המאמר מציע שינוי פרדיגמטי מהמשגה של "התנהגות מאתגרת" למסגור של "ביטויי מצוקה", בטענה כי השפה המקצועית מעצבת מציאות ומשפיעה על פרקטיקות טיפוליות וארגוניות. באמצעות סקירת ספרות, ידע מניסיון חיים ודוגמאות מהשטח, המחברות מדגימות כיצד המונח הרווח ממקד את הקושי בסביבה או באדם, בעוד שהמסגור החדש מעביר את המוקד לחוויה הסובייקטיבית של מצוקה. המאמר מצביע על
המאמר בוחן כיצד אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ותופסים את עצמם באמצעות הקלדה מפרשים התנהגות מאתגרת כשפה תקשורתית. במחקר איכותני פנומנולוגי, בשילוב מחקר משתף, השתתפו עשרה בוגרים והוריהם. מהממצאים עולות תמות מרכזיות: הכרה במסוגלות אינטלקטואלית ורגשית, ההקלדה כערוץ לביטוי עצמי ולהבעת צרכים, אפשרות להסביר בדיעבד אירועים מאתגרים, ושיפור ביחסי הורה–ילד וברווחה הנפשית. המשתתפים מדגישים כי
הגיל השלישי מתאפיין בנסיגה תפקודית במגוון תחומים ובכללה חוש הראייה והשמיעה. הרווחה הגופנית והנפשית של אנשים בגיל השלישי החווים ירידה משמעותית בראייה ובשמיעה בו-זמנית, נפגעת משמעותית. במרכז לחרש-עיוור בעמותת מחסי עוז התפתחה התובנה כי היצע השירותים לאנשים עם מוגבלות כפולה זו שהתפתחה בגיל השלישי הוא דל. עקב כך, בחר המרכז לקיים סקר ארצי בקרב אנשים בגיל
מתוך הכרה בכוחה של הטכנולוגיה לשפר את חייהם של אנשים עם מוגבלויות, וכחלק ממודל החדשנות בבית איזי שפירא, הוקם בו המרכז הטכנולוגי. בשנים האחרונות נעשה שימוש רב בטכנולוגיות מגוונות במסגרות החינוכיות בבית איזי שפירא לחינוך, טיפול ושיקום וזאת על ידי אנשי מקצוע. העקרונות המעשיים גובשו כתורת עבודה להטמעת טכנולוגיות מקדמות חיים, תורה המושתת על השתתפות,
המאמר בוחן את השיקולים המשפיעים על החלטות בני משפחה של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית (מש"ה) לגבי מעבר מגורים ממוסדות לדיור בקהילה. המאמר מתמקד בגישת האל-מיסוד (deinstitutionalization), המדגישה את הזכות של אנשים עם מוגבלות לחיות בסביבה קהילתית וליהנות מתנאים שוויוניים לאלו של כלל האוכלוסייה. תוצאות המחקר מצביעות על כך שעמדות רגשיות ותפיסת שליטה הן מנבאות משמעותיות
לנתונים סטטיסטיים חשיבות רבה בקרב צרכני מידע רבים ומגוונים. כמענה לצורך בנתונים סטטיסטיים בתחום המוגבלויות בקרב קובעי מדיניות, ארגונים ועמותות, אנשי אקדמיה, אנשי מקצוע, ארגונים לסינגור עצמי, וקבוצות מנהיגות בתחום המוגבלות, וכן אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, נערכה והופקה חוברת בה מוצגים מקורות לנתונים סטטיסטיים. הנתונים נידלו מאתרי משרדי ממשלה, ארגונים ומוסדות שונים המציגים באתרי
תושבי ישראל חווים כעת מצבי מצוקה קיצוניים של טראומה מעשה ידי אדם, סכנת חיים, עקירה ממקום מגוריהם וימים מתמשכים של חוסר וודאות המעוררים אימה, חרדה ופחד, יחד עם ניתוק ממקורות תמיכה. עבור אנשים עם מוגבלות ובני משפחותיהם, לכל אלה מתווספת ההתמודדות עם המוגבלות. לפני מספר ימים התפרסם מאמר שנכתב על ידי צוות חוקרים בישראל: ד"ר
המחקר בוצע על ידי קבוצת מנהיגות נשים עם מוגבלות ממרכז המנהיגות בבית איזי שפירא, בשיתוף עם הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלות, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן. במרכז המנהיגות שבבית איזי שפירא פועלת מזה מספר שנים קבוצת מנהיגות של נשים עם מוגבלות. נשים אלו נאלצות להתמודד עם אתגרים רבים, וביניהם גם הצורך להתמודד עם אפליה כפולה – הן בגלל היותן נשים
That Sinking Feeling: People with Disabilities in Hospital Wards Practical recommendations include the need to upgrade healthcare accessibility regulations and ways to help people with disabilities receive equal health services during hospitalisation מחקר זה בחן את החוויות של אנשים עם מוגבלות בבתי חולים כלליים. במיוחד, זיהינו וניתחנו את החסמים והקשיים עמם אנשים עם מוגבלות
Sometimes I am ashamed of telling the children that I don’t understand : The experiences of mothers with an intellectual disability מטרת המחקר הייתה לתת ביטוי לחוויות הסובייקטיביות של אימהות עם מוגבלות שכלית מהחברה היהודית תוך מיקוד בהתפתחותן האישית ולאור גישות מעצימות. רואיינו 11 נשים יהודיות המאובחנות עם מוגבלות שכלית או אינטליגנציה גבולית, המתגוררות בקהילה
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.