המחקר ביקש לבחון את נושא הפנאי של בני נוער עם מוגבלות מנקודות מבט שונות לכן בחרנו לקבל מידע, באמצעות ראיונות מובנים למחצה, מאנשים המעורבים בנושא מזוויות שונות. משתתפי המחקר היו הורים לצעירים עם מוגבלות, צעירים עם מוגבלות, יזמים ומפעילים – אנשים שפיתחו ו/או מקיימים פעילויות לנוער עם מוגבלות (חלקם הורים), ובעלי תפקידים/אנשי ממסד שעיסוקם באוכלוסייה
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
האוכלוסייה המזדקנת וסביבת המגורים
העלייה המשמעותית בתוחלת החיים בחברה המערבית והתרופפות התמיכה בזקן מצד המשפחה המורחבת מחייבות להתייחס לבעיותיו ולצרכיו הייחודיים של הזקן ולסביבתו הפיזית. הסקר הנוכחי ביקש לבחון תכנית חדשנית בנושא: "קהילה תומכת". התכנית מופעלת בכ-66 מוקדים שונים בארץ (מוקד מוגדר כ"שיכון": מקום מגוריו המקומי של המזדקן, ובו אחוז אוכלוסייה מסויים מעל גיל 60) ומנוהלת ע"י מספר גורמים,
Weight, nutrition, food choice, and physical activity in adults with intellectual disability
רקע – מטרת המחקר הייתה לתאר את התזונה, בחירות המזון, הפעילות הגופנית והמשקל של קבוצת מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בויקטוריה שבאוסטרליה. שיטה – אנשי צוות טיפולי ומבוגרים עם מש"ה גויסו באמצעות שירותי הרווחה. במחקר השתתפו 51 אנשי צוות טיפולי (11 גברים ו-40 נשים) ו-68 מבוגרים עם מש"ה (47 גברים ו-21 נשים). אנשי הצוות
על השפיטה ועל העיוורון
במהלך רוב ההיסטוריה של העולם המערבי הונצח המושג "צדק" בדמותה של אישה גדולת ממדים, עירומה או עוטה לגופה טוגה יוונית, האוחזת בידיה חרב ומאזניים, שאותה אני מכנה "אייקון הצדק". המאפיין שכונה לא פעם "המסתורי והמאתגר ביותר" אצל אייקון הצדק הוא כיסוי עיניה, המייצג שאיפה מוצהרת מהמשפט ל"עיוורון מטפורי" ביחס למאפיינים חיצוניים של בעלי הדין, אשר
הסמכת מטפלים באנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית במסגרות הדיור החוץ-ביתי: מחקר הערכה
האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן – מש”ה) במשרד הרווחה והשירותים החברתיים )להלן – משרד הרווחה( שם לו מטרה לשפר את הטיפול באנשים עם מש”ה השוהים בדיור חוץ-ביתי. כאמצעי להשגת מטרה זו הוחלט לפעול כדי להקנות למטפלים של אנשים עם מש”ה כלים מקצועיים, להעצים אותם ולצמצם את תחושות הדחק והשחיקה שלהם. לפיכך, האגף
Perspectives of Adolescents with Disabilities and their Parents regarding Autonomous Decision-Making and Self-Determination פרספקטיבות של מתבגרים עם מוגבלות והוריהם אודות אוטונומיה בקבלת החלטות והגדרה עצמית
עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות הינו בעל חשיבות רבה עבור מתבגרים עם מוגבלות ומהווה את הבסיס להתפתחותה של הגדרה עצמית. מחקר זה השווה בין 69 מתבגרים עם מוגבלות לאחד מהוריהם באמצעות שאלון למילוי עצמי. נמצאו קשרים בין דיווחי מתבגרים והורים אודות עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות והזדמנויות להגדרה עצמית בבית. עידוד אוטונומיה בקבלת החלטות נמצא כקשור ליכולות להגדרה
תכנית “חופשי” לנסיעה עצמאית באוטובוס – ערכת התנסות
חוברת אשר פותחה לטובת אנשים עם מוגבלות אשר לומדים להשתמש באופן עצמאי בנסיעה באוטובוס. החוברת פותחה במסגרת תוכנית “חופשי” שהנה חלק ממהלך התחבורה. נסיעה עצמאית בתחבורה ציבורית תתרום לתחושת העצמאות והאוטונומיה של אנשים עם מוגבלות את הערכה מלווה סדרת סרטוני הדרכה המסייעים לעשות בה שימוש. לסדרת הסרטונים לחץ כאן>> קישור לפריט במרכז הידע של הג’וינט
שימוש בטכנולוגיה בקרב אנשים הזקוקים לרמת תמיכה גבוהה
טכנולוגיה היא אחד הכלים היכולים לסייע לאנשים עם מוגבלות במסעם לעצמאות, לאוטונומיה ולהשתתפות פעילה בחיי היום-יום. התכנית “בתים חכמים” עוסקת בפיתוח גישת שרות חדשה לאיתור והתאמה של פתרונות טכנולוגיים העונים על הרצונות והצרכים של האדם, גישה שמשלבת שימוש בבינה מלאכותית עם מענה אנושי. במסגרת התכנית, רוכזו במסמך זה פתרונות טכנולוגיים ואפליקציות היכולים להועיל לאנשים עם
Postsecondary University Education Improves Intelligence of Adult Students with Intellectual Disability: A Preliminary Study השכלה גבוהה לסטודנטים עם מוגבלות שכלית תרמה לשיפור מנת מישכלם.
המחקר עוסק בסטודנטים עם מוגבלות שכלית (מש”ה) המשתתפים בפרוייקט “עוצמות” – שילוב אקדמי בן 3 שלבים לבוגרים עם מש”ה, כדלהלן: שלב א’ – העשרה אקדמית מותאמת בקבוצה: סטודנטים בעלי מגבלה קוגניטיבית מגיעים פעם בשבוע לפקולטה לחינוך באוניברסיטת “בר אילן” ליום לימודים בן 4 שעות. הקורסים הנלמדים: מבוא לפסיכולוגיה, מבוא לסוציולוגיה, סינגור עצמי, ספרייה ומחשבים. המרצים
Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים