קטגוריה: Uncategorized

הורים לילדים עם מוגבלות מתמודדים לעיתים קרובות עם האתגר של איזון בין עבודה, טיפול בילדם, ואחריות משפחתית. מחקרים קודמים לא התמקדו דיו בחוויותיהם של אבות בניסיון לשלב בין עבודה להתחייבויות משפחתיות. בהשראת תאוריית הגבולות, מחקר זה בוחן כיצד אבות חווים את אינטגרציית העבודה והמשפחה ואת אסטרטגיות ההתמודדות בהן הם משתמשים כדי לאפשר איזון זה. המחקר

להעסקת מטפל אישי, מטפל סיעודי- נלווים היבטים רבים ושונים. במדריך זה אנו מתמקדים בהיבטים של טיפול בגוף, מגע, אינטימיות ומיניות, היבטים שלרוב אינם מדוברים מאחר ולרוב כרוכה בהם מבוכה. המטרות המרכזיות של המסמך שלפניכם הן: 1. להגביר מודעות בנושאי טיפול בגוף 2. להדגיש את חשיבות התקשורת גם בנושאים שקשה לתקשר עליהם 3. לסייע ביצירת תקשורת

המאמר דן בקשיים ביישום זכויות כשרות משפטית של אנשים עם מוגבלויות בישראל, וזאת על רקע השינויים החקיקתיים (תיקון 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב – 1962). המאמר מציע פתרון חדשני באמצעות "עיצוב מערכת סכסוך מבוסס זכויות אנשים עם מוגבלויות" – גישה המשלבת עקרונות יישוב סכסוכים עם זכויות אנשים עם מוגבלות. הגישה כוללת שישה רכיבים: מטרות,

בשנת 2016 בוצעה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב, 1962 רפורמה מקיפה המכונה תיקון 18. מטרת הרפורמה הייתה לצמצם את השימוש באפוטרופסות למינימום ההכרחי ולקדם חלופות מגבילות פחות, ובראשן קבלת החלטות נתמכת. לאור התפקיד המרכזי שממלאות העובדות הסוציאליות בתחום זה של כשרות משפטית, ערכנו סדרת מחקרים שמטרתם לבחון את תפיסותיהן ושיקוליהן של עובדות סוציאליות אשר נמצאות

המאמר מציג מחקר איכותני הבוחן את משמעותה של האפוטרופסות עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית שמונה להם אפוטרופוס בן משפחה, ואת האופן שבו היא משפיעה על ההגדרה העצמית שלהם.   המחקר מתבסס על  ראיונות עם 13 צמדים של אנשים עם מוגבלות וקרובי משפחתם המשמשים אפוטרופוסים. הממצאים מצביעים על כך שלמרות שהאפוטרופסות נתפסת על ידי שני הצדדים כהסדר

הפישוט הלשוני בוצע במסגרת בקורס האקדמי – "הפרעות בתקשורת במעגלי החיים אצל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". סגל הקורס: ד"ר סמדר פתאל וגב' טל אורון, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, שנה"ל תשפ"ג. הקורס בתמיכת קרן שלם המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת

הפישוט הלשוני בוצע במסגרת בקורס האקדמי – "הפרעות בתקשורת במעגלי החיים אצל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". סגל הקורס: ד"ר סמדר פתאל וגב' טל אורון, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, שנה"ל תשפ"ג. הקורס בתמיכת קרן שלם המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת

המאמר בוחן את השיקולים המשפיעים על החלטות בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה) לגבי מעבר מגורים ממוסדות לדיור בקהילה. המאמר מתמקד בגישת האל-מיסוד (deinstitutionalization), המדגישה את הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיות בסביבה קהילתית וליהנות מתנאים שוויוניים לאלו של כלל האוכלוסייה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שעמדות רגשיות ותפיסת שליטה הן מנבאות משמעותיות

אנשים החיים עם מוגבלות ובני משפחותיהם המלווים אותם, חווים שינויים ומעברי חיים טבעיים ואחרים. זהו מסע בין תחנות ושלבים המרכיבים את מעגל החיים. מסע שדורש תמיכות, התאמות ועזרה. לפניכם אתרים המציגים שירותים ותוכניות מעבר לתמיכה, הכשרה והעצמה של אנשים עם מוגבלות בתחומים השונים המאפיינים את מעגל החיים: מילדות לנעורים, לקראת חיים עצמאיים והשתלבות בחברה, הכנה

המאמר עוסק בעמדותיהן של מנהלות בתי ספר יסודיים בישראל כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במסגרות חינוך כלליות. מדיניות זו שואפת לקדם שוויון הזדמנויות תוך התאמת מערכת החינוך לצרכים מגוונים של תלמידים. באמצעות ראיונות חצי מובנים עם 21 מנהלות, זוהו גישות חיוביות כלפי רפורמת ההכלה, לצד אתגרים משמעותיים ביישומה. המנהלות ציינו את