A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם    

מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו. טיפול רפואי נתפס כנושא העיקרי ומתרחש ברמת הפרט. ברמה הפוליטית הוא מתורגם למדיניות הבריאות. המודל החברתי לגבי מוגבלות רואה את הנושא כבעיה חברתית של אינטגרציה של הפרטים לתוך החברה הכללית. מוגבלות אינה תכונה בלעדית של הפרט אלא אוסף מורכב של תנאים, שרבים מהם נוצרים ע"י הסביבה החברתית. כך, ניהול הבעיה מצוי באחריותה הקולקטיבית של החברה כולה – הנדרשת לבצע את שינויי הסביבה שיאפשרו השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. כאן הנושא הוא שינוי חברתי שברמה הפוליטית הנו שאלה של זכויות אדם ((WHO, 2011. ניצחון "הרעיון הגדול" כפי שהוא מכונה ע"י מנהיגי תנועת הנכים באנגליה Hasler,1993))- שהוא הטיית מוקד האחריות על מוגבלות מן הפרט לחברה ולחסמים שהיא מציבה, מוצא את אחד מביטוייו המובהקים בפרסום סיווג ה- ICF ע"י ארגון הבריאות העולמי ב 2002 (רימרמן, ארטן וברגמן, 2005). ICF מבוסס, למעשה, על אינטגרציה בין שני המודלים המנוגדים (הרפואי והחברתי): הוא מציג גישה ביו –פסיכו-סוציאלית המנסה ליצור סינתזה בין פרספקטיבות שונות לגבי בריאות - ביולוגית, אינדיבידואלית וחברתית: לצד הסיווג הרפואי במהותו של מידת הסטייה מתפקודי הגוף הנורמליים –נוספה התייחסות לסביבות שבהן האדם חי ופועל. מוגבלות/תפקוד מוגדרים כאן כתוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה.

גישת המודל החברתי הגיעה, כאמור, להישגים חברתיים ופוליטיים משמעותיים: פרסום ה- ICF והתקבלותו כמושא להתייחסות בחוקים סטנדרטיים, חקיקת חוקי יסוד בארה"ב ובאירופה (ובישראל) וכן ניסוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ואשרורה ע"י מדינות רבות. במקביל, החלה להתגבר ההכרה כי הסרת חסמי הסביבה אינה מבטלת את החוויה הסובייקטיבית של הנכות, המתווכת ע"י הפרט וממהותה חומקת מהגדרות חד משמעיות של סובב ומסובב (שייקספיר, 2016;פרנץ' וסווין, 2016). הפופולריות ההולכת וגוברת של המונח "תכנון מוכוון אדם" במדינות הרווחה ברחבי העולם הנה ביטוי מובהק להכרה כי "לא הכול הנגשה" וכי לצד הדגשת תפקידי הסביבה והחברה בהקשר למוגבלות, יש לפתח תפיסות ושיטות התערבות שיכוונו אל רצון הפרט ואל האופן בו הוא תופס את צרכיו ואת המענים הנדרשים לו. תכנון מוכוון אדם מחזיר את מוקד השירותים החברתיים - אישיים אל הפרט – כעת, לא בהקשר של תפקוד ומוגבלות אלא בהקשר של מימוש רצון ובחירה.
הקמת מינהל מוגבלויות לוותה באימוץ שתי מערכות המושגים שהוזכרו לעיל: האחת - שימוש במודל ככלי מרכזי להערכת תפקוד, לקביעת תכנית אישית ולבניית כלי מעקב אחר התקדמותה. השנייה -עיצוב מערך השירותים כולו כ"מוכוון אדם" דהיינו, ממוקד ברצון האדם ובבחירותיו ונותן מענה לצרכיו הייחודיים.


מסמך זה יעסוק, בחלקו הראשון, בהבהרת שני המושגים. בחלקו השני נבחן דרכים ליישומם האינטגרטיבי.

המסמך נכתב על ידי נילי דניאל, מנהלת תחום תכניות אישית ושיטות התערבות, אגף בכיר הערכה, הכרה ותכניות 

להורדת המסמך

מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות 

 

 

 



Staying connected during COVID-19: Family engagement with adults with developmental disabilities in supported accommodation תקשורת ותמיכה בלתי פורמלית של בני משפחה לאדם בוגר עם מוגבלות בדיור חוץ-ביתי   מחברים נוספים : ד"ר טל ארטן-ברגמן  

 ידוע כי מעורבות משפחתית ותמיכה בלתי-פורמלית הם גורמי מפתח לשימור בריאותם הפיזית והנפשית של מבוגרים עם מוגבלויות המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי. בגל הראשון של הקורונה בארץ הוטלו הגבלות על ביקורי המשפחות במסגרות הדיור מחשש להדבקה בנגיף. במצב זה עלתה השאלה: כיצד המשפחות שימרו את הקשר עם הדיירים, אם בכלל?
המאמר מציג מחקר אשר נערך בגל הראשון של הקורונה (חודשים אפריל-מאי 2020) ובחן את ההשפעה של תקופה זו והמדיניות שהונהגה במסגרות דיור על הקשר של המשפחות עם הדיירים מבחינת דפוסי התקשורת והתמיכות. במחקר השתתפו 108 בני משפחה של אנשים עם מוגבלויות שכליות, פסיכיאטריות והספקטרום האוטיסטי המתגוררים במסגרות של דיור חוץ-ביתי (הוסטלים, מעונות פנימייה ודיר מוגן בקהילה). בני המשפחה התבקשו למלא שאלונים אונליין על תדירות ודפוסי התקשורת והתמיכות, כולל מידת שביעות רצונם. 
ממצאי המחקר מצביעים על כך שמרבית בני המשפחה אימצו טכנולוגיות לתקשורת מרחוק, בעיקר שיחות וידאו באמצעות יישומונים של וואטסאפ או זום, על מנת לשמר את הקשר עם הדיירים בתקופת הקורונה. יחד עם זאת, טכנולוגיות תקשורת אלה לא נתפסו כיעילות למילוי הפער שנוצר בעקבות הפחתת הקשר פנים אל פנים. בעוד שבני המשפחה הצליחו באמצעות התקשורת הדיגיטלית לחזק או לשמר את התמיכה הרגשית והתמיכה למטרת סינגור על זכויות, השימוש בטכנולוגיות אלה הגביל את יכולתם של בני המשפחה לספק לדיירים תמיכה חברתית מרחוק. מעבר לכך, מרבית המשפחות הביעו רצון לקבל יותר עדכונים שוטפים על הדיירים מאנשי הצוות במסגרות הדיור.
ממצאי המחקר מחדדים את הצורך בהתוויית מדיניות שקופה וברורה בנוגע למערך התמיכה של הדיירים ובני המשפחה בתקופת הקורונה. יש לשים דגש על תגובה מדודה וגמישה בהתאם לצרכי האדם והמשפחה. כמו כן, חשוב להבטיח ערוץ תקשורת פתוח בין בני המשפחה לאנשי הצוות במסגרות הדיור.
 
קרדיטים נוספים : תודות לבני המשפחה אשר נרתמו למחקר, שיתפו בחוויות האישיות ומילאו את שאלוני המחקר. תודות לכל מי שסייע בהפצת שאלון המחקר וגיוס המשפחות.
 
מילות מפתח : מוגבלות התפתחותית; מוגבלות שכלית; דיור חוץ-ביתי; משפחה; תמיכה בלתי-פורמלית; טכנולוגיה; קורונה; COVID-19
 

להורדת המאמר המלא
 
למאמר באתר כתב העת 



סרטוני הרצאות התערבות מכילה בנושא התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

להרצאה הראשונה - מודל המיכל

להרצאה השניה - יציאה מקו העימות 

 



פריטי מידע רלבנטיים למודל ה- ICF ושירות מכוון אדם    

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ICF ושירות מוכוון אדם  (2020)  
 
מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות (2020)
 
לקויות למידה בקרב בוגרים: יישום מודל הבריאות העולמי ה-ICF  כמפתח להבנה של צורכי הפרט – מאמר עמדה(2014)
 
הטמעת מודל ICF במערכת השיקום בישראל במלאת עשור לפרסומו - חקר השירות הפיזיותרפי (2012) 



קלפים בעבודה עצמית : לחיות בפנים – משפטים מחזקים לזמנים חסרי תקדים   מחברים נוספים : מיכאל בונה  

קלפים בעבודה עצמית : לחיות בפנים – משפטים מחזקים לזמנים חסרי תקדים
אנחנו שרויים כיום במצב חסר תקדים של שינויים מצד אחד וקיפאון מצד שני. המצב הזה דורש מאיתנו להתגבר על חוסר הביטחון שלנו ולעבור לשגרה חדשה.
כדי לעזור לכולנו להכניס למצב הזה קרן אור של היגיון ומשמעות פותחה ערכת הקלפים "לחיות בפנים" לחיזוק העמידות הנפשית.

הסבר נוסף בקבצים המצורפים. 

מידע נוסף - http://www.innen-leben.org/
יוצרים : סבינה אברסברגר ומיכאל בונה/Sabina Ebersberger und Michaele Bohne
אמיתי בר-קול תרגום לעברית
 
לחיות בפנים - גרסא לנשים

לחיות בפנים גרסא לגברים

 



סרטון ההרצאה – יציאה מקו העימות – כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.

לסרטון ההרצאה הקודמת - התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה  

 

ההרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

יציאה מקו עימות 26-4 from ContainingMoves on Vimeo.



סרטון הרצאה -התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת "מודל המיכל" של ארגון התערבות מכילה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

בהרצאות השתתפו הורים ואנשי מקצוע , והן כללו מבוא אודות מודל "המיכל" ומענה לשאלות בוערות מהקהל.


להרצאה נוספת של התערבות מכילה בנושא - יציאה מקו העימות - כלים נוספים להתמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה
 

הרצאה ניתנה על ידי ליז מאיר וויל ונורית ענתי מארגון התערבות מכילה

 

התערבות מכילה הרצאה from ContainingMoves on Vimeo.



אמצעים טכנולוגיים לתמיכה באנשים עם מוגבלות בעת מגיפה הקורונה    

מסמך זה הינו תרגום מתוקצר של טיוטא שנכתבה על קבוצת Enable Ireland ונשלחה לארגון הבריאות העולמי- WHO לצורך מתן רעיונות לשימוש בטכנולוגיה.
הפתרונות נועדו לתמוך באנשים עם מוגבלויות הנמצאים בקבוצת סיכון גבוהה ועלולים לחוש מבודדים ומודאגים בתקופה זו.

פרטים מלאים באתר.
 
להורדת המסמך

 

לפריט המלא
קרא | הורד


הכמיהה לנראות- נקודת המפגש של הפוטותרפיה עם חוות האחאות במשפחות בהן ילד עם מוגבלות   מנחה: פרופ' ליאורה פינדלר  

מוטיב הנראות מרכזי מאוד בתהליכי הצילום והטיפול ומתכתב באופן מעניין עם חווית הנראות בקרב אחים במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות. בעבודה סמינריונית זו מציגה הכותבת את עומק המשמעויות וההשלכות שיש לכמיהה לנראות ובוחנת את יעילות הפוטותרפיה בעבודה עם אחים לילדים עם מוגבלות.
הנחת המוצא של הכותבת מתייחסת לפוטותרפיה כאמצעי התערבות בעל כוח מחולל שינוי בעבודה עם
האחים וזאת משום שאחת הנקודות המייחדות את הפוטותרפיה בתוך עולם הטיפול הוא השתקפות העצמי. ההשערה שעומדת בבסיס החיבור היא כי במשפחות שבהן ילד עם מוגבלות האחים, ללא המוגבלות, גדלים מחוץ לפוקוס ובצילם של אחיהם עם המוגבלות. לכן הצילום בכוחו להחזיר לאדם את השליטה, במקומות בהם נעדרה השליטה מחייו, יחד עם האפשרות לבחור להיות בפוקוס, נוכח בתוך הפריים.
כדי לבחון את יעילות הכלי ולגבש הצעת התערבות טיפולית, חקרה הכותבת את מושג הנראות דרך שלוש פריזמות שונות: הכמיהה לנראות במדיום הצילום ובתהליכי טיפול, נראות בשדה הפסיכולוגיה והכמיהה לנראות בקרב אחים לילדים עם מוגבלות. נבדקו הקשרים בין שלושת הפרגמנטים השונים ומתוכם נעשתה אינטגרציה במטרה להביא את הרעיונות לכדי עקרונות מנחים וכלי יישומי. כך לבסוף, הכותבת מציעה מספר עקרונות מנחים לעבודה תרפויטית כגון נתינת תוקף לחוויית הנראות ושילוב טכניקות מגוונות לעבודה עם המצלמה והתצלומים. זאת מתוך שאיפה להפנות את העדשה אל האחים, ולזמן להם את האפשרות להאיר ולהתבונן בעולמם הפנימי.

קישור למאמר הועלה לאתר באישור הכותבת.

לצפייה במאמר לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


ליצנים טיפוליים בגנים של ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-68-2018 | מחברים נוספים : עתי ציטרון  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.

המחקר בדק והעריך את התרומה של עבודת שני ליצנים טיפוליים באשכול גנים לילדים עם מש"ה במסגרת משחק חופשי ואינטראקטיבי ברוח שטות (משחק ליצני). ההערכה התמקדה ביכולות המשחקיות, החברתיות, ובמעורבות הרגשית של הילדים. בהתבסס על תוצאות חיוביות ממחקר גישוש מ-2015-16, תוגברה עבודת הליצנים בקבוצת המחקר (הוכפל מספר המפגשים לפעמיים בשבוע) אך לא בקבוצת הביקורת. נבחנה גם חשיבותה של יצירת סביבה תומכת ומיומנת בעקבות הכשרה של צוותי הגן (גננות וסייעות) והורי הילדים בטכניקות של משחק חופשי ומהנה עם הילדים. תוצאות המחקר מדגימות שיפור ניכר ביכולות המשחקיות של הילדים וכן השפעה חיובית על משחק אינטראקטיבי של ההורים עם ילדיהם ועל גישת הגננות למשחק ליצני בעקבות פעילות הליצנים.
 
 
להורדת המחקר המלא 
 
לצפייה בתקציר המחקר לחץ כאן
 
לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן