בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה
להעסקת מטפל אישי, מטפל סיעודי- נלווים היבטים רבים ושונים. במדריך זה אנו מתמקדים בהיבטים של טיפול בגוף, מגע, אינטימיות ומיניות, היבטים שלרוב אינם מדוברים מאחר ולרוב כרוכה בהם מבוכה. המטרות המרכזיות של המסמך שלפניכם הן: 1. להגביר מודעות בנושאי טיפול בגוף 2. להדגיש את חשיבות התקשורת גם בנושאים שקשה לתקשר עליהם 3. לסייע ביצירת תקשורת
חינוך מכליל הוא רעיון מרכזי במערכות חינוך רבות בעולם והוא מדגיש את הזכות של כל תלמיד ותלמידה להיות חלק מלא ומשמעותי מהמערכת החינוכית. עם זאת, בפועל, הכלה מיושמת לעיתים בצורה חלקית או טכנית בלבד. למשל דרך שילוב פיזי בכיתה או התאמות נקודתיות, מבלי להתמודד עם גורמים עמוקים יותר שממשיכים ליצור הדרה. מאמר זה מציע דרך
עם העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית רבים מהם עוברים לדיור חוץ-ביתי. מצב זה יחד עם הזדקנות הוריהם, משפיע על הידללות הקשר עם בני המשפחה. טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית עשויות לסייע בשימור הקשר עם המשפחה. המחקר הנוכחי בחן את תהליך האימוץ של טכנולוגיה מסוג בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית בדיור חוץ-ביתי. רואיינו
הידע המחקרי שבוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים במערכת החינוך בישראל הוא מצומצם, למרות גודלה של הקבוצה, מאפייניה הייחודיים והמשאבים הרבים המופנים אליה. מחקר זה בוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים בוגרי מערכת החינוך במגוון מסגרות, ואת תפיסות הורים לתלמידים אוטיסטים את חוויות ילדיהם במגוון גילים ומסגרות. המחקר משתף, איכותני ונכתב בהובלת חוקרת אוטיסטית. הנתונים
המאמר מציג סקירה מידענית של מסמכים, נהלים, חוברות ושירותים ארגוניים העוסקים בהתמודדות עם התנהגות מאתגרת בקרב אנשים עם מוגבלות. הסקירה כוללת חוזרי מנכ"ל והנחיות של משרד הרווחה והחינוך, דוחות ועדה, תדריכים מקצועיים, חוברות העשרה ומאמרים תיאורטיים, לצד הצגת שירותים והכשרות המוצעים בארגונים חברתיים כגון אלו"ט, "אותי" ובית איזי שפירא. הדגש מושם על גישות ממוקדות־אדם, שמירה
המאמר מציג מודל עבודה רב־מערכתי ורב־מקצועי לטיפול באנשים עם מוגבלות שכלית־התפתחותית המפגינים התנהגות מאתגרת, המבוסס על הגישה הביו־פסיכו־סוציאלית. באמצעות תיאור מקרה של צעירה בשם שירה, מודגם תהליך אבחוני וטיפולי הכולל בירור רפואי ופסיכיאטרי, התערבות משפחתית דינמית וניתוח התנהגות יישומי (ABA). המודל מדגיש כי טיפול תרופתי אינו עומד לבדו, ויש לשלב התבוננות בעולם הפנימי, בהיסטוריה ההתפתחותית
המאמר עוסק במאפייני התנהגות מאתגרת בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית ומציע מסגרת רב־ממדית להבנתה ולהתמודדות עמה. נסקרים גורמים פיזיים, קוגניטיביים, רגשיים וסביבתיים, ובהם ירידה חושית, כאב כרוני, שינויים סביבתיים, דיכאון, דמנציה ואלצהיימר, אשר שכיחים יותר באוכלוסייה זו. באמצעות חקר מקרה אינסטרומנטלי ודיון צוותי מובנה, מדגים המאמר כיצד פרשנות ההתנהגות כשפה של מצוקה מאפשרת בניית
המאמר בוחן את דפוסי התגובתיות למחוללי דחק בקרב בוגרים עם לקויות למידה מורכבות, מתוך הנחה כי קשיים נוירו־קוגניטיביים עשויים להשפיע על ויסות רגשי והתמודדות עם מצבי לחץ. במחקר הושוו מדדי תפיסת דחק, עוררות רגשית ואסטרטגיות התמודדות בין קבוצת מחקר לבין קבוצת ביקורת. הממצאים מצביעים על רמות גבוהות יותר של תגובתיות רגשית ותחושת עומס בקרב המשתתפים
המאמר בוחן את השפעתן של מדיטציה וכתיבת יומן הכרת הטוב על רמות חוסן אישי (התמדה ושימור) בקרב תלמידי כיתות ו' עם ADHD, תוך התייחסות להבדלים מגדריים. במחקר השתתפו 80 תלמידים שחולקו לקבוצת ניסוי וביקורת. שאלון חוסן הועבר לפני ההתערבות ואחריה. הממצאים מצביעים על עלייה מובהקת ברמת חוסן ההתמדה בקרב בנים ובנות בקבוצת הניסוי, ועל עלייה
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.