בעקבות התקדמות הטכנולוגיה הרפואית והשיקומית, עלתה תוחלת החיים של אנשים עם מוגבלויות, אך יחד עם זאת הם עדיין נמצאים בסיכון מוגבר למחלות כרוניות, השמנת יתר, וביצוע פחות פעילות גופנית ביחס לאוכלוסייה הכללית. מטרת התוכנית הינה לקדם אורח חיים בריא ברמת העשייה והידע של אנשים עם מוגבלות. לצורך כך בוצע מחקר כמותני שבחן את מצב החיים
ארכיונים: מאגר ידע ומחקר
‘‘We Want Respect’’: Adults with Intellectual and Developmental Disabilities Address Respect in Research
כבוד הינו קו מנחה עיקרי באתיקה מחקרית. הקהילה המדעית דנה רבות על האופן בו יש להביע כבוד כלפי מבוגרים עם מש"ה. בכדי להאיר את הקולות של אלו שהכי מושפעים מכך, החוקרת בוחנת את הגישות של מבוגרים עם מש"ה על כבוד במחקר. הממצאים תואמים את רעיונות שוויון הזכויות לבעלי מוגבלות ומצביעים על כך שלמבוגרים עם מש"ה
ילדים עם נכויות במצבי סיכון: תמונת מצב בתחום המניעה והטיפול
מחקר אשר נועד להעריך האם התכנית הניסיונית "מסיכון לסיכוי" היא תכנית שניתנת ליישום כתכנית נוספת הנותנת שירותי חינוך לילדים עם צרכים מיוחדים מלידה עד גיל 3, על רצף השירותים הניתנים לילדים עם מוגבלות. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לבחון את מידת ההשפעה של התכנית מסיכון לסיכוי על ילדים עם צרכים מיוחדים, בהשוואה להשפעתן של שתי
סיכום מאמר – האם סוג המוגבלות קשור לסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה המטפלים באנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית או מוגבלות פיזית? Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?
המחקר בחן הבדלים במידת הסטיגמה המופנמת בקרב בני משפחה של אנשים עם אוטיזם, מוגבלות שכלית ומוגבלות פיזית בישראל באמצעות שאלון מובנה הכולל כלי למדידת סטיגמה מופנמת. הממצאים מעלים מבנה חד-ממדי של סטיגמה מופנמת, כאשר באופן כללי במחקר הנוכחי נמצאו רמות נמוכות יחסית של סטיגמה מופנמת בקרב בני משפחה , אך הן היו גבוהות יותר בקרב
Does type of disability make a difference in affiliate stigma among family caregivers of individuals with autism, intellectual disability or physical disability?
Background Studies have shown that beyond public and self stigma, stigma can also impact family members. Only scant research has examined the internalised aspects of stigma, known as affiliate stigma, among family caregivers of individuals with disabilities. This study examined affiliate stigma among family caregivers of individuals with developmental disabilities via a comparison between caregivers
מנהיגות נוער לשינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלויות: שינוי עמדות ודימוי עצמי
גישתה של החברה כלפי אנשים עם מוגבלויות היא גישה שלילית במהותה, היא אינה מקבלת אנשים עם מוגבלויות, ומתוך כך הופכת אותם לקבוצת מיעוט. הספרות המקצועית גורסת שניתן לשנות מצב זה על-ידי הנחלת ידע ומפגשים עם אנשים עם מוגבלויות. המחקר ליווה תוכנית התערבות לשינוי עמדות בקרב קבוצת מנהיגות נוער כלפי אנשים עם מוגבלויות. במחקר השתתפו 164
סיכום מאמר – מה ההורים אומרים? הורים לילדים עם מוגבלות התפתחותית משתמשים במכשירים ניידים עם מסכי מגע. What Do the Parents Say? Parents of Children with Developmental Disabilities Using Touch-Screen Mobile Devices
מטרת המחקר הייתה לבדוק חוויות של הורים לילדים עם ובלי מוגבלות התפתחותית המשתמשים במכשירים ניידים בעלי מסך מגע, והערכתם הסובייקטיבית לגבי השפעתם על ילדיהם. ההורים מילאו שאלונים אינטרנטיים. מהממצאים עולה כי הורים לילדים עם מוגבלות שעושים שימוש במכשירים ניידים בעלי מסך מגע מראים שביעות רצון גבוהה יותר לעומת הורים של ילדים ללא מוגבלות. בנוסף, בקרב
ילדים ונוער עם מוגבלויות בסיכון
פרק מתוך הספר מתוך: "התעללות והזנחה של ילדים בישראל", 6002 , עורכים דבורה הורביץ, יורם בן יהודה, מאיר חובב, הוצאת אשלים ג’וינט ישראל, עמ’ – 662-. 65 תופעת האלימות כלפי אנשים עם מוגבלויות היא תופעה רחבה ורב ממדית ויש לה אפיונים ייחודיים בהשוואה לאלימות כלפי ילדים ללא מוגבלויות. האפיונים הייחודיים מתבטאים בגורמים לסיכון, באיתור ובזיהוי, בתהליכי
פניות לפקידי סעד והטיפול בהן: סיכום ממצאים לשנת 2008
לפקידי הסעד יש תפקיד מרכזי במערכת, שנועדה לאתר ילדים הנפגעים מהתעללות והזנחה קשה ולטפל בהם. פקידי הסעד מקבלים פניות מגורמים רבים ופועלים בדרכים שונות כדי לבדוק פניות אלו, להעריך את מידת הנזקקות של הילדים המופנים ולפעול בעניינם של ילדים הזקוקים לטיפולם, בין היתר בשיתוף פעולה עם המשטרה ובתי המשפט לנוער ולמשפחה. במטרה לקדם את טיוב
מחקר לבדיקת איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית המתגוררים ב”שלוחות” של מעון פנימייה
המחקר הוזמן ומומן על ידי משרד הרווחה והשירותים החברתיים בישראל ובוצע על ידי "מובנים – צוות הערכה". בעשורים האחרונים מתקיים ויכוח בין אלו התומכים בקיומו של ה"דיור מעוני" כחלק מרצף המענים שיש לספק לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), לבין אלו המכוונים למגורים בקהילה ומאמינים כי הדיור המעוני הנו ביטוי לאפליה. מודל "השלוחות", שהתפתח בישראל,