×

תופעה ה’יחידאות’ בקרב בוגרים עם מוגבלות שכלית: תיאוריות פסיכולוגיות (התקשרות, אינטימיות), תיאוריות מודרניות (בחירה/ היעדר הזדמנויות) או קשיים רגשיים חברתיים

מק"ט 100.1 | מחברים נוספים : חגית חגואל
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם. 
 

בעוד שבחברה הרגילה נישואים נתפסים כחלק מ’נורמליזציה’ ורווקות מתפרשת כ’חסר’, באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית קיים היפוך ביחס החברתי לתופעת הנישואים/רווקות. העמדה הרווחת היא שאלה מבין בעלי המוגבלות השכלית הבאים בברית הנישואים הינם בעלי יכולות גבוהות, שאינן משקפות את יכולותיהם של מרבית המבוגרים בעלי המוגבלות השכלית. לפיכך, הישארותם של מבוגרים בעלי מוגבלות שכלית לבד ללא בני זוג נתפסה עד כה כנורמטיבית לאוכלוסיה זו. המחקר הנוכחי שובר מיתוסים קיימים לגבי תופעה שנחשבת כא-נורמטיבית בחברה הרגילה (היחידאות) וכנורמטיבית באוכלוסיה בעלת מוגבלות שכלית.
עד כה נערכו בישראל מס מחקרים אשר בדקו מערכות יחסים זוגיות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית. חלק מן הממצאים הראו כי בעלי מוגבלות שכלית יכולים להינשא ולקיים חיים הרמוניים, וכי אחוז הגירושין בקרב משפחות ששני ההורים בעלי מוגבלות שכלית נמוך מזה הקיים באוכלוסיה הרחבה. בנוסף, מיסוד הקשר היווה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית אישור לעצמאות ואוטונומיה. ממצא נוסף מצביע כי מקיימי קשר זוגי, מתוארים כרגועים יותר ובעלי תחושת עצמאות גבוהה יותר מכאלה שאינם בקשר זוגי, ביטחונם העצמי ותחושת המסוגלות גבוהים יותר.
בהנחה שזוגיות תורמת לשיפור איכות החיים, מובנת שאיפתם של הורים, שילדיהם עם מוגבלות שכלית יצרו קשר זוגי בין אם הוא יביא למימוש נישואים ובין אם לאו.
מטרת המחקר הייתה לבדוק מדוע מרבים המבוגרים עם מוגבלות שכלית הם יחידאים ואינם מממשים זוגיות.
המחקר הנוכחי מאושש את הטענה שאנשים בעלי מוגבלות שכלית מסוגלים להינשא ולהקים משפחה וגם לנמק מדוע לא עשו זאת עד כה. במחקר נמצא כי בעלי מוגבלות שכלית מעוניינים בקשר זוגי ורובם אף מעוניינים להינשא.
 
 
למחקר העוסק בעמדות הורים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית כלפי סטטוס יחידאות/זוגיות של ילדם , לחץ כאן
 
 
סרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : שי שלומי, דצמבר 2015


לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית
 
     


פריטים קשורים