לפריט המלא יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
פריטי מידע לפי תגית : עמדות ותפיסות חברתיות
הערכת תרומתם של קורסים באקדמיה המשלבים את תחום המש"ה (נלמדו בשנה"ל תשע"ט)
מק"ט 234| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת שביעות הרצון ובחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב סטודנטים לאחר השתתפותם בקורסים בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית בשנה"ל תשע"ט במסגרות אקדמיות שונות.
ניתוח ממצאי שאלוני המשוב העלה ממצאים חיוביים. נראה כי מרבית הסטודנטים מוצאים חשיבות רבה מאוד בלמידת קורסים בנושא זה וכן כי השתתפות בקורסים התחום המש"ה עורר בהם עניין במידה רבה להמשיך ללמוד או לעסוק בתחום המש"ה. כמו כן, כמחצית מהמשיבים, הביעו שביעות רצון רבה מהקורסים בהם לקחו חלק. במקביל, רוב המשיבים דיווחו כי עמדותיהם כלפי מש"ה השתנו בעקבות השתתפותם בקורס וכן כי הקורס הגביר את הרצון ותחושת המסוגלות לעבוד עם אוכלוסייה זו.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת שביעות הרצון ובחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בקרב סטודנטים לאחר השתתפותם בקורסים בתחום המוגבלות השכלית התפתחותית בשנה"ל תשע"ט במסגרות אקדמיות שונות.
ניתוח ממצאי שאלוני המשוב העלה ממצאים חיוביים. נראה כי מרבית הסטודנטים מוצאים חשיבות רבה מאוד בלמידת קורסים בנושא זה וכן כי השתתפות בקורסים התחום המש"ה עורר בהם עניין במידה רבה להמשיך ללמוד או לעסוק בתחום המש"ה. כמו כן, כמחצית מהמשיבים, הביעו שביעות רצון רבה מהקורסים בהם לקחו חלק. במקביל, רוב המשיבים דיווחו כי עמדותיהם כלפי מש"ה השתנו בעקבות השתתפותם בקורס וכן כי הקורס הגביר את הרצון ותחושת המסוגלות לעבוד עם אוכלוסייה זו.
דפים לפריט זה :
במסגרת שותפות של קרן שלם והמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון - המבקשת להעמיק את הידע, ולחשוף את הסטודנטים המתכשרים להוראה, לאנש ים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, התקיים בשנת הלימודים תשע"ט קורס אשר עסק באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. מטרות הקורס היו היכרות מעמיקה עם מאפייני הלקות, אטיולוגיה, חשיפה לעקרונות חינוכיים ושיקומיים בהתייחס למסגרות חינוך, בית ומשפחה, זוגיות, וכן הכרת מערכות תמיכה בקהילה כמשלימות את מערכות החינוך.
בהלימה לתפיסה החינוכית לפיה כל מורה מחויב להכיר אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, השתתפו בקורס זה סטודנטים הלומדים בהתמחויות שונות כמו חינוך גופני, אנגלית ומדעים - וזאת בנוסף לסטודנטים המתמחים להוראה בחינוך המיוחד בבתי ספר יסודי ועל יסודי.
בבניית תכנית הקורס היו שותפים נציגי קרן שלם, ועדת הגוי מטעמה וכן נציגי המכללה ומרצת הקורס.
ברוח הלמידה המשמעותית המותאמת למאה ה-21 הוצע כי דרך הלימוד תהיה ייחודית ושונה מהוראה פרונטלית מסורתית. לחלק מהמפגשים בקורס הוזמנו להרצות בפני הסטודנטים אנשי מקצוע, הורים, מטפלים ואנשים בעלי מוגבלות שכלית. בנוסף, נדרשו הסטודנטים לערוך סיור מונחה במסגרות לבעלי מוגבלות שכלית על פני רצף מעגל החיים: מעון יום שיקומי, בית ספר ייעודי, מסגרות תעסוקתיות ובתים לחיים אחרי גיל 21.
בהלימה לתפיסה החינוכית לפיה כל מורה מחויב להכיר אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, השתתפו בקורס זה סטודנטים הלומדים בהתמחויות שונות כמו חינוך גופני, אנגלית ומדעים - וזאת בנוסף לסטודנטים המתמחים להוראה בחינוך המיוחד בבתי ספר יסודי ועל יסודי.
בבניית תכנית הקורס היו שותפים נציגי קרן שלם, ועדת הגוי מטעמה וכן נציגי המכללה ומרצת הקורס.
ברוח הלמידה המשמעותית המותאמת למאה ה-21 הוצע כי דרך הלימוד תהיה ייחודית ושונה מהוראה פרונטלית מסורתית. לחלק מהמפגשים בקורס הוזמנו להרצות בפני הסטודנטים אנשי מקצוע, הורים, מטפלים ואנשים בעלי מוגבלות שכלית. בנוסף, נדרשו הסטודנטים לערוך סיור מונחה במסגרות לבעלי מוגבלות שכלית על פני רצף מעגל החיים: מעון יום שיקומי, בית ספר ייעודי, מסגרות תעסוקתיות ובתים לחיים אחרי גיל 21.
בתום הסיור התבקשו הסטודנטים לדווח בכתיבה רפלקטיבית אודות הסיור וכן להציג את רשמיהם בכיתה.
תשובותיהם של הסטודנטים עובדו בשני שלבים: בשלב הראשון, הנתונים שנאספו מהרפלקציות נותחו בהתאם לגישה הקוגניטיבית נושאית. גישה זו מבוססת על ניתוח תוכן פתוח, בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים. בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים המידע נאסף מלכתחילה בהתאם לקטגוריות שנקבעו מראש על סמך תפיסות תיאורטיות. ניתוח הנתונים ומיונם לקטגוריות הוא תהליך שבו קטעי המידע מושווים זה לזה במטרה למצוא דמיון או שוני (שקדי 2011). הקטגוריות סיפקו מידע ישיר אודות החוויה שעברו הסטודנטים ועסקו באופן ישיר בחוויית הקוגניטיביות – מקצועיות – רגשיות של הסטודנטים באשר לסיור בו נטלו חלק. בשלב השני, הקטגוריות נבחנו לאור מעגל הלמידה ההתנסותית של קולב (Kolb, 1984). המודל של Kolb נחשב לאחד המודלים החשובים והמשפיעים בתחום הלמידה (ציבולסקי ועוז, 2019 Abdulwahed & Nagy, 2009; Bergsteiner & Avery, 2014; Akella, 2010;).
תאוריית הלמידה ההתנסותית עוסקת במהותה בתהליכים הקוגניטיביים המאפיינים למידה. קולב טוען כי למידה היא תהליך מופשט שבו מתרחשת הבנייה של מושגים ותפיסות - ויישומם באופן גמיש בקשת רחבה של מצבים חדשים. לפי קולב, למידה הינה תהליך בו נוצר ידע נוצר חדש באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות. התנסות קונקרטית וחווייתית בלבד אינה מספיקה כדי להביא ללמידה משמעותית. קיים צורך הכרחי לערוך רפלקציה על ההתנסות במטרה לערוך הכללות ולנסח מושגים שניתן ליישמם בסיטואציה חדשה.
הורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית : פרספקטיבה של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים
משפחות בהן ההורה הוא אדם עם מוגבלות שכלית- התפתחותית מעוררות עניין רב בקרב גורמים במערכת הרווחה והשירותים החברתיים. משפחות אלה מציבות אתגרים ודילמות בפני נותני השירותים, אשר נדרשים לאזן בין זכותם של אנשים עם מוגבלות להיות הורים לבין אחריותם כלפי הילדים.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
מחקר זה, המבוסס על ארבעים ראיונות חצי מובנים עם עובדים סוציאליים, עוסק בהורות של אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, מנקודת מבטם של עובדים סוציאליים במחלקות לשירותים חברתיים. המחקר מציג תמיכות ושירותים להורים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית, תוך התייחסות לגורמים מקדמים וחסמים במתן שירותים סוציאליים למשפחות אלה. כמו כן, המחקר בוחן תפיסות ועמדות של עובדים סוציאליים כלפי הורות עם מוגבלות שכלית-התפתחותית.
המחקר נערך בשיתוף עם פרויקט המוגבלות של בית הספר למשפטים באוניברסיטת הארוורד.
דפים לפריט זה :
עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל 2018
מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני
במחקר זה השתתפו 3,029 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח-תקווה, חדרה, טבריה כמו כן השתתפו לראשונה 480 בני נוער בגילאים 18-15 מרחבי הארץ.
המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות
הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. כמו כן, על רקע הבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, נמצא כי מרבית התושבים מעוניינים שהמועמדים לרשות המקומית יעסקו בקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות. לבסוף, תוצאות המחקר מגלות כי עמדות בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלות פחות מכילות וסובלניות, וכי בני הנוער גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת בהתנהגות מדירה ופוגענית כלפי אנשים עם מוגבלות.
הזכות לנישואים של נשים עם מוגבלויות במגזר החרדי- היבטים ביקורתיים
מק"ט 630| מנחה: פרופ' נטע זיו
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
דפים לפריט זה :
הקשר בין מסוגלות הורית לבין סטיגמה, סומטיזציה ולחץ בקרב אבות למתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית בצפון הארץ
מק"ט 663| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרות מחקר זה היו: לבחון אם קיים קשר בין סטיגמה, סומטיזציה ומסוגלות הורית לבין לחץ בקרב אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה. בנוסף, נבחן הקשר בין סומטיזציה ולחץ כשהוא מתווך על ידי תחושת הסטיגמה, כמו גם עוצמת התיווך של תחושת הסטיגמה בין המסוגלות האבהית לבין הלחץ.
מתודולוגיה: 90 אבות בדואים למתבגרים עם ל"ה, מילאו חמישה שאלונים: שאלון דמוגרפי, סטיגמה, מסוגלות הורית, לחץ וסומטיזציה.
תוצאות: ממצאי המחקר מצביעים על קשרים שליליים מובהקים בין: לחץ כללי והמסוגלות-האבהית, לחץ הורי וכלכלי עם תחושת מסוגלות האבות, ובין תחושת הסטיגמה והמסוגלות האבהית. בנוסף ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים מובהקים בין: סטיגמה ולחץ , לחץ לסומטיזציה, סטיגמה לסומטיזציה.
מסקנות: בהתייחס לממצאי המחקר, מומלץ לקדם תכניות התערבות מותאמות תרבותית המבוססות על יסודות התנהגותיים-קוגניטיביים. על מנת לסייע לאבות להתמודד עם תחושת הסטיגמה, הלחץ והסומטיזציה, ולהגביר את המסוגלות האבהית בגידול ילדו.
לסרטון המציג את עיקרי המחקר (כתוביות בעברית וערבית)
צילום ועריכה : שי שלומי, 2019
לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן
דפים לפריט זה :
שינוי עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- בקרב סטודנטים באקדמיה הלומדים בקורסים הניתנים על ידי קרן שלם ובקרב משתלמי קורסי קרן שלם (בשנה"ל תשע"ז)
מק"ט 196| ד"ר עדי לוי ורד, גב' מיה סבג וגב' נגה חן
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת בחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ביחס לאיכות חייהם, בקרב סטודנטים ומשתלמים, לפני ולאחר השתתפותם בקורסים בתחום המש"ה.
הקורסים שהתקיימו בשנת הלימודים תשע"ז יועדו לשתי אוכלוסיות שונות:
1. קורסים לסטודנטים אשר התקיימו בתוך מסגרות אקדמאיות- על מנת להקנות לסטודנטים רקע וידע ממוקדים אודות עולמו של האדם עם מש"ה, יכולותיו, צרכיו והמענים הקיימים כיום לאוכלוסייה זו.
2. קורסי הכשרה אשר יועדו לאנשי צוות (משתלמים) העובדים במסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- על מנת להקנות לאנשי המקצוע ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים מש"ה בתחום עיסוקם.
בדו"ח הממצאים הבא, מובאים ומוצגים ממצאי הערכת בחינת השינוי בעמדות כלפי אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, ביחס לאיכות חייהם, בקרב סטודנטים ומשתלמים, לפני ולאחר השתתפותם בקורסים בתחום המש"ה.
הקורסים שהתקיימו בשנת הלימודים תשע"ז יועדו לשתי אוכלוסיות שונות:
1. קורסים לסטודנטים אשר התקיימו בתוך מסגרות אקדמאיות- על מנת להקנות לסטודנטים רקע וידע ממוקדים אודות עולמו של האדם עם מש"ה, יכולותיו, צרכיו והמענים הקיימים כיום לאוכלוסייה זו.
2. קורסי הכשרה אשר יועדו לאנשי צוות (משתלמים) העובדים במסגרות המיועדות לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית- על מנת להקנות לאנשי המקצוע ידע ממוקד אודות צרכים ומענים אפשריים של אנשים מש"ה בתחום עיסוקם.
לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
דפים לפריט זה :
