייחסות לנראות של האתר, לארגון
בדירת דיק בשכונת קריית שלום בתל אביב, מתגוררים 6 אנשים בגיל 50+, דירת קרקע, כחלק ממבנה דו קומתי. סביב הדירה התקיימו דיונים סוערים עם הדיירים. מדוע דיונים סוערים? הצוות המקצועי של העמותה וכן הצוות המקצועי של קרן שלם, סברו שהדירה קטנה צפופה וחשוכה. הדיירים רובם ככולם התנגדו למעבר דירה בטענה שדירת דיק זה ביתם ומכאן
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.