קטגוריה: Uncategorized

המאמר דן בתפקיד התמיכה של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות. הוא מתאר את המורכבות של הורות זו בקהילה החרדית, הנמצאת במתח בין ערכים של הורות כמצווה דתית לבין סטיגמה כלפי מוגבלות. המאמר מתמקד בתפקיד האחיות כאחראיות בלתי פורמליות התומכות בהורים עם מוגבלות בדרכים שונות – מעזרה יומיומית ועד התנתקות מוחלטת. התמיכה נבחנת בהקשר סוציולוגי, תוך

המאמר עוסק במעברים השונים לאורך מעגל החיים של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תוך התמקדות באתגרים ובחסמים שהם חווים. המחברים מציעים פרספקטיבה אקולוגית המשלבת היבטים אישיים, חברתיים וסביבתיים, המדגישים את הקשר בין האדם לבין המערכות השונות בהן הוא פועל. המאמר בוחן את ההשפעות של מוגבלות על תהליכי מעבר, כמו מעבר לחיים עצמאיים, שילוב במסגרות חינוך

המאמר עוסק בחוויית המעבר של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות מבית הוריהם למערכי דיור בקהילה. המחקר מתמקד בתהליך המעבר, בהסתגלות ובחוויות החיים במסגרת הדיור. נמצא כי המעבר מקדם אוטונומיה, מיומנויות יום-יומיות ותחושת שייכות, אך גם מעלה אתגרים הקשורים להגבלות מצד הצוותים, חוקים נוקשים ואי-מעורבות בהחלטות אישיות כגון בחירת שותפים לדירה. כמו כן, קיימת אמביוולנטיות בתפיסת

המאמר מתאר את עיקרי דו"ח ועדת דותן, שמונתה לאחר חשיפת מקרי התעללות חמורים במוסדות לאנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח ממליץ על מעבר מגישה מוסדית לחיים עצמאיים בקהילה, מתוך אמונה כי סגירת מוסדות ומתן שירותי תמיכה בקהילה ישפרו את איכות החיים, יקטינו סיכון לאלימות ולהזנחה, ויקדמו זכויות אדם ואוטונומיה. הוועדה זיהתה חסמים מרכזיים בתהליך זה, כגון

המאמר עוסק בשימוש במתודולוגיית הפוטו-ווייס לתיעוד חוויותיהם של סטודנטים עם מוגבלות במרחב האקדמי, תוך בחינת סוגיות של מעברים (בזמן, במרחב ובמצבי עצמי). המחקר מתאר כיצד סטודנטים מתמודדים עם האתגרים המיוחדים להם, כמו הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, מוגבלות פיזית ורגשית, ומציג את הדרך בה הם מבטאים את חוויותיהם באמצעות צילום, כותרות ונרטיבים. התהליך מאפשר זיהוי

המאמר בוחן את הקשרים בין מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 0–12. המחקר מצביע על כך שהורים לילדים עם מוגבלות חווים רמות גבוהות יותר של דחק הורי, עבודה פחות מרכזית בחייהם, ורמות נמוכות יותר של תחושת משמעות בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. הממצאים מדגישים את החשיבות של

המאמר עוסק בחוויית ההורות בתקופת המלחמה ובהשפעתה על רווחתם הנפשית של הורים וילדיהם, בדגש על הורים לילדים עם מוגבלות. המחקר בחן כיצד מנגנוני ויסות רגשי משפיעים על רמות המצוקה הפסיכולוגית של ההורים, וכיצד ניתן לחזק את החוסן באמצעות התערבויות מקוונות קצרות. במחקר השתתפו כ־588 הורים, מהם כ־12% לילדים עם מוגבלות. הממצאים הראו כי במהלך המלחמה

המאמר עוסק במדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות במצבי חירום ובאופן שבו מדינות נדרשות לשמור על זכויותיהם בהתאם לסעיף 11 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. המאמר מדגיש כי מצבי סיכון – ובהם מלחמות, מגפות ואסונות טבע – חושפים את פגיעותם המובנית של אנשים עם מוגבלות, אשר נוטים להיפגע מצמצום זכויות, הדרה ממידע נגיש

בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה

מחקר לשם מילוי חלקי הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" נגישות במרחב עבור אנשים עם מוגבלות היא ביטוי מרכזי להתפתחות גישות חברתיות של מוגבלות. בישראל, בעקבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ערים נדרשות ליישם נגישות בהתאם לדרישות החקיקה. למרות השיפור במצב הנגישות, מרחבים עירוניים לא נגישים ממשיכים להיווצר ולהדיר אנשים עם מוגבלות מפעילויות עירוניות.