A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

חוברת הדרכה - שימוש ביישום ממוחשב להדגמה ולמידה באמצעות תרחישי וידאו לצורך שיפור מיומנויות עבודה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית   חוברת הדרכה לאנשי מקצועות הבריאות  

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קלה עד בינונית מתקשים, לעיתים, להשתלב בעולם העבודה. פרויקט ייחודי זה כלל פיתוח סרטוני הדגמה ולמידה, בדיקת שמישותם ובחינת ההתערבות באמצעותם, לקידום מיומנויות חברתיותהנדרשות בעולם העבודה. כמו כן פותחה חוברת הדרכה לאנשי מקצועות הבריאות שמטרתה לסייע וללמד את השימוש בכלי זה ובסרטונים שפותחו.
 
החוברת פותחה על ידי צוות מחקר מהחוג לריפוי בעיסוק באונ' חיפה : פרופ' תמר וייס, ד"ר עינת גל,
גב' יפעת בן רפאל וד"ר שרון זלוטניק, בשיתוף עם גב׳ יעל שידלובסקי פרס,  משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
 
למחקר המלא - שימוש ביישום ממוחשב להדגמה ולמידה באמצעות תרחישי וידאו לצורך שיפור מיומנויות חברתיות הדרושות לעבודה בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית       
 
המחקר ופיתוח החוברת נעשה במימון קרן שלם.  
 
להורדת חוברת ההדרכה 
 
לסדרת הסרטונים 

לשאלות והתייעצות לגבי השימוש בחוברת ניתן לפנות ליעל שדלובסקי-פרס, מנהלת תחום ריפוי בעיסוק ופעילות יום, השירות לדיור תומך, אגף הדיור, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים,  במייל : yaelshi@molsa.gov.il
 
 
 

 



תוצרי קורס מיזמים חברתיים עיסקיים לשילוב תעסוקתי- אוניברסיטת בן גוריון-בנגב לשנת 2019    

לאחרונה הסתיימה השנה השלישית לתמיכת הקרן בקורס האקדמי "מיזמים חברתיים-עסקיים לשילוב תעסוקתי של אנשים עם מש"ה" המתקיים במסגרת לימודי תואר ראשון בפקולטה לניהול, בשיתוף קוביית רוטשילד, המחלקה למעורבות חברתית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

מיעוט השתתפותם של אנשים עם מוגבלויות בשוק העבודה היא בעיה חברתית, שנותרת ללא מענה מספק, על אף התועלות הברורות שהיא מעניקה להם ולשוק התעסוקה. מטרת הקורס לחשוף בפני הסטודנטים מודלים לשילוב תעסוקתי של עובדים עם מש"ה במיזמים חברתיים עסקיים המופעלים במסגרת ארגונים עסקיים, ארגוני מגזר שלישי ובשילובים שונים בין ארגונים עסקיים וארגוני מגזר שלישי. עקרונות השילוב במיזמים אלו מבוססים על ההנחות הבאות: תפיסת עבודתם של אנשים בעלי מוגבלויות כבעלת ערך כלכלי, הגדלת מגוון אפשרויות תעסוקה, הגדלת הכלים לעידוד העסקה, פיתוח מודלים חדשניים בעלי שתי שורות רווח: עסקי וחברתי. מודלים אלו החלו להתבסס גם בארץ, אך עדיין היקפם מצומצם ונחוצה חשיפה נוספת של יזמים למודלים אלו, העקרונות להפעלתם והכלים הנחוצים ליישומם המוצלח.
ייחודיות הקורס בכך שמתקיים ב"קוביית רוטשילד" - מרכז למידה בו נעשה שימוש בפלטפורמה דיגיטלית חדשנית המבוססת על סימולציות ניהוליות-חברתיות.

מטרות נוספות-
הכרות עם אוכלוסיית האנשים עם מש"ה ורצף השירותים בקהילה
העלאת מודעות הסטודנטים לייחודיות אפשרויות התעסוקה לאנשים עם מוגבלויות שכלית התפתחותית.
חשיפת הסטודנטים לגישות חדשות לניהול חברתי.
חשיפתם למורכבות של ניהול היברידי ולערך המשותף.
הצגת מודלים ומקרים של מיזמים חברתיים עסקיים לשילוב תעסוקתי בארץ ובעולם
לאפשר לסטודנטים לחקור באופן פעיל את הסוגיות, להתנסות, לחוות ולהציע פתרונות יצירתיים לשילוב תעסוקתי של בעלי מוגבלויות שכלית-התפתחותית.
במסגרת הקורס היה על הסטודנטים להגיש פרוייקט מסכם אשר במסגרתו הציעו מודל תעסוקתי הנשען על הידע שלמדו בתחום הניהול וכן על הידע שצברו במהלך הקורס בנושאים שצויינו מעלה.

מצ"ב שתי עבודות מסכמות שהוגשו במסגרת הקורס :

כשכל הלב נכנס לעוגה אחת - תום בנימין ומור קריאף.

החיים הם במה של כולנו - עומר יסעור, גלעד שי.

 

 

בתמונה : משתתפי הקורס בעת סיור במע"ש

 

 



השפעת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים על נתיבי התפתחות זיכרון העבודה הטריאדי בשלוש רמות של עומס קוגניטיבי בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית: הנתיב הלקוי, היציב או המתמשך (מפצה)   מק"ט 631| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה בדיקת טרג'קטורים של זיכרון העבודה (ז"ע) בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית (מ"ש) ללא אטיולוגיה ספציפית ותסמונת דאון (N = 123, IQ = 40-70), מההתבגרות (גילאי 21-16), לגיל העמידה (גילאי 55-41). לבדיקת ז"ע נעשה שימוש בתשעה מבחנים (Cornoldi & Vecchi, 2003) בכל אחד מערוצי ז"ע (Baddeley, 2007). מההתבגרות (21-16) לבגרות הצעירה (40-25): נמצא שבערוץ הפונולוגי ובמנגנון הבקרה המילולי חלה עליה. בלוח החזותי-מרחבי ובמנגנון הבקרה המרכזי המרחבי נמצאה יציבות. מהבגרות הצעירה (25-40) לגיל העמידה (55-41): נמצאה ירידה בזיכרון העבודה המילולי וירידה מתונה בזיכרון העבודה המרחבי. כמו כן נבדקה מידת תרומתם של השתתפות בפעילות פנאי - על ז"ע מגיל 20 ע"י שאלון השתתפות בפעילויות שעות פנאי (Wilson & Benet, 2005). נמצא כי ככל שמידת ההשתתפות בפעילויות פנאי הייתה גבוהה, הציונים בשני מבחני ז"ע המילולי ובמבחן אחד בז"ע מרחבי, היו גבוהים יותר בשתי האוכלוסיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


המעלית - סרטה של איילת בכרך    

סרטה של איילת בכרך, יוצרת קולנוע אקדמאית עם מוגבלות.
הסרט עוסק בסטיגמות השונות המלוות נכים בשוק העבודה ובכל תחום אחר בחיי היומיום.
ניתן ללוות את הקרנת הסרט בשיחה ודיון על הקשיים העומדים בפני אנשים עם מוגבלויות במפגש עם עולם התעסוקה. והכול בגוף ראשון של יוצרת שהיא בעצמה עם מוגבלות ומתמודדת בעולם התעסוקה.

ניתן ליצור קשר עם היוצרת במייל : 
ayelet-b@hotmail.com

  


 

 
לצפיה בסרטון היכרות עם איילת והצצה לסרט "המעלית"
  



מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


פואטרי-סלאם "להיות אישה" | שמרית קרויטו    

הסרטון של שמרית הוא אחד מ-3 קטעי ספוקן וורד שעמדו בלב ערב שיזמו 8 צעירים עם מוגבלות שכלית. את הקבוצה הזו ליווינו אנשי בזכות ביחד עם שותפינו בחברה למתנ"סים.
בישראל חיים כ- 35,000 אנשים עם מוגבלות שכלית ויש 0 ארגונים של אנשים עם מוגבלות שכלית. לשם השוואה, במרבית המדינות המערביות בעולם יש מספר ארגונים של אנשים עם מוגבלות שכלית. לא של הורים, לא של אנשי טיפול, של האנשים עצמם. זה אפשרי וזה חיוני. המטרה שלנו היא ללוות את קבוצת ההקמה ולסייע לה להגשים את חלום הקמת הארגון הראשון לאנשים עם מוגבלות שכלית. האירוע כולו הוא תוצר של שיתוף פעולה שנולד בתכנית 'קו-לאב' של פדרציית ניו יורק וכלל גם שותפות עם חגית מולגן-המל שהנחתה את האירוע. האירוע והתיעוד התאפשרו בזכות התמיכה של פדרציית ניו יורק.
 
צביה שפירו- וייסברג מארגון בזכות מספרת על התהליך :
"חברי קבוצת הסנגור בחרו נציגים מתוך הקבוצה, שיהוו את הגרעין לכתיבת קטעי הספוקן וורד.
הנבחרים, נפגשו במשך כשלושה חודשים עם הבימאית אפרת בן יהודה לוין ואיתי.
במפגשים העלינו מספר נושאים; יחס הסביבה לאנשים עם מוגבלות, בית משלנו, היכרויות ונישואין, הורות (שאף הם נושאים שנבחרו על ידי קבוצת האם) ועם מינימום התערבות נתנו לסיפורים שלהם, לתחושות, ולהגיגים לצוף.
את המפגשים הקלטנו ולאחר מכן תמללנו.
מהחומר שתומלל כתבה הבימאית את קטעי הפואטרי כאשר התוכן הינו כמעט כולו של חברי הקבוצה ואף ישנם משפטים שנכתבו מילה במילה כפי אומרם.
בערב האירוע החברים עלו על הבמה ואמרו את הדברים שהתקבלו על ידי השומעים, כולם אנשים עם מגבלה שכלית, בהזדהות מלאה, בהתרגשות ובמחיאות כפיים ממושכות."
 
 



עובדים על זה : עקרונות להנגשה קוגנטיבית בסביבת העבודה   מחברים נוספים : הילה רימון-גרינשפן, מיכל טנא רינדה, שירה ילון-חימוביץ  

 בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ בשוק העבודה.

הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשוק העבודה. על אף החקיקה, ועל אף העובדה שהמדינה מעניקה מענקים ייחודיים לכך, יישום ההתאמות עבור אע״מ קוגניטיבית נמצא עדיין בראשיתו.

המאמר ממפה את הקשיים העיקריים בשילוב א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעבודה, עומד על השלבים המהותיים להנגשה בהליך הקבלה לעבודה והתאמת העבודה עצמה ומציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. במסגרת המאמר יוצגו עקרונות כלליים של המודל לצד כלים מעשיים ודוגמאות פרקטיות עבור ההיבטים השונים של הנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה.

הכותבות משתייכות למכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית והיוזמה לכתיבת המאמר עלתה בעקבות התקדמות תיאורטית בתחום וצבירת ניסיון מעשי של יעוץ לגבי הנגשת סביבות עבודה והנגשה של מסמכים עבור ארגונים שונים.

 

למאמר 

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


תוכנית סביבה תומכת לאנשים עם מוגבלות שכלית – סרטון הסברה    

תכנית סביבה תומכת הינה תכנית מרכזית של האגף קהילה במינהל למוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים. התוכנית מהווה חלופה להוצאה חוץ ביתית לאנשים בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). התכנית פועלת למעלה מעשר שנים, וכיום משתתפים בה כ- 630 אנשים עם מש"ה, ב- 45 רשויות, בהנחיית כ- 40 מדריכים. התוכנית מספקת שירותי תמיכה, ליווי והכוונה לאנשים בגילאי 21+ עם מוגבלות שכלית התפתחותית, המתגוררים בגפם או הגרים עם הוריהם המבוגרים בקהילה, ואף לאנשים שנמצאים במצבי סיכון, במטרה להשאירם בקהילה.

סרטון הסברה זה מביא את ייחודיותה של התוכנית היא בהיותה מותאמת אישית לאדם, תוך התייחסות ובחירה מתוך השירותים הקיימים בקהילה, והיותה שירות משלים לשירותי הרווחה. התוכנית בולטת ביכולתה להביא לקידום ולשילוב של אוכלוסיות בלתי משולבות המתגוררות בבתים בקהילה, בתוכניות ובשירותים המצויים בה.

הסרטון נעשה במימון קרן שלם.

למסמך מדיניות של התוכנית

למחקר הערכה של התוכנית

עריכה, בימוי והפקה : יואב קליינמן, 2018

  לסרטון עם כתוביות באנגלית

 



שמעון המלך- סיפורו של שדרן רדיו צעיר מבית שאן   סרטו של אריאל מירוז  

שמעון דהן, צעיר בן 26 מבית שאן עם תסמונת דאון, לומד ב"מכללה לכישורי חיים לבעלי צרכים מיוחדים" בעמק הירדן. שם הוא ידוע כ"שמעון המלך", מנהיגה הבלתי מעורער של קבוצת התלמידים. אך שמעון רוצה להצליח גם "בחברה הרגילה", לעסוק במוסיקה ולממש את עצמו.
שמעון מקבל הזדמנות להגשים את חלומו, כאשר הוא מתקבל לקורס שדרני רדיו ב"מכללה האקדמית כנרת". לפני תחילת הקורס שמעון כבר מפליג בדמיונו ומפנטז כיצד יגיש תכנית עצמאית ברדיו. במקביל, הוא נפרד מבת זוגו הראשונה, מירית, שגם היא בחורה מוגבלת, כיוון שהוא מרגיש שזוגיות עם בחורה "כזו" אינה מתאימה לו.
אך עד מהרה המציאות טופחת על פניו. הנטייה שלו לפנטזיות והתנהגותו הגרנדיוזית גורמת לחבריו לכיתה ולמרצה הקורס, מנשה רז, לדחות אותו מעליהם. שמעון נותר פגוע. הסטודנטים בכיתה מתייחסים אליו בביטול ואיש מהם אינו מצטרף ליוזמה של שמעון להעלות תכנית רדיו העוסקת בזמר המזרחי.
על מנת להצליח בקורס הרדיו על שמעון לעבור תהליך של התפכחות ולהיפרד מן הפנטזיות הילדותיות שלו.
האם הוא מסוגל לכך? האם יצליח להשתלב בחברת הסטודנטים הרגילים ולהיות שדרן ברדיו? האם יצליח "שמעון המלך" להגשים את חלומו – לעסוק במוסיקה ולהתפרסם?
"שמעון המלך" הוא סיפורו של שמעון דהן בדרך להגשמת החלום שלו. שאלת שילובו של שמעון בחברה רגילה והצלחתו בקורס הרדיו עומדת במרכז הסרט כקונפליקט פנימי וחיצוני. הסרט נע בין האידיאה של הגשמה עצמית וביטויה המרכזי בתרבות שלנו, לבין מידת המסוגלות האמיתית שלנו, כחברה, להכיר באוכלוסיות שונות ולקבל אותן כחלק אינטגראלי מאיתנו.
ולמרות זאת, הסרט הוא לא רק סיפורו של "אדם חריג" בחברה "רגילה". הסרט נוגע בתשוקה האנושית של כולנו להתבלט, להצליח ולהותיר את חותמנו בעולם. מסעו של שמעון דהן מבית שאן הוא מסע נפשי, חברתי ופסיכולוגי, של איש אחד בעולם גדול, אשר רוצה לממש את עצמו: להיות "הכי טוב, הכי פתוח והכי שלם", בדיוק כפי שכולנו רוצים להיות.

לינק לכתבה ב-ynet :
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4974218,00.html

על יוצר הסרט אריאל מירוז:
במאי ויוצר סרטים דוקומנטריים, אומנותיים ומסחריים. מפיק ומנהל צוותי צילום בערוץ 10 . בעל תואר
ראשון מהאקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל", ובעל תואר שני בקולנוע מאוניברסיטת תל אביב. מרצה
לקולנוע ב"שנקר", "המכללה האקדמית כנרת", "קאמרה אובסקורה", ביה"ס לאומנות "מוסררה" ומקומות
נוספים. סרטיו ועבודותיו זכו בפרסים והוצגו בניו-יורק, ברלין, בייג'ין, פסטיבל הקולנוע של ירושלים, ועוד.

לפרטים נוספים ולהזמנת הקרנה ושיח: 054-8034449  או במייל 
 
 
קרן שלם שותפה במימון הסרט.
 
 
 
 
 

 סצנה מתוך הסרט

 

שמעון המלך. סצנה לדוגמה from ariel mayrose on Vimeo.



הקשר שבין דחק, נטל טיפול ואמביוולנטיות שחשים הורים מזדקנים המטפלים בילדיהם הבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין איכות חייהם של ההורים   מק"ט 642| מנחה: פרופ' אסתר יקוביץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ממצאי המחקר הכמותי: נמצא אישור למודל שנבחן במחקר: רמת מוגבלות שכלית התפתחותית, רמת תפקוד, מספר הילדים ומין ההורה, נמצאו כמנבאים את תחושת הנטל, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. כמו כן, רמת תפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמצאה כמנבאת את תחושת דחק ההורה, דבר שבתורו מנבא את איכות החיים של ההורה. בבחינת הקשר בין נטל טיפול ודחק לאיכות חיים של ההורה המטפל, נמצא קשר שלילי בין נטל טיפול ודחק לבין איכות חיים כללית, איכות חיים פיזית, איכות חיים פסיכולוגית, איכות חיים חברתית, ואיכות חיים בסביבה של ההורה המטפל בילדו הבוגר עם מש"ה. כלומר ככל שנטל הטיפול ודחק ההורה גבוהים יותר כך איכות החיים של ההורה נמוכה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין רמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה לבין דחק ואמביוולנטיות, כך ככל שרמת התפקוד של הילד הבוגר עם מש"ה נמוכה, רמת הדחק ומידת האמביוולנטיות של ההורה גבוהים יותר.
ממצאים איכותניים: אלה האירו מספר סוגיות: סוגי קשיים יומיומיים שעלו מתוך התשובות כוללים קשיים פיזיים, רגשיים, קשיי התמודדות עם התנהגות מאתגרת וקושי עם בדידות בעקבות היותם מטפלים עיקריים. דרכי התמודדות עם קשיי הטיפול כוללים עזרה הניתנת על ידי בני משפחה (בן זוג/בת זוג או ילדים) וחלק מההורים נעזרים בעזרה בתשלום. בנוסף, ההורים מתמודדים עם הקושי באמצעות תכונות אישיות כמו אופטימיות, סבלנות, אהבה, נתינה, הסתכלות חיובית על החיים ותחומי עניין בהם הוא עוסקים. להורים צרכים רבים שאין להם מענה המופנים למשרד הרווחה שהבולטים ביניהם הינם: קשר דל עם עו"ס הקהילה- אשר אינו מספק את צרכי ההורים, הם מצביעים על הצורך בפיתוח שירותים קהילתיים תומכים נוספים. ההורים חוששים לעתיד ילדם כאשר לא יוכלו לטפל בו יותר, חלקם מעוניינים להעביר את הטיפול לבן משפחה. ההורים חוששים מטיפול חוץ ביתי בו לדעתם לא יסופקו הצרכים של ילדם כפי שמסופקים כיום.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד