ארכיונים: מאגר ידע ומחקר

הפרק שופך אור על עמדותיהן ותפיסותיהן של משפחות חרדיות המגדלות ילד עם מוגבלות בנוגע לתחומי איכות חיים שונים, כגון: משפחה, פנאי וקריירה. הפרק מהווה המשך למחקר כמותי שהשווה איכות חיים משפחתית בין משפחות יהודיות בישראל ממגזרים שונים המגדלות ילד עם מוגבלות. במחקר הנוכחי נעשה ניתוח איכותני של תוספות מילוליות של משיבים חרדים באמצעות ניתוח תמטי

המודל הפדגוגי (ג. ק. ג)- (גדול בחשיבה, קטן בהתאמה, גדול ביישום) מיועד לאוכלוסיית התלמידים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. מטרת המודל הפדגוגי היא לתעל את העשייה החינוכית תוך מתן דגש על ההוראה של אוכלוסיית התלמידים עם מוגבלות שכלית, על הלמידה שלה ועל התאמת העשייה אליה. המודל מאפשר לתלמידים הזדמנויות למידה שוות ועקביות. המודל מתבסס על חומרים ומאמרים

המאמר הנוכחי מציג כיצד אנשים עם מוגבלות שכלית החיים במסגרת מערך הדיור "אופק" של עמותת עלי שיח תופסים את חיי הנישואים שלהם. מערך דיור זה מיועד לזוגות דתיים עם מוגבלות שכלית אשר נישאו ברבנות ורוצים לחיות ככל זוג אחר. מתוך גישת הסינגור הגורסת כי יש לשמוע את תפיסתו של אדם את המציאות ("כלום עלינו בלעדינו")

בעשורים האחרונים עולה בהתמדה מספר הסטודנטים עם מוגבלויות הלומדים במוסדות להשכלה גבוהה. לעומת זאת, מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה בנוגע לסטודנטים עם מוגבלויות כמעט שאינה נחקרת וגם לא זוכה לתהודה מחקרית או ציבורית. מחקר זה בחן את מדיניות מערכת ההשכלה הגבוהה כלפי סטודנטים עם מוגבלויות בשנים 2008 – 2011 וכן נבחנו השיח והפרקטיקות שהתקיימו בעניינם באותן

המאמר מציג קבוצת העצמה אישית לנשים הנמצאות במערך הדיור המוגן השיקומי בקהילה של עלי שיח. המוגבלות של נשים אלה מוגדרת כקלה עד גבולית. הן חלק מקהילת שומרי דת ומצוות, וככאלו הן אמורות להשתלב במרקם החיים של קהילות אלו. הרצון להינשא עלה על ידי הנשים עצמן. רצון זה מושפע בין היתר מהשתלבותן בקהילה שבה משמעות רבה

אמפתיה מוגדרת ככוח המחבר בין בני אדם. באמצעות פיתוח אמפתיה האדם אוסף נתונים פסיכולוגיים על אדם אחר ומתאר לעצמו בדמיונו את חווייתו הפנימית של האחר, גם כאשר היא אינה ניתנת לתצפית ישירה. בדרך זו מתאפשר לנו לתפוס את מסגרת ההתייחסות הפנימית של הזולת כאילו היינו במקומו. אחד הקשיים אשר מאפיינים אנשים עם מוגבלות שכלית הינו

למרות המגמה ההולכת וגוברת בשנים האחרונות לשיפור איכות חייהם של אנשים בעלי מוגבלות שכלית-התפתחותית ולשילובם בקהילה, טרם נבדק מחקרית עד כמה שינוי זה משפיע על מימוש הפוטנציאל האישי פרטים באוכלוסייה זו. מחקר זה בדק אם קיים הבדל ברמת המסוגלות העצמית בין נשים חרדיות עם מוגבלות שכלית המתגוררות בדיור מוגן חוץ־ביתי לבין נשים חרדיות עם מוגבלות

העליה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית,  הובילה גם  להתפתחות של שאלות חדשות הנוגעות לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית. במאמר תובא התייחסות  לאחת  מדילמות אילו- האם בערוב ימיו יכול אדם עם מוגבלות שכלית להישאר בדיור החוץ ביתי, המשמש לו כבית, או שעל מנת לקבל טיפול פיזי ולטובת  בריאותו יש להעבירו למוסד סיעודי. נוכח העובדה