בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה היא לבחון את הפוטנציאל הגלום באקטיביזם כדרך להתמודדות של בני משפחה עם אתגרי בריאות הנפש, באמצעות סקירת הידע המדעי הקיים על תרומת האקטיביזם בתחומים משיקים, כגון התמודדות עם מוגבלויות או מחלות גופניות כרוניות.
מילות מפתח : אקטיביזם, התמודדות משפחתית, שיקום פסיכיאטרי