בשנים האחרונות עולה הבנת החשיבות של מחקר והבנה בנושא פיתוח טכנולוגיות להנגשת תחומים רחבים בקרב אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט. מחקרים עד כה מראים כי קיימים קשרים חיוביים בין תמיכה טכנולוגית ורכישת מיומנויות שונות, ועל כן ישנה חשיבות רבה במחקר מעמיק בתחום. זאת ועוד, ידוע מזה שנים רבות כי לחשיפה לטכנולוגיות משמעויות
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
"להיות מוכן- זה להיות מוגן" האם הכנת אדם עם מוגבלות שכלית מורידה את רמת החרדה במצבי חירום, ומעצימה את רמת התפקוד ואת החוסן המשפחתי?
מטרתו המרכזית של המחקר הנוכחי הינה לבחון האם הכנת אדם עם מוגבלות שכלית תוריד את רמת החרדה במצבי חירום ותעצים את החוסן המשפחתי ? מחקר זה הינו חלוץ בתחומו וחשיבותו היישומית גבוהה לשיפור איכות חייהם של בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית ובני משפחתם. על מנת לבחון שאלה זו, השתתפו במחקר 10 אנשים עם מוגבלות שכלית ובני
מדד ההכללה ה- 4 של אקים לשנת 2016 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית
רקע על מדד ההכללה מאתר אקים : בשנת 2013 יזמה אקים ישראל את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית, במטרה להגביר את השתלבותם של האנשים עם מוגבלות שכלית כחלק בלתי נפרד בחברה הישראלית ובמטרה לעודד ערים בישראל לפעול בצורה אקטיבית להכללתם. מדד ההכללה בוחן מדי שנה את עמדות הציבור
פעילות פנאי של בני נוער עם מוגבלות
המחקר ביקש לבחון את נושא הפנאי של בני נוער עם מוגבלות מנקודות מבט שונות לכן בחרנו לקבל מידע, באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מאנשים המעורבים בנושא מזוויות שונות. משתתפי המחקר היו הורים לצעירים עם מוגבלות, צעירים עם מוגבלות, יזמים ומפעילים – אנשים שפיתחו ו/או מקיימים פעילויות לנוער עם מוגבלות (חלקם הורים), ובעלי תפקידים/אנשי ממסד שעיסוקם באוכלוסייה
האוכלוסייה המזדקנת וסביבת המגורים
העלייה המשמעותית בתוחלת החיים בחברה המערבית והתרופפות התמיכה בזקן מצד המשפחה המורחבת מחייבות להתייחס לבעיותיו ולצרכיו הייחודיים של הזקן ולסביבתו הפיזית. הסקר הנוכחי ביקש לבחון תכנית חדשנית בנושא: "קהילה תומכת". התכנית מופעלת בכ-66 מוקדים שונים בארץ (מוקד מוגדר כ"שיכון": מקום מגוריו המקומי של המזדקן, ובו אחוז אוכלוסייה מסויים מעל גיל 60) ומנוהלת ע"י מספר גורמים,
Weight, nutrition, food choice, and physical activity in adults with intellectual disability
רקע – מטרת המחקר הייתה לתאר את התזונה, בחירות המזון, הפעילות הגופנית והמשקל של קבוצת מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בויקטוריה שבאוסטרליה. שיטה – אנשי צוות טיפולי ומבוגרים עם מש"ה גויסו באמצעות שירותי הרווחה. במחקר השתתפו 51 אנשי צוות טיפולי (11 גברים ו-40 נשים) ו-68 מבוגרים עם מש"ה (47 גברים ו-21 נשים). אנשי הצוות
על השפיטה ועל העיוורון
במהלך רוב ההיסטוריה של העולם המערבי הונצח המושג "צדק" בדמותה של אישה גדולת ממדים, עירומה או עוטה לגופה טוגה יוונית, האוחזת בידיה חרב ומאזניים, שאותה אני מכנה "אייקון הצדק". המאפיין שכונה לא פעם "המסתורי והמאתגר ביותר" אצל אייקון הצדק הוא כיסוי עיניה, המייצג שאיפה מוצהרת מהמשפט ל"עיוורון מטפורי" ביחס למאפיינים חיצוניים של בעלי הדין, אשר
הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה
האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן – מש"ה) במשרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן – משרד הרווחה( שם לו מטרה לשפר את הטיפול באנשים עם מש"ה השוהים בדיור חוץ-ביתי. כאמצעי להשגת מטרה זו הוחלט לפעול כדי להקנות למטפלים של אנשים עם מש"ה כלים מקצועיים, להעצים אותם ולצמצם את תחושות הדחק והשחיקה שלהם. לפיכך, האגף
Perspectives of Adolescents with Disabilities and their Parents regarding Autonomous Decision-Making and Self-Determination פרספקטיבות של מתבגרים עם מוגבלות והוריהם אודות אוטונומיה בקבלת החלטות והגדרה עצמית
עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות הינו בעל חשיבות רבה עבור מתבגרים עם מוגבלות ומהווה את הבסיס להתפתחותה של הגדרה עצמית. מחקר זה השווה בין 69 מתבגרים עם מוגבלות לאחד מהוריהם באמצעות שאלון למילוי עצמי. נמצאו קשרים בין דיווחי מתבגרים והורים אודות עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות והזדמנויות להגדרה עצמית בבית. עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות נמצא כקשור ליכולות להגדרה
תכנית "חופשי" לנסיעה עצמאית באוטובוס – ערכת התנסות
חוברת אשר פותחה לטובת אנשים עם מוגבלות אשר לומדים להשתמש באופן עצמאי בנסיעה באוטובוס. החוברת פותחה במסגרת תוכנית “חופשי” שהנה חלק ממהלך התחבורה. נסיעה עצמאית בתחבורה ציבורית תתרום לתחושת העצמאות והאוטונומיה של אנשים עם מוגבלות את הערכה מלווה סדרת סרטוני הדרכה המסייעים לעשות בה שימוש. לסדרת הסרטונים לחץ כאן>> קישור לפריט במרכז הידע של הג’וינט