המאמר דן בתפקיד התמיכה של אחיות לאימהות חרדיות עם מוגבלות. הוא מתאר את המורכבות של הורות זו בקהילה החרדית, הנמצאת במתח בין ערכים של הורות כמצווה דתית לבין סטיגמה כלפי מוגבלות. המאמר מתמקד בתפקיד האחיות כאחראיות בלתי פורמליות התומכות בהורים עם מוגבלות בדרכים שונות – מעזרה יומיומית ועד התנתקות מוחלטת. התמיכה נבחנת בהקשר סוציולוגי, תוך
המאמר עוסק בעמדותיהן של מנהלות בתי ספר יסודיים בישראל כלפי המעבר למדיניות ההכלה וההשתלבות של תלמידים עם מוגבלות במסגרות חינוך כלליות. מדיניות זו שואפת לקדם שוויון הזדמנויות תוך התאמת מערכת החינוך לצרכים מגוונים של תלמידים. באמצעות ראיונות חצי מובנים עם 21 מנהלות, זוהו גישות חיוביות כלפי רפורמת ההכלה, לצד אתגרים משמעותיים ביישומה. המנהלות ציינו את
המאמר עוסק בחוויית ההורות בתקופת המלחמה ובהשפעתה על רווחתם הנפשית של הורים וילדיהם, בדגש על הורים לילדים עם מוגבלות. המחקר בחן כיצד מנגנוני ויסות רגשי משפיעים על רמות המצוקה הפסיכולוגית של ההורים, וכיצד ניתן לחזק את החוסן באמצעות התערבויות מקוונות קצרות. במחקר השתתפו כ־588 הורים, מהם כ־12% לילדים עם מוגבלות. הממצאים הראו כי במהלך המלחמה
המאמר עוסק במדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות במצבי חירום ובאופן שבו מדינות נדרשות לשמור על זכויותיהם בהתאם לסעיף 11 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. המאמר מדגיש כי מצבי סיכון – ובהם מלחמות, מגפות ואסונות טבע – חושפים את פגיעותם המובנית של אנשים עם מוגבלות, אשר נוטים להיפגע מצמצום זכויות, הדרה ממידע נגיש
אנשים החיים עם מוגבלות ובני משפחותיהם המלווים אותם, חווים שינויים ומעברי חיים טבעיים ואחרים. זהו מסע בין תחנות ושלבים המרכיבים את מעגל החיים. מסע שדורש תמיכות, התאמות ועזרה. לפניכם אתרים המציגים שירותים ותוכניות מעבר לתמיכה, הכשרה והעצמה של אנשים עם מוגבלות בתחומים השונים המאפיינים את מעגל החיים: מילדות לנעורים, לקראת חיים עצמאיים והשתלבות בחברה, הכנה
רקע: תעסוקה מהווה אחת מכמה גורמים מהותיים וקריטיים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עבודה מאפשרת שגרת חיים, מפתחת יכולות פיזיות, קוגניטיביות ומיומנויות חברתיות, ומחזקת את תחושת העצמאות, למרות זאת רבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. טכנולוגיות מסייעות עשויות להוות כלי משמעותי בקידום תעסוקה, אך מספר המחקרים הבודקים את יעילותן עדיין מוגבל. המחקר
חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה" – מ.א. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, ופרק הנגישות בו משנת 2005, מבקשים לקדם תפיסה של זכויות אדם ושינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות, בניגוד לתפיסה של רווחה ושיקום אישי שהייתה נפוצה עד כה. מטרת מחקר זה הינה להעמיק את ההבנה סביב שלב היישום
המאמר בוחן את תהליך הפיכת המקצוע של מומחי הנגישות לפרופסיה ואת תהליכי האכיפה של חוקי הנגישות בערים נבחרות בארה"ב ובישראל. הוא עושה זאת על-ידי השוואת מודלים שהתפתחו בערים אלו על רקע ההבדלים בממשל ובמשפט, אשר יוצרים מנגנוני אכיפה מגוונים המערבים בדרכים שונות מומחי נגישות ומשפיעים על תהליכי ההתמקצעות שלהם. לסיום, המאמר מציע חזון – התמקצעות
מחקר לשם מילוי חלקי הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" נגישות במרחב עבור אנשים עם מוגבלות היא ביטוי מרכזי להתפתחות גישות חברתיות של מוגבלות. בישראל, בעקבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ערים נדרשות ליישם נגישות בהתאם לדרישות החקיקה. למרות השיפור במצב הנגישות, מרחבים עירוניים לא נגישים ממשיכים להיווצר ולהדיר אנשים עם מוגבלות מפעילויות עירוניות.
בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.