A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"   מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס  
 -

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.

לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.

לעיון בנספחים לחץ כאן.

לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
 
.For the english abstract press here
 
לצפיה בהרצאה שצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 שנערך בבית שיתופים

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


תעסוקת אנשים עם מוגבלות – בין חזון למציאות    

מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר לכלכלה ותעסוקה וכן מתאר את המציאות של תעסוקת אנשים עם מוגבלות בישראל.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 

פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".

 

להורדת המאמר 

 

 

 



מעסיקים של עובדים עם מוגבלות בישראל: עמדות, אתגרים וצרכים    

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך הצגת ממצאים מסקר מעסיקים ייעודי, שנערך במהלך שנת 2011 והקיף קרוב ל-800 מעסיקים. הסקר ביקש לאמוד את שיעור העסקים בישראל המשלבים עובדים עם מוגבלות ולעמוד על מאפייניהם, על הגורמים שהניעו אותם לקלוט עובדים עם מוגבלות, על חששותיהם וקשייהם, על עמדותיהם ועל צורכיהם מהמדינה לשם המשך קליטת עובדים עם מוגבלות. בסקר נמצא ש-%4.5 מהמעסיקים במגזר העסקי מדווחים שהם משלבים עובדים עם מוגבלות. ומשום ששיעור התעסוקה של אנשים עם מוגבלות בישראל עומד על כ-%53, רובם במגזר העסקי, ניתן להניח שרוב המעסיקים כלל אינם יודעים אודות קיומה של מוגבלות כלשהי בקרב עובדיהם. עוד נמצא, בדומה לנתונים מסקרים דומים בעולם, שרוב העסקים המשלבים עובדים עם מוגבלות הם עסקים בגודל בינוני. ממצאי הסקר מלמדים גם שהמניעים העיקריים לשילוב עובדים עם מוגבלות הם חסד וצדקה, ושמעסיקים מוטרדים עקב הקושי לפטר עובדים עם מוגבלות ועקב העלות הכלכלית של העסקתם. לא נמצאו הבדלים בעמדות בין מעסיקים משלבים לבין מעסיקים שאינם משלבים. לבסוף העלו המעסיקים את הצורך בליווי ובהדרכה צמודים, כדי שיוכלו להמשיך לקלוט עובדים עם מוגבלות.
 
מלות מפתח: אנשים עם מוגבלות, עמדות מעסיקים, תעסוקה, חסמים
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



גישת "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות - הקמת מרכזי הכוון ותעסוקה בישראל ובמדינות ה OECD    

רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו מעורפלת. מאמר זה מנסה לפזר את הערפל סביב רעיון ההסללה, דרך התמקדות במרכזי ההכוון והתעסוקה (Shops Stop-One) .הסיבות להקמת המרכזים, המטרות והכלים )השירותים וההכשרות) דומים בכל המדינות, ואולם האקלים – המרחב שבו ניתנים שירותים אלה – משתנה ממדינה למדינה. המאמר מתמקד במקרה הפרטי של אימוץ ההסללה בישראל; אנו טוענים שלא כמו ברבות ממדינות ה-OECD ,ההסללה במרכז ההכוון והתעסוקה לאנשים עם מוגבלות, שהוקם לאחרונה בישראל, חלקית בלבד. כך למעשה היא משעתקת את ההפרדה וההדרה של אנשים עם מוגבלות בישראל ומותירה רבים בשולי שוק העבודה. המאמר מציב מראה מול המדיניות הדומיננטית כיום של שילוב אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה בפרט ומול הפרדיגמה השלטת בנושא שילוב אוכלוסיות מודרות בחברה הישראלית בכלל.
 
מלות מפתח: תעסוקה, אנשים עם מוגבלות, הסללה למרכז, מרכזי תעסוקה, OECD
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



תהליך עיצוב המדיניות של שכר מינימום מותאם: ישראל כחקר מקרה    

מאמר זה בוחן את תהליך עיצוב המדיניות, שהוביל להתקנת תקנות שכר המינימום המותאם בישראל ולהחלתן. תהליך זה החל בחקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את זכויות העובדים בישראל, אך בד בבד אפשרה להחריג עובדים עם מוגבלות שיכולתם לעבוד נמוכה יותר. המשך תהליך החקיקה מאופיין בניסיון מעצבי המדיניות להטמיע את השיח של שוויון זכויות על בסיס חקיקות מתפתחות בישראל ובעולם הנוגעות לאנשים עם מוגבלות. המאמר עוקב אחר תהליך היסטורי זה תוך מתן דגש לסוגיות שהוא מעלה בנוגע למודל הרפואי מול המודל החברתי, כמו גם בנוגע לתעסוקה, תפוקה ושכר בקרב אנשים עם מוגבלות. המאמר שופך אור על היווצרותה של מדיניות חברתית בכלל ומדיניות הנוגעת לאנשים עם מוגבלות בפרט.
 
מלות מפתח: תעסוקה, אנשים עם מוגבלות, שכר מינימום מותאם, מדיניות חברתית
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר



תקנת שכר מינימום מופחת לעובדים עם מוגבלות: מחקר השוואתי בינלאומי    

הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת מצבם התעסוקתי של עובדים עם מוגבלות. דא עקא שהמודל לא התייחס לתרומתה של תקנת שכר מינימום מופחת לשלושה היבטים של מצבם של עובדים עם מוגבלות: שיעור העסקתם; ממוצע הכנסתם; סיכוייהם לחיות בעוני. המחקר הנוכחי עוסק בבחינה אמפירית שיטתית של שלושת אלה. בכך הוא קורא תיגר על מודל הOECD , תורם לדיון על מהות התקנה ועל כיווני השפעתה ומחבר את ישראל להשוואה בינלאומית בסוגיה זו באמצעות שלושה מסדי נתונים קיימים – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, 2008 ;2007-2006, OECD;, Eurostat –  ויצירת מסד נתונים חדש הכולל מדינות שהתקנה נוהגת בהן וכאלה שלא. מממצאי המחקר עולה, שיחס שיעורם של עובדים עם מוגבלות בהשוואה לעובדים ללא מוגבלות דומה בין המדינות, ללא קשר לתקנת שכר מינימום מופחת. עוד עולה שבמדינות שהתקנה מתוקנת בהן ממוצעי הכנסתם לאחר תשלומי העברות נמוכים במובהק מאלה שבמדינות שבהן לא הופעלה התקנה. באופן פרדוקסלי נמצא, שבמדינות שהנהיגו מדיניות ליברלית, שגם בהן התקנה נוהגת, שני המדדים האחרונים נמוכים במובהק מאלה שבמדינות שהנהיגו מדיניות קורפורטיסטית וסוציאל-דמוקרטית. זאת ועוד, כאשר המדיניות ליברלית, הסיכון של עובדים עם מוגבלות לחיות בעוני הוא במובהק הגבוה ביותר בהשוואה לסוגי המדיניות האחרים. הממצאים מלמדים שמגמת מדיניותה של ישראל כלפי עובדים עם מוגבלות היא ניאו- ליברלית.
 
מלות מפתח: שכר מינימום מופחת, מודל ה-OECD להערכת מדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות, המועסקים בעוני
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר

 



בחינת ההשפעה של חוק לרון על מקבלי קצבת נכות כללית היוצאים לעבוד: שיעור המועסקים ומאפייניהם    

בשנת 2009 החל המוסד לביטוח לאומי ליישם את תיקון 109 הידוע בשם חוק לרון. התיקון נועד לעודד את מקבלי קצבת נכות כללית להשתלב בשוק העבודה על ידי שינוי חישוב קצבת הנכות ביחס להכנסות מעבודה. בחלוף חמש שנים, בחנו את השפעת התיקון על מקבלי הקצבה. הבדיקה התבססה על השוואת ההתנהגות בשוק העבודה של שתי קבוצות: מקבלי הקצבה שהושפעו מהחוק ואנשים עם מוגבלות שתכונותיהם זהות, אשר לא קיבלו את הקצבה ולכן גם לא הושפעו מהתיקון, אך היו חשופים לכל שאר הגורמים המשפיעים על תעסוקת אנשים עם מוגבלות )ביקוש לעובדים, שינויים בשכר המינימום וכו'(. בפרט בחנו את השאלות האלה: האם השפיע התיקון על שיעור מקבלי הקצבה היוצאים לעבוד וכיצד? מהו פרופיל האנשים שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון בהשוואה לפרופיל של אלה שעבדו לפניו? הממצאים מראים שחל גידול בהיקף ההשתתפות בעבודה של מקבלי קצבת נכות כללית. גידול זה מיוחס ברובו לאנשים שהחלו לקבל קצבה לאחר 2009 והשתלבו בעבודה מיד לאחר שנקבעה זכאותם. עוד נמצא, שהמאפיינים הכלכליים של מקבלי קצבה שהחלו לעבוד לאחר החלת התיקון היו "חלשים" יותר מאלה של מקבלי הקצבה שהשתלבו בעבודה לפניה. העובדים החדשים היו משכילים פחות. התכונות המוטיבציוניות שלהם לעבודה היו "חלשות" יותר: הכיוון שלהם היה עצמאי פחות, והם היו שמרנים יותר. הם התגוררו ביישובים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יותר, ורבים יותר מבני משפחתם קיבלו קצבאות קיום )הבטחת הכנסה או נכות כללית(. זאת אף זאת, נראה שאנשים שהעידו על רמה גבוהה של עצמאות והישגיות כלל לא הושפעו משינוי החוק. יתר על כן, נמצא שהשתלבותם של מקבלי הקצבה בעבודה תלויה בביקוש לעבודה מצד המעסיקים: בתקופות שהאבטלה גדלה בהן פוחתים הסיכויים של אנשים עם מוגבלות לעבוד.
 
מילות מפתח: השתלבות בעבודה, השתכרות מעבודה לצד קצבה, חוק לרון, מקבלי קצבת נכות כללית
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר



ההשקעה בתוכניות לשילוב צעירים המתמודדים עם מגבלה נפשית בשוק העבודה: מעקב אחר אסטרטגיית התערבות ותוצאותיהם של שני מודלים חלופיים    

החוקים שנחקקו בשנים האחרונות הביאו בעקבותיהם יוזמוֹת של שיקום ושילוב חברתי ותעסוקתי של המתמודדים עם מגבלה נפשית בקהילה. אחד האתגרים הוא יצירת מענים המותאמים לצורכי אוכלוסיית המבוגרים הצעירים (גילאי 18-30). הקרן למפעלים מיוחדים של הביטוח הלאומי ומשרד הבריאות מימנו שתי תוכניות שיקום והחלמה לקידום אוכלוסייה זו בתחום העבודה: מודל האחת "מכיל", ומודל האחרת "תובעני". במסגרת הערכת התוכניות נבדק בשנים 2009-2013 באיזו מידה הןמותאמות למאפייני המשתתפים, מקדמות את רמת התפקוד שלהם לקראת חיים עצמאיים ונותנות מענה הולם לצורכיהם. נאסף מידע על כל המשתתפים שהשתתפו בתוכניות בתקופת המחקר – 53 משתתפים במודל ה"מכיל" ו-29 משתתפים במודל ה"תובעני". הממצאים מצביעים על התקדמות ראויה לציון של משתתפי שתי התוכניות מבחינת ההשתלבות בעבודה ובהיבטים אחרים )כמו השתלבות בלימודים גבוהים(. המאפיינים המרכזיים בתוכניות שתרמו לכך הם תפיסת השיקום וההחלמה של הצוות, התאמת תוכנית אישית, מרכיבים קבוצתיים של למידה משותפת ופעילות חברתית והתנסות אינטנסיבית בשוק העבודה.
 
מילות מפתח: שיקום והחלמה, מתמודדים עם מגבלה נפשית, מבוגרים צעירים, מודלים של תוכניות התערבות, הערכת תוכניות, קידום תעסוקה.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר
 



קידום תעסוקת אנשים עם אוטיזם בתפקוד גבוה בשוק החופשי: סקירת ספרות והערכת תוכנית ניסיונית בבית אקשטיין    

בעשורים האחרונים גוברת ההכרה בחשיבות התעסוקה בחייהם של אנשים עם מוגבלות, ובהם אנשים על פני הרצף האוטיסטי המוגדרים בתפקוד גבוה. הספרות המחקרית מבהירה שניתן לתמוך באנשים אלה, לסייע להם להתגבר על חסמים המקשים על קליטתם בעבודה ולסייע להם להתמיד בה. מאמר זה סוקר את הידע שנצבר בעולם בנושא זה ומתווה כיווני פעולה אפשריים. עוד הוא מביא את עיקרי הממצאים הנוגעים ליישומה ולהשפעותיה של תוכנית ניסיונית שהופעלה בישראל ואת הלקחים המרכזיים ממנה.יש לקוות שהידע המובא כאן יסייע לקידום העסקתם של אנשים המצויים ברצף האוטיסטי בשוק החופשי, הן מבחינת שיעור המועסקים והתמדתם בעבודה והן בסיוע להשתלבותם בתעסוקה משמעותית, שתאפשר להם למצות את יכולותיהם ואת שאיפותיהם ולתרום תרומה של ממש למקום העבודה שלהם.
 
מילות מפתח: אוטיזם, תפקוד גבוה, תעסוקה, תוכנית ניסיונית.
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר



אתגרים בשילוב אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה – סקירה של ארבע קבוצות יעד    

קידום שילובם של אנשים עם מוגבלות במעגל העבודה הוא אחד הנושאים המרכזיים העומדים על סדר יומה של המדיניות החברתית-הכלכלית בישראל. המאמר עוסק בכלל האנשים עם מוגבלות שאינם משתתפים במסגרת תעסוקה כלשהי, אוכלוסייה שמנתה בשנת 2010 כחצי מיליון איש. בקרב אוכלוסייה זו זוהו על בסיס הקריטריונים שלהלן מספר קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי נכבד שאינו ממומש: גודל הקבוצה, חומרת המוגבלות, מוטיבציה לעבוד ומשאבים תומכי תעסוקה, כגון גיל צעיר והשכלה תיכונית. שתי קבוצות זוהו מתוך מקבלי קצבת הנכות הכללית מהמוסד לביטוח לאומי ומתוך האנשים עם מוגבלות שאינם מקבלים קצבת נכות מגורם כלשהו. מלבדן זוהו עוד שתי קבוצות עם פוטנציאל תעסוקתי גבוה – צעירים עם מוגבלות שאינם עובדים ואינם לומדים ואנשים שנשרו מעבודה בגין מחלה אונכות. שתי האחרונות חופפות חלקית את שתי הראשונות. במאמר מוצגים ממצאים אמפיריים על מאפייניהם של הנמנים עם כל אחת מהקבוצות ועל החסמים התעסוקתיים שהם מתמודדים עמם, נבחנים צורכי הסיוע הייחודיים הנדרשים לשם קידום שילובם בתעסוקה ומוצעים מענים אפשריים לצרכים אלה.
 
מילות מפתח: מוגבלות, נכות, תעסוקה, קצבאות נכות, חוק לרון, שיקום תעסוקתי
 
 
המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי", חשוון תשע"ח, אוקטובר 2017, מס' 102.
 
פרסום מחקר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת  הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".
 
להורדת המאמר