×

ההשפעה של ליצנים טיפוליים/רפואיים על המשחקיות של ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית

The effect of medical/therapeutic clowns on the playfulness of children with intellectual disabilities משחק הוא מרכיב חיוני בהתפתחות הילדים. לצד המוגבלות הקוגנטיבית, לילדים עם מוגבלות שכלית  קיים קושי במשחק וזאת בעקבות לקויות ריגשיות וחברתיות. מחקר זה בחן את ההשפעות של התערבות ליצנות רפואית/טיפולית על משחקיותם של ילדים עם מוגבלות שכלית. שיטה: שני ליצנים רפואיים הובילו

היבטים של יחסי הורה אם ומתבגר/ת עם מוגבלות שיכלית התפתחותית כפי שבאים לידי ביטוי בפרוצדורת הציור המשותף

Relationship Aspects of Mothers and their Adolescents with Intellectual Disability as expressed through the Joint Painting Procedure איכות האינטרקציה בין הורים למתבגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) משחק תפקיד משמעותי בהתפתחות המתבגרים. היכולת להעריך אינטראקציה זאת איננה פשוטה, בעיקר בגלל המוגבלות בדיווח המילולי של המתבגרים. המחקר הנוכחי מציג שימוש בתהליך הציור משותף (The joint painting

שבילים להשתלבות בעבודה – תוכניות לצעירים במצבי סיכון

האתר נועד לשימוש אנשי מקצוע, צעירים, הורים, מעסיקים ומתעניינים בתחום הכנה למעבר לחיי עבודה לצעירים במגוון מצבי תפקוד. החומרים המוצגים באתר הם פרי יצירה, מחקר ועשייה, של קבוצת חוקרות, ברובן מהחוג לריפוי בעיסוק באונ' חיפה (למידע על החוקרות>>). האתר מייצג את השילוב בין השדה למחקר ולאקדמיה.   מרבית החומרים תורגמו מעברית לערבית ולאנגלית והם כוללים:

השכלה עושה את ההבדל, העדפות תעסוקתיות בקרב צעירים עם מוגבלות פיזית

Education Makes the Difference: Work Preferences of Young Adults with Physical Disability רקע: הבנת העדפות תעסוקתיות בקרב צעירים עם מוגבלות פיזית (צעמ"פ)  יכולה לסייע בשילובם בזירה התעסוקתית ובכך לאפשר להם מוביליות חברתית ועצמאות כלכלית. מטרות המחקר היו לנבא העדפות תעסוקתיות ככוונת התנהגות, באמצעות משתנים דמוגרפים, משתני בריאות ומשתני מודל ההתנהגות המתוכננת ((Theory of plan behavior.

הבנת האופן בו מתעצבת מדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות: חיבור בין מחקר בתחום המדיניות החברתית ולימודי מוגבלות

Understanding Disability Policy Development: Integrating Social Policy Research with the Disability Studies Perspective תמצית בעברית לאורך העשורים האחרונים התפתחו תיאוריות שונות אשר מטרתן להסביר כיצד ולמה מתפתחת מדיניות חברתית. תיאוריות אלו נטו לראות במעמד, מגדר וגזע, כקטגוריות מרכזיות להבנת אותה התפתחות. כך למשל, תיאוריות אלו נטו לראות במדינת הרווחה ובמדיניות החברתית תוצר של מאבק מעמדי

מוגבלות שכלית והתפתחותית: משו"ה במקום מש"ה – מה יש במילים

המושג אדם עם מוגבלות שכלית והתפתחותית (developmental and Intellectual disability ) מיועד להגדרת מצבם של אנשים שאובחנו עם הפרעה נוירו־התפתחותית, שבה נצפו תפקוד אינטלקטואלי נמוך, איחור משמעותי או קושי משמעותי ברכישת מיומנויות למידה, מיומנויות תקשורת ומיומנויות תפקודיות בסיסיות בהשוואה לאדם הממוצע. במהלך ההיסטוריה השתנו המונחים והמושגים להכללת אוכלוסייה זו, על פי רוח התקופה והדעות המקובלות והרווחות

בשורה מרה – אובדן ואבל בתפיסתם של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית

ההרצאה החלה בצפייה בסרטון “מסירת בשורה מרה”. הסרטון עוסק בתפיסת המוות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית והאופן הנכון שנותני שירות התומכים בהם, יתווכו וינגישו מציאות בלתי הפיכה זו עבורם, ויסייעו להם לעבד אותה. ניתן לצפות בסרטון בקישור המצורף>> בתשעה באוקטובר, יומיים לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל, ובצילם הכבד של אירועי השבעה באוקטובר יצרנו קשר זו

מדד ההכללה ה- 9 של אקים לשנת 2024 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית

לצד התקרבות המועד ליישום החוק החדש – חוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, מציגה אקים את נתוני מדד ההכללה לשנת 2024 * זוהי השנה העשירית ברציפות שבה נערך המדד, הכולל את עמדות הציבור הישראלי כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית * הבשורות הטובות: קרוב ל-75% מהאוכלוסיה מאמין שאנשים עם מוגבלות שכלית צריכים להיות חלק בלתי נפרד

מדד ההכללה ה- 8 של אקים לשנת 2023 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית – השפעת מלחמת חרבות ברזל

במסמך זה יוצג מדד ההכללה של אקים (אקים, 2023 ) שהיוזמה שלו החלה בשנת 2012 . המדד נועד לבחון את מידת ההכללה של אנשים עם מוגבלות שכלית ובני משפחותיהם בחברה הישראלית. השנה התכוונו לערוך בחינה משווה של המדד לאחר שחלפו יותר מ 10- שנים מיום השקתו, על מנת ללמוד על עמדות הציבור כלפי אנשים עם

מדד ההכללה ה- 7 של אקים לשנת 2022 של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית

בשנת 2013 אקים ישראל יזמה את פיתוחו של מדד הכללה (inclusion) של אנשים עם מוגבלות שכלית בחברה הישראלית. מדד ההכללה בוחן במשך השנים את השינוי של עמדות הציבור ביחסו כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית, את מידת ההכללה שלהם ומדרג את עמדות הציבור הרחב כלפיהם בנושאים שונים. במקביל, בוחן מדד ההכללה את עמדותיהם ותחושותיהם של אנשים

אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.