ניוזלטר קרן שלם

לביקור במיזם לילך >>

 

 

 

המחקר הנוכחי עוסק במצבם התזונתי של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) בגיל המבוגר בישראל. תוחלת החיים של אנשים עם מש”ה עולה, אך חסר מידע על מצבם התזונתי, במיוחד בקרב הגרים בקהילה ובקבוצת הגיל המבוגרת. אוכלוסייה זו מזדקנת מוקדם יותר ונמצאת בסיכון מוגבר למחלות כרוניות. מחקר זה פיתח את כלי Photo.Rec24.IDD להערכת צריכה תזונתית, המשלב דיווח וצילום המזון הנצרך, ונמצא כי הוא משפר את הערכת הצריכה התזונתית לעומת השיטות המסורתיות. נמצא כי אוכלוסיית מש”ה סובלת מבעיות תזונה רבות, כמו צריכה נמוכה של סיבים תזונתיים ומיקרו-נוטריינטים וצריכה גבוהה של נתרן ומזון אולטרה-מעובד.

המחקר מציע לשפר את איכות התזונה ודפוסיה ולפתח הנחיות תזונתיות ייעודיות לאוכלוסייה זו.

ד"ר אלכסנדרא דניאל סעד, אונ' חיפה, 2024

מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

מחקר זה בחן את השימוש המותאם של יישום TATOO (Danial-Saad & Chiari, 2017) להערכת מיומנויות מוטוריות בהפעלת מסכי מגע בקרב 120 מבוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (להלן: מש”ה) מגיל 21 ומעלה. המחקר התמקד בהתאמת ממשק המשתמש (user interface, UI) של TATOO לאוכלוסייה זו ובבדיקת היתכנותו. מן הממצאים עלה קשר מובהק בין רמת המש”ה, הגיל והניסיון הטכנולוגי לבין ביצועי המשתתפים. TATOO הראה תוקף מקביל ומבחין ביחס למבחנים סטנדרטיים ונמצא כמספק מידע מפורט על יכולות מוטוריות ספציפיות הנדרשות בעת הפעלת מכשירים עם מסך מגע. הממצאים מצביעים על החשיבות של התאמת ממשקי מגע לצרכים הייחודיים של אנשים עם מש”ה, ומדגישים את הפוטנציאל של TATOO לתמוך באנשי מקצוע בהנגשת מכשירים לאוכלוסייה זו. הנגשה כזו פותחת הזדמנויות להשתלבות שווה בחברה, בעבודה ובחיי היום-יום, ועוזרת להתגברות על חסמים ולשיפור איכות החיים. ממצאי המחקר מציעים כיוונים למחקר עתידי ויישומים פרקטיים.

אייה אלכרכי, בהנחיית : ד"ר ליה לוין, אונ' תל אביב, 2024

מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

המחקר הנוכחי בוחן את הקשר בין סטיגמה מופנמת, אמון במוסדות המדינה, ושימוש בשירותים ציבוריים בקרב הורים לילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) בחברה הערבית בישראל. באמצעות ניתוח נתונים ממדגם של 235 הורים (124 ערבים ו-111 יהודים), המחקר מצא שסטיגמה מופנמת קשורה להפחתת השימוש בשירותים ציבוריים, בעוד שאמון במוסדות המדינה מתקשר לשימוש מוגבר בשירותים אלו. לא נמצאו הבדלים מובהקים בין אוכלוסיות יהודיות וערביות בהקשרים אלו, ייתכן כתוצאה מהמודרניזציה והשירותים הציבוריים הזמינים בישראל, המקטינים את הפערים הבין-לאומיים.

פרופ' יעל לייטנר, בת חן גבאי, ד"ר אילן גל, ד"ר אייל זוהב, אונ' תל אביב, 2024

מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

היחס בין זרימת דם בעורק המוח התיכון ובין זרימת הדם בעורק הטבור (CPR ), כפי שנמדדת בסוף ההריון באמצעות בדיקת הדופלר, מוזכרת בסיפרות כמדד פרוגנוסטי אפשרי לסיכון פרינטלי והתפתחותי. במחקר זה נכללו 24 נשים עם זרימות חריגות, אשר השוו ל36 נשים עם זרימות תקינות. .כלי המחקר היה ראיון וידאו עם ההורים באמצעות שאלון ABAS, כאשר ילדם הגיע לגיל 3-4 שנים .

במחקר לא נמצאו הבדלי תיפקוד התפתחותי בין שתי הקבוצות.

כדי להעריך באופן נכון את ערכו של הCPR כמדד פרוגנוסטי. יש צורך בהרחבת המדגם וביצוע הערכה התפתחותית מקיפה בגילאי בית הספר.

ד"ר סיגלית ורשבסקי, אונ' תל אביב, 2024

מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית חווים מחד אתגרים בריאותיים משמעותיים ומאידך מחסומים בגישה לטיפול רפואי. סטודנטים לסיעוד פוגשים מקרוב ומטפלים במקבלי שירותים מוגבלות שכלית התפתחותית כחלק מהשכלתם המקצועית.

המחקר הנוכחי בחן את הידע, העמדות והמוכנות של סטודנטים לסיעוד לטפל במקבלי שירותים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. ממצאי המחקר הצביעו על קשרים חיוביים בין תפיסת הידע והעמדות כלפי מקבלי שירותים עם מוגבלות שכלית התפתחותית לבין המוכנות לטפל באוכלוסייה זו. תפיסת הידע והעמדות נמצאו גם כמנבאות את המוכנות הקלינית של הסטודנטים. ראיונות הסטודנטים הניבו שלוש תמות עיקריות.

ממצאי המחקר מדגישים את הצורך להעמיק את הידע בנושא בתוכניות הלימודים בסיעוד בכדי לקדם עמדות חיוביות ומוכנות לטפל בבעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.

הילה תמר אדרי, בהנחיית " ד"ר נירית קרני ויזל, אונ' בר אילן, 2024

מחקר זה נעשה במימון קרן שלם.

אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש”ה) חווים מוות ואובדן של קרוביהם, תופעה רווחת בשנים האחרונות בכל העולם. במחקר הנוכחי השתתפו 154 אנשי מקצוע. המחקר בחן את תפיסתם של אנשי מקצוע את הצרכים הרגשיים של אנשים עם מש”ה, ועל כוונתם לשלבם בתהליכי עיבוד אבל (רגשיים ומעשיים). ממצאי המחקר הבולטים מצביעים, כי ידע אודות הבנת מושג המוות ועמדות כלפי מוגבלות נמצאו קשורים בקשר חיובי מובהק לכוונותיהם של אנשי המקצוע להעניק סיוע רגשי ומעשי, תחושת עמימות מקצועית נמצאה בקשר חיובי מובהק עם התערבות מעשית. מחקר זה הינו מהראשונים הבוחן גורמים התורמים לשילובם של אנשים עם מש”ה, שחוו אובדן אדם קרוב, בתהליכי עיבוד אבל.