המאמר בוחן את חוויותיהן של אימהות לילדים עם מוגבלות, שהן גם נשות מקצוע בתחום הבריאות (קלינאות תקשורת, ריפוי בעיסוק ופיזיותרפיה), ומתמקד באופן שבו הן משלבות ידע מקצועי ואימהי בעבודתן הדואלית. באמצעות ניתוח ראיונות עם 14 משתתפות, המחקר חושף ארבעה סוגי ידע מרכזיים שהנשים מפתחות: ידע תאורטי-אקדמי, ידע מניסיון, ידע חווייתי וידע חברתי. הידע הזה נשזר בשתי זירות חייהן – הביתית והמקצועית – ויוצר קטגוריה חדשה של "מומחיות אימהית-מקצועית". שילוב סוגי הידע מאפשר גישה טיפולית ייחודית, מבוססת אמפתיה וניסיון אישי, שמערערת על ההיררכיה המסורתית בין ידע מקצועי לידע לא מקצועי, ותורמת לפיתוח פרקטיקות מיטיבות בטיפול בילדים עם מוגבלות.
מילות מפתח : ידע מקצועי, ידע לא מקצועי, ידע חווייתי, ידע מניסיון, אימהות לילדים עם מוגבלות, מקצועות הבריאות, פרקטיקות טיפול, טיפול בילדים עם מוגבלות, מומחיות אימהית, קלינאיות תקשורת, ריפוי בעיסוק, פיזיותרפיה, דואליות אימהית-מקצועית, היררכיות של ידע, קהילת פרקטיקה, שדה הטיפול, מודלים של מוגבלות, פרקטיקות אמפתיות, מדיניות טיפול, אפיסטמולוגיה של הפרקטיקה, עוולה אפיסטמית.
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי" גיליון 125- אייר תשפ"ה, מאי 2025>>
פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרת.