×

ניוזלטר קרן שלם

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%A7%D7%A8%D7%9F-%D7%A9%D7%9C%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14_header.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///2%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%93%D7%A7%D7%A0%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
הזדקנות של אנשים עם מוגבלות שכלית – חוברת העשרה

 

חוברת שלישית בסדרת החוברות שמטרתן לארגן ולהנגיש ידע למטפלים ומדריכים בטיפול ישיר במסגרות. המטרה היא לאפשר לכן ולכם, העוסקים במלאכה, לרכוש ידע וכלים כחלק מתהליך התמקצעות תמידי לביצוע תפקידכם על הצד הטוב ביותר עבור מקבלי השירות.

 

החוברת שלפניכם מאגמת בתוכה מידע בסיסי וחשוב אשר יסייע למקבלי השירות, בעזרתכם, להתכונן לקראת שלב זה במעגל החיים. השתדלנו להקיף את מגוון התחומים הרלבנטיים ולחשוף אתכם לזויות שונות הקשורות במתן שירות וטיפול באדם לקראת זקנה או מזדקן.

 

 

סינגור עצמי – הלכה למעשה

 

מטרת תוכנית סינגור עצמי במרכזי תעסוקה לבוגרים, הינה להוציא מהכוח אל הפועל את מדיניות מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה והביטחון החברתי בשיתוף עם האג'נדה שמובילה קרן שלם הדוגלת בהעצמת אנשים עם מוגבלות שכלית, ע"י עידודם להיות שותפים לחייהם, לקבל מידע, להחליט החלטות ולייצג את עצמם בכל סביבה.

 

לאחר שנים של עבודה עם קבוצות רבות במרכזי תעסוקה לאנשים עם מש"ה בכל רחבי הארץ, הועלתה על הכתב חוברת העשרה המאגמת את הבסיס התאורטי עליו התבססה התכנית, יחד עם הכלים הישומיים בעזרתם נלמד והוטמע אותו בסיס תיאורטי במפגשנו עם מקבלי השירות וצוותי נותני השירות במסגרות אלה.

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%97%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%AA-%D7%A1%D7%A0%D7%92%D7%95%D7%A8-%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%9E%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
מדריכים הלכה למעשה

 

קרן שלם בשיתוף מינהל מוגבלויות שמו כמטרה לפתח ולהנגיש ידע
מקצועי למטפלים ולמדריכים בטיפול ישיר בתחום המוגבלות השכלית.
באתר הקרן מגוון חוברות העשרה העוסקות במגוון תחומים מקצועיים הכתובות
בשפה פשוטה ובהירה שאינה אקדמית מתוך רצון להפוך את הידע המקצועי לנגיש וברור.
החוברות בעברית ובערבית.

 

 

נגיש – מרגיש טוב לכולם!
עקרונות הנגשה קוגניטיבית של מתחמים ציבוריים ושירותים ברשויות המקומיות.

 

איך מנגישים קוגניטיבית פארק? איך מנגישים קוגניטיבית מבנה?
איך מנגישים קוגניטיבית שירות? בכל אלה עסקו המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית,אגודת עמי והקרייה האקדמית אונו, הביטוח הלאומי וקרן שלם במסגרת מיזם מודל "עיר נגישה" בעיר שוהם.
נושא ההנגשה הקוגניטיבית הוא אחד התחומים המורכבים יותר לביצוע במסגרת ההנגשות הנדרשות לאנשים עם מוגבלויות לתפקוד מיטבי בחברה הסובבת.

 

לפישוט הנושא והנגשתו, עלתה בימים אלו לאוויר חוברת המאגמת את הידע שפותח ונצבר בתחום ההנגשה הקוגניטיבית במסגרת מיזם זה.

 

החוברת נכתבה על ידי המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית, ביוזמת קרן שלם, במסגרת מימון מיזם "עיר נגישה " המשותף לקרנות הביטוח הלאומי, עיריית שוהם וקרן שלם.

 

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%AA-%D7%A4%D7%90%D7%A8%D7%A7%D7%99%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F-%D7%A0%D7%92%D7%99%D7%A9_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
מיזם מילונגיש יוצא לדרך!
מילון מקוון להנגשת מושגים לאנשים עם מגבלה קוגנטיבית

זהו מילון מקוון שבו ירוכזו מילים שכיחות וחשובות לתפקוד היומיומי של אנשים עם מוגבלות בצירוף הגדרות והסברים בפישוט לשוני, דוגמאות וסמלים רלוונטיים, בממשק פשוט וקל לתפעול באמצעות המחשב או הטלפון הנייד.

המיזם הינו של ד"ר סיגל עוזיאל קרל, מומחית בפישוט לשוני לאנשים עם מוגבלות קוגניטבית, בשיתוף מינהל מוגבלויות במשרד הרווחה וקרן שלם.

רוצים להיות שותפים? רוצים לחלוק את הידע שפיתחתם?

לחצו כאן והפכו להיות חלק מהמיזם הייחודי הזה >>

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%9C%D7%99%D7%9C%D7%9A%20%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
לילך – הנגשת תכנים בנושא בריאות האשה

 

לילך – היא פלטפורמה מקוונת חדשה וחינמית לבריאות האישה שהופקה על ידי קרן שלם, משרד הרווחה והביטחון החברתי ומועצת הבריאות, במטרה להעלות את המודעות הציבורית לבדיקות גילוי מוקדם לשמירה על בריאות של נערות ונשים ובדגש על אוכלוסיות מיוחדות והכל בשפה פשוטה וברורה.
לומדת לילך מוגשת בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית בהתאמה תרבותית, כולל קריינות וכתוביות, בגרסא ייחודית גם למגזר החרדי.

 

 

גניקולוגיות/ים, טכנאי/ת אולטרסאונד או ממוגרפיה, מטפל/ת בתחום המיניות אנחנו זקוקים לכם!

 

מהם הקשיים, החששות וההתמודדות של נותני השירותים בתחום בריאות האישה, בזמן בדיקה וטיפול בנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית? אילו התאמות נדרשות בזמן בדיקה ואילו עזרים יוכלו לסייע?
סקר ייעודי שיצרנו למטרה זו מבקש לבחון את הנושא ולצאת עם מסקנות פרקטיות שיהיו בסיס לתהליך פיתוח בקרן שלם. מכירים ומכירות נותני שירותים מתחום בריאות האישה? כמו- רופא או רופאת נשים, טכנאי/ת אולטרסאונד או ממוגרפיה, מטפלת/ת בתחום מיניות ובריאות האשה ועוד.

 

שלחו והפיצו להם את הסקר ועזרו לנו להבין טוב יותר מה יעזור להם בבדיקה.

 

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%93%D7%A8%D7%95%D7%A9-%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%90%D7%99%D7%9D_%D7%98%D7%9B%D7%A0%D7%90%D7%99-%D7%90%D7%95%D7%9C%D7%98%D7%A8%D7%A1%D7%90%D7%95%D7%A0%D7%93_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
מחקרים חדשים
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%91%D7%99%D7%AA-%D7%90%D7%95-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%99%D7%94_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
בית או פנימייה: מהי המסגרת האופטימלית עבור משפחה המגדלת ילד עם מוגבלות שכלית קשה או עמוקה?

 

מחקרם של ד"ר יעל קרני-ויזל, ד"ר כרים נאסר, ד"ר מיטשל שערץ, מכון המחקר של קופת חולים מאוחדת.

 

מחקר זה השווה את מדדי איכות החיים ומדדים רגשיים ובריאותיים בקרב הורים המגדלים ילדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קשה ועמוקה בבית לאלו שילדיהם מתגוררים במסגרת חוץ-ביתית.
ממצאי מהמחקר מצביעים על איכות חיים נמוכה ומתח הורי גבוה בקרב משפחות שילדיהן מתגוררים בבית בהשוואה למשפחות המגדלות את ילדיהן במסגרת חוץ ביתית. הורים דיווחו על תסמינים נפשיים ובריאותיים חמורים, ללא הבדלים בין הקבוצות.

 

 

תפיסות חינוכיות של מנהלי בתי ספר, מפקחים ומובילי מדיניות חינוכית בנוגע לשילוב בוגרים עם מוגבלות שכלית בעבודה במסגרות חינוכיות

 

מחקרה של ד"ר היידי פלביאן, בית הספר לחינוך, המכללה האקדמית אחוה.

 

במחקר זה, נשאלו לראשונה 75 מובילים בתחום החינוך והשילוב בחברה הישראלית, בנוגע לאפשרויות שילובם של בוגרים עם מש"ה במערך החינוכי. מרבית מהמשתתפים הביעו תמיכה באפשרות להמשיך ולשלב את הבוגרים עם מש"ה במערכת החינוך, למרות שלא היו מודעים לאפשרות זו עד כה. המידע שנאסף תורם משמעותית להבנת מורכבות שילובם של הבוגרים עם מש"ה, תוך התמקדות בהבנת צורכי המערכת המשלבת ולצורכי הבוגרים המשתלבים, ובהעלאת הצעות לפתרונות אפשריים ליישום.

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9-%D7%A2%D7%96%D7%A8%D7%94-%D7%95%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%94.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%97%D7%95%D7%95%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%90%D7%99%D7%9E%D7%94%D7%95%D7%AA_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
היבטים מעצימים בחוויית האימהות של נשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית או הנמכה קוגניטיבית

 

עבודת התזה של מורן בר בהנחייתה של ד"ר כרמית נעה שפיגלמן, בבית הספר לעבודה סוציאלית, אוניברסיטת חיפה

 

המחקר הנוכחי עסק בהיבטים מעצימים בחוויית האימהות של נשים עם מש"ה או הנמכה קוגניטיבית. במחקר רואיינו 11 נשים עם מש"ה או הנמכה קוגניטיבית, המתגוררות בהקהילה ומגדלות את ילדיהן. ממצאי המחקר מצביעים על חוויה של הצטלבות בין שתי זהויות מרכזיות בחייהן של האימהות: הזהות של המוגבלות, שנתפסה כשלילית ומנמיכה, וזהות אימהית, שנתפסה כחיובית ומעצימה. מבחינה תיאורטית, המחקר מרחיב את הידע הקיים בנושא אימהות והורות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית מנקודת מבטם ומנקודת מבט מעצימה. מבחינה יישומית, ההמלצה העיקרית היא כי האנשים הנותנים שירות לאוכלוסייה זו יכירו את החוויה וידעו כיצד להתאים להן את ההתערבות המתאימה להן.

 

 

"וחי אחיך עמך" יחס האסלאם הסוני הקלאסי לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות

 

עבודת הדוקטורט של ענת קלופמן-שחר, בהנחיית פרופ' אדם סילברסטיין, אוניברסיטת בר אילן.

 

המחקר עוסק ביחס האסלאם הסוני הקלאסי לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, ובוחן את הכללתם בקהילה המוסלמית, החברתית והדתית, ואת מידת חיובם במצוות.
בהיסטוריה הכתובה של המוגבלות עד שנות ה-2000, ניתן לשים לב למגמה של מחקר מערבי באירופה, ארה"ב ואוסטרליה בלבד. זאת, למרות שעל פי מסמכי האו"ם העוסקים בנושא זכויות אנשים עם מוגבלויות עולה, כי 80% מאוכלוסיית האנשים עם המוגבלויות, הם תושבי המזרח התיכון עד המזרח הרחוק.
מערכת היחסים בין הקהילה לאנשים עם מוגבלויות נבחנת דרך יחס האסלאם לאנשים עם מוגבלויות לא-פיזיות, הלכה למעשה, בחינת חובותיהם וזכויותיהם הדתיות של אנשים עם מוגבלויות כלפי אללה וכלפי החברה, וכן בחינת התיאורים הקיימים במקורות ספרותיים והיסטוריים סביב נושא המוגבלויות הקוגנטיביות והנפשיות.

 

 

https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%9C%D7%90%D7%9D_%D7%99%D7%93%D7%A2-%D7%A9%D7%9C%D7%9D-14.jpg
https://www.pulseem.co.il/Pulseem/ClientImages/10122///91cb0d4902ce41968b8d926c5e0dbb8d.jpg
 
פברואר 2014
מרץ 2014
יוני 2014
נובמבר 2014
מאי 2015
נובמבר 2015
מאי 2016
נובמבר 2016
מאי 2017
נובמבר 2017
יוני 2018
ינואר 2021
אוקטובר 2021
מרץ 2022
פברואר 2018
יולי 2017
נובמבר 2016
ינואר 2016
אפריל 2015
אוקטובר 2014
יוני 2014
גיליון 30
ספטמבר 2013
אפריל 2013
ספטמבר 2012
מרץ 2012
גיליון 26
ספטמבר 2011
גיליון 25
מרץ 2011
גיליון 24
ספטמבר 2010
גיליון 23
מרץ 2010
גיליון 22
ספטמבר 2009
גיליון 21
מרץ 2009
גיליון 20
ספטמבר 2008
גיליון 19
מאי 2008
גיליון 18
ספטמבר 2007
גיליון 17
מרץ 2007
גיליון 16
ספטמבר 2006
דילוג לתוכן