מחבר: kshalemb_admin

הוזמי, ב' (2024). "זהות של מסוגלות" בעולם העבודה: מודל העבודה של "מרופין לקריירה". אדם ועבודה, 20, 33-25. "זהות של מסוגלות" הינה מפתח חשוב להשתלבות תעסוקתית שכן היא מאפשרת לאדם לבחור תחום עיסוק המצוי בזיקה ליכולותיו וכישוריו. כמו כן היא מסייעת לו להשתלב בעולם העבודה בתחושה של חיוניות ונחיצות –בזכות ולא בחסד. צעירים ובוגרים רבים עם לקויות למידה

"התערבות מוקדמת" היא מושג המדבר על תמיכה המותאמת לצרכיו של הפעוט על מנת לקדם אותו בשנות חייו הראשונות בכל תחומי ההתפתחות. תפיסה זו שמה דגש על הסביבה המשפחתית והחינוכית שעוטפת את הפעוט ושמאפשרת לו התפתחות מיטבית למרות הקשיים האובייקטיביים שאיתם הוא הגיע לעולם.כשמדובר בפעוטות עם מוגבלות התפתחותית, חשיבותה של ההתערבות המוקדמת מודגשת אף יותר. מדריך

המאמר סוקר את שורשי ההתפתחות של תנועות הנכים ותנועות הסינגור בעולם ומדגיש את הגישות המרכזיות שהן עיצבו בהקשר לאנשים עם מוגבלות : גישות אלו מציבות את האדם במרכז ומתייחסות אליו כאל אזרח עצמאי ושווה זכויות. הן דוגלות בשיתוף, העצמה, הגדרה עצמית וסינגור עצמי כותבת המאמר , ד"ר דורית ברק, יועצת אקדמית לפרוייקט פיתוח קבוצות לסינגור

המחקר נתן קול ליחידה משפחתית שבה הורים בגיל זקנה מטפלים לאורך שנים רבות בבן/בת המתמודדים עם נכות נפשית, הביא את קולם של ההורים ושל אחיו ואחיותיו של המתמודד, וחשף את החוויה של היחידה המשפחתית. המחקר מעלה למודעות את הנזקקות של ההורים בגיל זקנה להתערבויות מקצועיות המותאמות לשינויים הקשורים לגיל ולהשלכות של שינויים אלה על יכולתם

המאמר בוחן את הקשרים בין מרכזיות העבודה, דחק הורי ומשמעות בחיים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות וללא מוגבלות בגילים 0–12. המחקר מצביע על כך שהורים לילדים עם מוגבלות חווים רמות גבוהות יותר של דחק הורי, עבודה פחות מרכזית בחייהם, ורמות נמוכות יותר של תחושת משמעות בהשוואה להורים לילדים ללא מוגבלות. הממצאים מדגישים את החשיבות של

המאמר עוסק בשימוש במתודולוגיית הפוטו-ווייס לתיעוד חוויותיהם של סטודנטים עם מוגבלות במרחב האקדמי, תוך בחינת סוגיות של מעברים (בזמן, במרחב ובמצבי עצמי). המחקר מתאר כיצד סטודנטים מתמודדים עם האתגרים המיוחדים להם, כמו הפרעות קשב וריכוז, לקויות למידה, מוגבלות פיזית ורגשית, ומציג את הדרך בה הם מבטאים את חוויותיהם באמצעות צילום, כותרות ונרטיבים. התהליך מאפשר זיהוי

המאמר מתאר את עיקרי דו"ח ועדת דותן, שמונתה לאחר חשיפת מקרי התעללות חמורים במוסדות לאנשים עם מוגבלות בישראל. הדו"ח ממליץ על מעבר מגישה מוסדית לחיים עצמאיים בקהילה, מתוך אמונה כי סגירת מוסדות ומתן שירותי תמיכה בקהילה ישפרו את איכות החיים, יקטינו סיכון לאלימות ולהזנחה, ויקדמו זכויות אדם ואוטונומיה. הוועדה זיהתה חסמים מרכזיים בתהליך זה, כגון

המאמר עוסק בחוויית המעבר של בוגרים עם לקויות למידה מורכבות מבית הוריהם למערכי דיור בקהילה. המחקר מתמקד בתהליך המעבר, בהסתגלות ובחוויות החיים במסגרת הדיור. נמצא כי המעבר מקדם אוטונומיה, מיומנויות יום-יומיות ותחושת שייכות, אך גם מעלה אתגרים הקשורים להגבלות מצד הצוותים, חוקים נוקשים ואי-מעורבות בהחלטות אישיות כגון בחירת שותפים לדירה. כמו כן, קיימת אמביוולנטיות בתפיסת

המאמר עוסק במעברים השונים לאורך מעגל החיים של אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, תוך התמקדות באתגרים ובחסמים שהם חווים. המחברים מציעים פרספקטיבה אקולוגית המשלבת היבטים אישיים, חברתיים וסביבתיים, המדגישים את הקשר בין האדם לבין המערכות השונות בהן הוא פועל. המאמר בוחן את ההשפעות של מוגבלות על תהליכי מעבר, כמו מעבר לחיים עצמאיים, שילוב במסגרות חינוך