A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

הזכות לנישואים של נשים עם מוגבלויות במגזר החרדי- היבטים ביקורתיים   מק"ט 630| מנחה: פרופ' נטע זיו  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


איכות חיים של הורים המטפלים בילדיהם עם מוגבלות שכלית התפתחותית בבתי אב יהודיים וערביים   מק"ט 652| מנחה: פרופ' אריק רימרמן  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מחקר זה בדק איכות חיים סובייקטיבית של המטפל באדם עם מש"ה בבתי אב יהודים וערביים. במחקר השתתפו 301 מרואיינים שאותרו באמצעות מע"שים ומעונות יום, וכלל מטפלים עיקריים בילדים ובוגרים עם מש"ה בכל הארץ.
ממצאי המחקר מראים זיקה שלילית מובהקת בין איכות חיי המטפל העיקרי בבית האב היהודי לבין הדחק הרגשי, דחק הקשור בהתפתחות אישית, נמצא קשר חיובי מובהק ליחסים עם קרובים והשתתפות קהילתית. מאידך, בבית האב הערבי נצפו זיקה שלילית בין איכות החיים של המטפל העיקרי לדחק רגשי וקשר חיובי מובהק לאיכות חיים להשתתפות קהילתית ושימוש בהטבות. נמצא הבדל מובהק בין מטפלים עיקריים יהודים וערבים בהכנסת בית האב לנפש, בדחק רגשי, בניצול ההטבות, בקשרים עם קרובים ובהשתתפות קהילתית.
ממצאי ניתוח הנתיבים מאשרים כי מודל איכות החיים האישית של המטפל העיקרי כולל משתנים אקסוגניים ומתווכים. המשתנה האקסוגני דחק רגשי נמצא כאקסוגני וכמתווך.

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ   מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.

 

לסרטון המציג את עיקרי המחקר (כתוביות בעברית וערבית)

צילום ועריכה : שי שלומי, 2019

לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


صندوق "شاليم": برامج في المجتمع العرب ي بإسرائيل    

 في الآونة الأخيرة أتمّ صندوق "شاليم" خمسة وثلاثين عامًا من التّأثير الاجتماعي. كجزء من الجهد المطروح لأجل التّطوير والتّركيز من جديد، بدأ الصندوق بفحص أهدافه في المستقبل عن طريق عمليّة تدعى: ' Strategic Pivot Thinking (SPT)' – أي التّفكير المحوريّ الاستراتيجيّ. المصطلح: 'Pivot'- "محور" تمّت استعارته من الحقل اللغوي لعالم الأعمال من أجل عرض الفرص الأكيدة ونقطة التّحول التّي يأمل الصندوق بأن يعتمد عليها من أجل أن يصنع تغييرًا واسعًا عبر استخدام موارد الصندوق.

توصّل صندوق "شاليم" إلى بعض النّتائج الاستراتيجية عبر هذه العملية، منهم أهمية المشاركة مع صناديق تطوعية وجماهيرية أخرى.

وحسب هذه العملية حدد صندوق "شاليم" اهتمامه بثلاثة مواضيع محدّدة من أجل الشّراكة وتوطيد التّأثير المشترك:
1. المجتمع العربيّ: طوّر صندوق "شاليم" عدد من البرامج في هذا المجال، بالإضافة إلى إتاحة الفرص لأبحاث حديثة وثورية.
2. محور فرص العمل: وسّع صندوق "شاليم" البحث الدّؤوب من أجل فرص العمل ومراكز اتاحة فرص العمل.
3. دفيئة للتغيير: صندوق "شاليم" تتقبل أيّة مشاريع تزيد من دمج ذويّ الإعاقة العقليّة التّطوريّة في المجتمع وتطوير جودة حياتهم.

 

لتنزيل الوثيقة كاملة انقر هنا

 

 



מיפוי ילדים עם מוגבלות בגיל הרך בחברה הבדואית בנגב   כתיבה : שוש קמניסקי, עריכה : גילה גבלינגר, מיכל גולן, רתם בורוביץ  

אנו שמחים להציג בפניכם דו"ח מיפוי משלים בנושא ילדים עם מוגבלות בחברה הבדואית בנגב.

זהו פרי של שותפות בין היחידה לגיל הרך לבין תחום ילדים ונוער עם מוגבלות באשלים בתחומים מגוונים ובמיוחד בחברה הבדואית , בה היקף אוכלוסיית הילדים עם מוגבלות גדול מהממוצע באוכלוסייה הכללית.

המיפוי הינו צעד נוסף ומשמעותי בשותפות המתבטא ברמה של חשיבה וכיוונים בפיתוח אסטרטגי של שירותים .

ממצאי המיפוי מהווים בסיס מוצק לפיתוח מענים המותאמים לצרכים הייחודיים של אוכלוסייה זו כחלק מפיתוח מענים לכלל אוכלוסיית הילדים בגיל הרך.

כתיבה : שוש קמינסקי

עריכה : גילה גבלינגר, מיכל גולן, רתם בורוביץ

להורדת המיפוי

 

לפריט המלא
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


צמיחתן האישית ורווחתן הנפשית של סבתות ערביות במשפחות לילדים עם/וללא מוגבלות שכלית: תרומתם של מאפיינים אישיים ובין אישיים   מק"ט 633 | מנחה: פרופ׳ ליאורה פינדלר  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם

מחקר זה בוחן לראשונה את נקודות המבט של 101 סבתות ערביות לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ו- 100 סבתות לילדים עם התפתחות נורמטיבית לגבי דחק, הערכה עצמית, התמיכה האמוציונאלית והאינסטרומנטלית המוענקת, תפיסת תפקיד הסבות, ורגשות הבושה והאשמה ותרומתם של כל אלה לרווחתן הנפשית וצמיחתן האישית של הסבתות. מממצאי המחקר עולה שקווי הדמיון בין הקבוצות רבים מקווי השוני וההבדל היחיד שנמצא התייחס לערך עצמי גבוה יותר בקרב הסבתות לילדים עם מוגבלות שכלית. לרווחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי ורגש האשמה בעוד שלצמיחה הנפשית תרמו הדחק, הערך העצמי, האשמה הנון ליניארית, התמיכה והעומס והרגשות החיוביים בתפקיד הסבות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


השפעת סטיגמה ואיכות חיים בקרב אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע   מק"ט 646| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תחושת סטיגמה ורמת איכות חיים של אימהות ערביות לילדים עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל הרך על מידת שיתוף הפעולה שלהן עם אנשי מקצוע. במחקר השתתפו 90 אימהות ערביות מוסלמיות שילדיהן אובחנו עם נכות התפתחותית מורכבת בגיל שישה חודשים עד שש שנים אשר מטופלים במעון יום שיקומי וגנים לחינוך המיוחד באזור המשולש. הנתונים במחקר נאספו באמצעות ארבעה שאלונים לדיווח עצמי.
ממצאי המחקר מראים כי ככל שתחושת הסטיגמה בקרב האימהות גבוהה יותר, כך הרווחה הרגשית, הרווחה הפיזית והכלכלית, התמיכה הסביבתית ורמת איכות החיים נמוכים יותר, ויש פחות תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות. ככל שאיכות החיים גבוהה יותר, יש יותר שיתוף פעולה מצד האימהות עם הצוות החינוכי. ממצא נוסף ככל שיש יותר רווחה פיזית, כלכלית ותמיכה סביבתית בקרב האימהות, כך יש יותר יוזמה, תקשורת ושיתוף פעולה עם הצוות החינוכי.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


שיח הזכויות והמודל החברתי של המוגבלות בחברה החרדית בישראל | עו"ד חיה גרשוני ויעקב טייכמאן    

מפגש אחד עשר בסדרת מפגשי קולוקוויום "זכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות".

המפגש התקיים בתאריך 14.06.17, והועבר על ידי: עו"ד חיה גרשוני, מסטרנטית בפקולטה למשפטים, אוניברסיטת ת"א; ויעקב טייכמאן, סטודנט לתואר שני בקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה, עובד בנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ומתמודד עם מגבלה נפשית.


המפגש עסק בנושא: "שיח הזכויות והמודל החברתי של המוגבלות בחברה החרדית בישראל".

  

 



היבטים חברתיים ותרבותיים באיכות חיי משפחה: חווית גידול ילד עם מוגבלות בקרב משפחות ערביות ויהודיות בישראל   מחברים נוספים : פרופ' אייבן בראון  

מסמך זה הוא סיכום של מאמר שפורסם לאחרונה בכתב עת המתמחה בתחומי יישום ומחקר בנושא מוגבלות התפתחותית שכלית.
מסמך זה אינו מתיימר להיות תרגום מילולי מלא של המאמר המקורי, ולכן לא פעם יש הפניה למחקר המקורי לקבלת מידע מורחב ומפורט יותר.
להלן ההפניה :
Roth, D., & Brown, I. (2017) Social and Cultural Considerations in Family Quality of Life: Jewish and Arab Israeli Families' Child‐Raising Experiences. Journal of policy and practice in intellectual disabilities, 14 (1) 68-77.
 
 
המאמר מתאר מחקר שהשווה בין איכות חיי משפחה
(Family Quality of Life – FQOL)
של משפחות ערביות ויהודיות בישראל, שלכולן יש ילד עם מוגבלות. משפחות המגדלות ילד עם מוגבלות בישראל, נאלצות להתמודד לא רק עם אתגרים חברתיים, פוליטיים ותרבותיים שאיתם מתמודדים כולם, אלא גם עם אתגרים נוספים. משפחה שיש לה ילד עם מוגבלות, שגם משתייכת לקבוצת מיעוט באוכלוסייה, נאלצת להתמודד עם אתגרים נוספים. במחקר זה השתתפו 158 משפחות יהודיות ו- 105 משפחות ערביות. כלי המחקר הוא שאלון שנבנה מ-9 תחומי תוכן הקשורים לאיכות חיי משפחה שדורגו על שישה ממדים. באופן כללי, נמצא שאיכות חיי משפחות ישראליות יהודיות גבוהה מזאת של משפחות ישראליות ערביות. למרות ששמונה מתשעת תחומי התוכן דורגו גבוה בממד של חשיבות התחום, שני מדדים שהוגדרו כמדדי תפוקה/תוצר ("שביעות רצון" ו-"הישג") דורגו נמוך כמעט בכל התחומים.
חשוב לקובעי מדיניות, כמו גם לעובדים בשטח לתת את הדעת למעמד החברתי פוליטי של המשפחה, תוך התייחסות להשלכות האפשריות שיש לאילו על משפחה המגדלת ילד עם מוגבלות. החוקרים כותבים שיש צורך במחקר נוסף על מנת לפתח מודלים ליישום תכניות, שיוטמעו במערכת הנותנת שירותים לכלל
האוכלוסייה, ויתנו מענה גם לצרכים של אוכלוסיית מיעוט.
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז הידע, מכון טראמפ, בית איזי שפירא.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד