המאמר עוסק בקשיים שמלווים הורים לילדים עם מוגבלות בניסיון לאזן בין חיי העבודה לחיי המשפחה, ובפערים בין הזכויות המובטחות בחוק לבין המציאות בשטח. המחקר, שהתבסס על נתונים כמותיים ואיכותניים, מצא כי הורים לילדים עם מוגבלות עובדים פחות, משתכרים פחות וחווים רמות דחק גבוהות יותר וחוסר איזון חריף יותר מהורים לילדים ללא מוגבלות. נוסף לכך, גברים
קטגוריה: Uncategorized
קונפליקט עבודה–משפחה, לחץ הורי ומרכזיות העבודה בקרב הורים לילדים בגיל הרך עם לקויות התפתחותיות Work‑Family Conflict, Parental Stress, and Work Centrality Among Parents of 0–4‑Year‑Old Children with Neurodevelopmental Disorders
מחקר זה משווה בין קונפליקט עבודה–משפחה (WFC), לחץ הורי, ומרכזיות העבודה בקרב הורים לילדים בגיל 0–4 עם לקויות התפתחותיות (NDDs), לבין הורים לילדים באותו גיל ללא אבחנה שכזו. המחקר גם בוחן את תפקידו של הלחץ ההורי כמתווך או כממתן בקשר בין קבוצת ההורים (עם/ללא ילד עם לקות) לבין קונפליקט עבודה–משפחה. 346 הורים מישראל (155 עם
חוברת מונחים בתחום המוזיקה בפישוט לשוני
הפישוט הלשוני בוצע במסגרת בקורס האקדמי – "הפרעות בתקשורת במעגלי החיים אצל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". סגל הקורס: ד"ר סמדר פתאל וגב' טל אורון, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, שנה"ל תשפ"ג. הקורס בתמיכת קרן שלם המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת
חוברת מונחים בתחום היהדות בפישוט לשוני
הפישוט הלשוני בוצע במסגרת בקורס האקדמי – "הפרעות בתקשורת במעגלי החיים אצל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". סגל הקורס: ד"ר סמדר פתאל וגב' טל אורון, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, שנה"ל תשפ"ג. הקורס בתמיכת קרן שלם המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת
לעבור למגורים בקהילה או לא לעבור? מה משפיע על החלטת בני המשפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית?
המאמר בוחן את השיקולים המשפיעים על החלטות בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה) לגבי מעבר מגורים ממוסדות לדיור בקהילה. המאמר מתמקד בגישת האל-מיסוד (deinstitutionalization), המדגישה את הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיות בסביבה קהילתית וליהנות מתנאים שוויוניים לאלו של כלל האוכלוסייה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שעמדות רגשיות ותפיסת שליטה הן מנבאות משמעותיות
מעברים ומוגבלות: סקירת אתרי אינטרנט
אנשים החיים עם מוגבלות ובני משפחותיהם המלווים אותם, חווים שינויים ומעברי חיים טבעיים ואחרים. זהו מסע בין תחנות ושלבים המרכיבים את מעגל החיים. מסע שדורש תמיכות, התאמות ועזרה. לפניכם אתרים המציגים שירותים ותוכניות מעבר לתמיכה, הכשרה והעצמה של אנשים עם מוגבלות בתחומים השונים המאפיינים את מעגל החיים: מילדות לנעורים, לקראת חיים עצמאיים והשתלבות בחברה, הכנה
"במאקרו הרעיון הוא מאוד נכון, אך המצב הנוכחי לא אידיאלי": עמדותיהן של מנהלות בתי ספר כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות
המאמר עוסק בעמדותיהן של מנהלות בתי ספר יסודיים בישראל כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במסגרות חינוך כלליות. מדיניות זו שואפת לקדם שוויון הזדמנויות תוך התאמת מערכת החינוך לצרכים מגוונים של תלמידים. באמצעות ראיונות חצי מובנים עם 21 מנהלות, זוהו גישות חיוביות כלפי רפורמת ההכלה, לצד אתגרים משמעותיים ביישומה. המנהלות ציינו את
תפקידן השקוף של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות
המאמר דן בתפקיד התמיכה של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות. הוא מתאר את המורכבות של הורות זו בקהילה החרדית, הנמצאת במתח בין ערכים של הורות כמצווה דתית לבין סטיגמה כלפי מוגבלות. המאמר מתמקד בתפקיד האחיות כאחראיות בלתי פורמליות התומכות בהורים עם מוגבלות בדרכים שונות – מעזרה יומיומית ועד התנתקות מוחלטת. התמיכה נבחנת בהקשר סוציולוגי, תוך
מעברים בחייהם של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם
המאמר עוסק במעברים השונים לאורך מעגל החיים של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תוך התמקדות באתגרים ובחסמים שהם חווים. המחברים מציעים פרספקטיבה אקולוגית המשלבת היבטים אישיים, חברתיים וסביבתיים, המדגישים את הקשר בין האדם לבין המערכות השונות בהן הוא פועל. המאמר בוחן את ההשפעות של מוגבלות על תהליכי מעבר, כמו מעבר לחיים עצמאיים, שילוב במסגרות חינוך
חוויית המעבר מבית ההורים למגורים במערכי דיור בקהילה בקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות
המאמר עוסק בחוויית המעבר של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות מבית הוריהם למערכי דיור בקהילה. המחקר מתמקד בתהליך המעבר, בהסתגלות ובחוויות החיים במסגרת הדיור. נמצא כי המעבר מקדם אוטונומיה, מיומנויות יום-יומיות ותחושת שייכות, אך גם מעלה אתגרים הקשורים להגבלות מצד הצוותים, חוקים נוקשים ואי-מעורבות בהחלטות אישיות כגון בחירת שותפים לדירה. כמו כן, קיימת אמביוולנטיות בתפיסת