סדרה בת שני סרטונים שנועדו להנגיש בצורה פשוטה, ברורה ומכבדת את תהליך ההכנה והטבילה במקווה, כך שגם נשים עם מוגבלות שכלית או מוגבלות קוגניטיבית יוכלו להבין, לזכור ולהרגיש בטוחות לאורך כל הדרך. הסרטונים מלווים את הצופות משלב ההכנה בבית ועד לרגע הטבילה עצמה: מה צריך להסיר מהגוף, איך להתרחץ, מהי בדיקת עיון, מי היא הבלנית,
קטגוריה: Uncategorized
פשוט לטבול במקווה – להתכונן לטבילה במקווה
הסרטון “להתכונן לטבילה במקווה” נוצר כדי להנגיש את שלבי ההכנה לטבילה באופן ברור, פשוט ומקצועי, כך שגם נשים עם מוגבלות שכלית או מוגבלות קוגניטיבית יוכלו להבין מה צריך לעשות ולהרגיש בטוחות בתהליך. הסרטון מסביר צעד-אחר-צעד מהי הכנה לטבילה, מה מורידים מהגוף, איך מתרחצים ואיך עושים בדיקה עצמית לפני ההגעה למקווה — הכול בשפה מובנת, בקצב
פשוט לטבול במקווה -שלב הטבילה
הסרטון “שלב הטבילה” נועד להנגיש את חוויית הביקור במקווה לנשים עם מוגבלות שכלית או קוגניטיבית, ולהסביר בצורה ברורה ופשוטה מה קורה מרגע הכניסה ועד סיום הטבילה. הסרטון מציג את חדר ההכנה, את תפקיד הבלנית, את בדיקת העיון, את הבריכה, את אופן הטבילה, הברכה וכמות הטבילות — הכול בשפה ברורה, תומכת ומכבדת, שמאפשרת לכל אישה להבין
מוגבלות בעידן הבינה המלאכותית: אתגרים והזדמנויות בגישה החברתית סדרת מפגשים מקוונים
קורס אקדמי ייחודי "מוגבלות בעידן הבינה המלאכותית- אתגרים והזדמנויות בגישה החברתית" המתקיים לראשונה בביה"ס לעבודה סוציאלית, של האוניברסיטה העברית, ובתמיכת קרן שלם. חלק ממפגשי הקורס פתוחים כסדרת הרצאות לקהל הרחב. נדמה כי מהפכת הבינה המלאכותית (AI) הולכת להשליך דרמטית על חיי כולנו, אך כיצד היא כבר משפיעה על אנשים עם מוגבלות? ומה הפוטנציאל המטיב ולצד
חוברת מונחים בתחום המרחב הציבורי בפישוט לשוני
הפישוט הלשוני בוצע במסגרת בקורס האקדמי – "הפרעות בתקשורת במעגלי החיים אצל אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית". סגל הקורס: ד"ר סמדר פתאל וגב' טל אורון, החוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת תל-אביב, שנה"ל תשפ"ד. הקורס בתמיכת קרן שלם המונחים בחוברת הוכנו במסגרת פרויקט משותף של אנשים הגרים במערך דיור בקהילה, אקים רחובות וסטודנטיות מהחוג להפרעות בתקשורת, אוניברסיטת
כיצד אוטיסטים והורים לאוטיסטים חווים את מערכת החינוך
הידע המחקרי שבוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים במערכת החינוך בישראל הוא מצומצם, למרות גודלה של הקבוצה, מאפייניה הייחודיים והמשאבים הרבים המופנים אליה. מחקר זה בוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים בוגרי מערכת החינוך במגוון מסגרות, ואת תפיסות הורים לתלמידים אוטיסטים את חוויות ילדיהם במגוון גילים ומסגרות. המחקר משתף, איכותני ונכתב בהובלת חוקרת אוטיסטית. הנתונים
הטמעת טכנולוגיה לקידום השתתפות בסביבה חינוכית-טיפולית לפעוטות, ילדים ומתבגרים עם מוגבלות: מודל עבודה
מתוך הכרה בכוחה של הטכנולוגיה לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלויות, וכחלק ממודל החדשנות בבית איזי שפירא, הוקם בו המרכז הטכנולוגי. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בטכנולוגיות מגוונות במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא לחינוך, טיפול ושיקום וזאת על ידי אנשי מקצוע. העקרונות המעשיים גובשו כתורת עבודה להטמעת טכנולוגיות מקדמות חיים, תורה המושתת על השתתפות,
שירותי תמיכה לאנשים עם חרשות-עיוורון עקב תהליכי הזדקנות: סקר צרכים והצעה למודל עבודה
הגיל השלישי מתאפיין בנסיגה תפקודית במגוון תחומים ובכללה חוש הראייה והשמיעה. הרווחה הגופנית והנפשית של אנשים בגיל השלישי החווים ירידה משמעותית בראייה ובשמיעה בו-זמנית, נפגעת משמעותית. במרכז לחרש-עיוור בעמותת מחסי עוז התפתחה התובנה כי היצע השירותים לאנשים עם מוגבלות כפולה זו שהתפתחה בגיל השלישי הוא דל. עקב כך, בחר המרכז לקיים סקר ארצי בקרב אנשים בגיל
Can video prompting be used to teach employment skills to older adults with moderate-to-moderate-severe intellectual developmental disabilities? האם ניתן להשתמש בהנחיות ווידאו בכדי ללמד אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברמה בינונית ובינונית-נמוכה מיומנויות תעסוקה?
רקע: תעסוקה מהווה אחת מכמה גורמים מהותיים וקריטיים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עבודה מאפשרת שגרת חיים, מפתחת יכולות פיזיות, קוגניטיביות ומיומנויות חברתיות, ומחזקת את תחושת העצמאות, למרות זאת רבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. טכנולוגיות מסייעות עשויות להוות כלי משמעותי בקידום תעסוקה, אך מספר המחקרים הבודקים את יעילותן עדיין מוגבל. המחקר
"צריך לראות את הילד": המניעים ותהליך קבלת ההחלטה של הורי אומנה שבחרו לגדל ילד עם מוגבלות.
בעולם ובישראל קיים קושי משמעותי בגיוס משפחות אומנה לילדים עם מוגבלות. כדי להבין מה מניע הורים לבחור באומנה כזו, נערך מחקר איכותני שכלל ראיונות עומק עם 30 הורי אומנה, אימהות ואבות, לילד עם מוגבלות. המחקר גילה שההחלטה נובעת ממכלול מורכב של מניעים הפועלים יחד. חלק מהמניעים הם פנימיים וכוללים כוחות אישיים של ההורה, תחושת תקווה,