המאמר מציג סקירה קלינית המדגישה כי התנהגויות מאתגרות בקרב ילדים עם אוטיזם עשויות לשקף מצוקה גופנית לא מאובחנת. הכותבת סוקרת בעיות רפואיות שכיחות – בהן הפרעות שינה, כאבי בטן ועצירות, רפלוקס, אפילפסיה, כאבי שיניים, אלרגיות ורגישויות תחושתיות – ומדגימה כיצד הן עשויות להתבטא בתוקפנות, פגיעה עצמית, אי־שקט או נסיגה תפקודית. מודגש הצורך בבירור רפואי שיטתי
המאמר סוקר את הידע המחקרי העדכני לגבי טיפול בקנביס רפואי בילדים ובני נוער עם ASD הסובלים מהתנהגות מאתגרת. לאחר הצגת הרקע הנוירוביולוגי והמערכת האנדוקנבינואידית, מתוארים מחקרים מבוקרי־פלצבו ומחקרים פתוחים שבחנו תמציות עשירות ב־CBD עם מינון נמוך של THC, לעומת CBD נקי. הממצאים מצביעים על שיפור בחלק ממדדי ההתנהגות, בעיקר במדדים קליניים ממוקדים (כגון CGI-I), אך
המאמר מציג סקירת ספרות העוסקת בקשר בין ליקויים בעיבוד החושי לבין הופעת התנהגות המוגדרת כמאתגרת, במיוחד בקרב אנשים עם מוגבלות התפתחותית. הכותבת סוקרת את מערכות החישה, את מושג האינטגרציה הסנסורית ואת המודלים המרכזיים להבנת הפרעה בעיבוד החושי, בדגש על מודל מילר. מוצגים שלושה דפוסים עיקריים: תגובתיות־יתר, תת־תגובתיות וחיפוש גרייה חושית, והאופן שבו כל אחד מהם
המאמר מציג סקירה תיאורטית־ביקורתית של התפתחויות עדכניות בתחום ניתוח התנהגות יישומי (ABA), בדגש על תרומתו של ד"ר גרג הנלי. הכותבים מציגים את מודל ה-IISCA להערכה פונקציונלית משולבת ואת מודל ה-SBT לטיפול מבוסס מיומנויות, המושתתים על עקרונות של טיפול מיודע־טראומה, רגישות תרבותית וגישה אפירמטיבית לשונות נוירולוגית. ההתנהגות המאתגרת מוצגת כשפה של צרכים ולא כתסמין שיש לדכא.
המאמר מציע שינוי פרדיגמטי מהמשגה של "התנהגות מאתגרת" למסגור של "ביטויי מצוקה", בטענה כי השפה המקצועית מעצבת מציאות ומשפיעה על פרקטיקות טיפוליות וארגוניות. באמצעות סקירת ספרות, ידע מניסיון חיים ודוגמאות מהשטח, המחברות מדגימות כיצד המונח הרווח ממקד את הקושי בסביבה או באדם, בעוד שהמסגור החדש מעביר את המוקד לחוויה הסובייקטיבית של מצוקה. המאמר מצביע על
המאמר בוחן כיצד אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ותופסים את עצמם באמצעות הקלדה מפרשים התנהגות מאתגרת כשפה תקשורתית. במחקר איכותני פנומנולוגי, בשילוב מחקר משתף, השתתפו עשרה בוגרים והוריהם. מהממצאים עולות תמות מרכזיות: הכרה במסוגלות אינטלקטואלית ורגשית, ההקלדה כערוץ לביטוי עצמי ולהבעת צרכים, אפשרות להסביר בדיעבד אירועים מאתגרים, ושיפור ביחסי הורה–ילד וברווחה הנפשית. המשתתפים מדגישים כי
הגיל השלישי מתאפיין בנסיגה תפקודית במגוון תחומים ובכללה חוש הראייה והשמיעה. הרווחה הגופנית והנפשית של אנשים בגיל השלישי החווים ירידה משמעותית בראייה ובשמיעה בו-זמנית, נפגעת משמעותית. במרכז לחרש-עיוור בעמותת מחסי עוז התפתחה התובנה כי היצע השירותים לאנשים עם מוגבלות כפולה זו שהתפתחה בגיל השלישי הוא דל. עקב כך, בחר המרכז לקיים סקר ארצי בקרב אנשים בגיל
מתוך הכרה בכוחה של הטכנולוגיה לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלויות, וכחלק ממודל החדשנות בבית איזי שפירא, הוקם בו המרכז הטכנולוגי. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בטכנולוגיות מגוונות במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא לחינוך, טיפול ושיקום וזאת על ידי אנשי מקצוע. העקרונות המעשיים גובשו כתורת עבודה להטמעת טכנולוגיות מקדמות חיים, תורה המושתת על השתתפות,
המאמר בוחן את השיקולים המשפיעים על החלטות בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה) לגבי מעבר מגורים ממוסדות לדיור בקהילה. המאמר מתמקד בגישת האל-מיסוד (deinstitutionalization), המדגישה את הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיות בסביבה קהילתית וליהנות מתנאים שוויוניים לאלו של כלל האוכלוסייה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שעמדות רגשיות ותפיסת שליטה הן מנבאות משמעותיות
לנתונים סטטיסטיים חשיבות רבה בקרב צרכני מידע רבים ומגוונים. כמענה לצורך בנתונים סטטיסטיים בתחום המוגבלויות בקרב קובעי מדיניות, ארגונים ועמותות, אנשי אקדמיה, אנשי מקצוע, ארגונים לסינגור עצמי, וקבוצות מנהיגות בתחום המוגבלות, וכן אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, נערכה והופקה חוברת בה מוצגים מקורות לנתונים סטטיסטיים. הנתונים נידלו מאתרי משרדי ממשלה, ארגונים ומוסדות שונים המציגים באתרי
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.