המאמר עוסק במדיניות כלפי אנשים עם מוגבלות במצבי חירום ובאופן שבו מדינות נדרשות לשמור על זכויותיהם בהתאם לסעיף 11 של האמנה הבינלאומית בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות. המאמר מדגיש כי מצבי סיכון – ובהם מלחמות, מגפות ואסונות טבע – חושפים את פגיעותם המובנית של אנשים עם מוגבלות, אשר נוטים להיפגע מצמצום זכויות, הדרה ממידע נגיש
אנשים החיים עם מוגבלות ובני משפחותיהם המלווים אותם, חווים שינויים ומעברי חיים טבעיים ואחרים. זהו מסע בין תחנות ושלבים המרכיבים את מעגל החיים. מסע שדורש תמיכות, התאמות ועזרה. לפניכם אתרים המציגים שירותים ותוכניות מעבר לתמיכה, הכשרה והעצמה של אנשים עם מוגבלות בתחומים השונים המאפיינים את מעגל החיים: מילדות לנעורים, לקראת חיים עצמאיים והשתלבות בחברה, הכנה
רקע: תעסוקה מהווה אחת מכמה גורמים מהותיים וקריטיים לשיפור איכות חייהם של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית. עבודה מאפשרת שגרת חיים, מפתחת יכולות פיזיות, קוגניטיביות ומיומנויות חברתיות, ומחזקת את תחושת העצמאות, למרות זאת רבים מתקשים להשתלב בשוק העבודה. טכנולוגיות מסייעות עשויות להוות כלי משמעותי בקידום תעסוקה, אך מספר המחקרים הבודקים את יעילותן עדיין מוגבל. המחקר
חיבור זה הוגש כעבודת גמר לקראת התואר "מוסמך אוניברסיטה" – מ.א. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, תשנ"ח-1998, ופרק הנגישות בו משנת 2005, מבקשים לקדם תפיסה של זכויות אדם ושינוי חברתי עבור אנשים עם מוגבלות, בניגוד לתפיסה של רווחה ושיקום אישי שהייתה נפוצה עד כה. מטרת מחקר זה הינה להעמיק את ההבנה סביב שלב היישום
המאמר בוחן את תהליך הפיכת המקצוע של מומחי הנגישות לפרופסיה ואת תהליכי האכיפה של חוקי הנגישות בערים נבחרות בארה"ב ובישראל. הוא עושה זאת על-ידי השוואת מודלים שהתפתחו בערים אלו על רקע ההבדלים בממשל ובמשפט, אשר יוצרים מנגנוני אכיפה מגוונים המערבים בדרכים שונות מומחי נגישות ומשפיעים על תהליכי ההתמקצעות שלהם. לסיום, המאמר מציע חזון – התמקצעות
מחקר לשם מילוי חלקי הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" נגישות במרחב עבור אנשים עם מוגבלות היא ביטוי מרכזי להתפתחות גישות חברתיות של מוגבלות. בישראל, בעקבות חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (1998), ערים נדרשות ליישם נגישות בהתאם לדרישות החקיקה. למרות השיפור במצב הנגישות, מרחבים עירוניים לא נגישים ממשיכים להיווצר ולהדיר אנשים עם מוגבלות מפעילויות עירוניות.
בעקבות המעבר מטיפול מוסדי ממושך לשיקום פסיכיאטרי בקהילה והתפתחות גישת ההחלמה, הודגש מקומה של המשפחה כמקור תמיכה מרכזי לבן המשפחה המתמודד עם הפרעת נפש קשה. תכופות, בני המשפחה של המתמודד תופסים את תפקיד המטפלים העיקריים בו, ומספקים לו תמיכה רגשית ומעשית מתמשכת, מה שמעצים את אתגר ההתמודדות עם נטל משפחתי ממושך. מטרת מאמר פרספקטיבה זה
להעסקת מטפל אישי, מטפל סיעודי- נלווים היבטים רבים ושונים. במדריך זה אנו מתמקדים בהיבטים של טיפול בגוף, מגע, אינטימיות ומיניות, היבטים שלרוב אינם מדוברים מאחר ולרוב כרוכה בהם מבוכה. המטרות המרכזיות של המסמך שלפניכם הן: 1. להגביר מודעות בנושאי טיפול בגוף 2. להדגיש את חשיבות התקשורת גם בנושאים שקשה לתקשר עליהם 3. לסייע ביצירת תקשורת
חינוך מכליל הוא רעיון מרכזי במערכות חינוך רבות בעולם והוא מדגיש את הזכות של כל תלמיד ותלמידה להיות חלק מלא ומשמעותי מהמערכת החינוכית. עם זאת, בפועל, הכלה מיושמת לעיתים בצורה חלקית או טכנית בלבד. למשל דרך שילוב פיזי בכיתה או התאמות נקודתיות, מבלי להתמודד עם גורמים עמוקים יותר שממשיכים ליצור הדרה. מאמר זה מציע דרך
עם העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית רבים מהם עוברים לדיור חוץ-ביתי. מצב זה יחד עם הזדקנות הוריהם, משפיע על הידללות הקשר עם בני המשפחה. טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית עשויות לסייע בשימור הקשר עם המשפחה. המחקר הנוכחי בחן את תהליך האימוץ של טכנולוגיה מסוג בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית בדיור חוץ-ביתי. רואיינו
אתר זה משתמש בקובצי Cookie ובכלים כגון Google Analytics ופיקסלים של Meta/Facebook, לצורך שיפור חוויית הגלישה, ניתוח שימוש באתר והתאמת תכנים. למידע נוסף על אופן השימוש במידע ועל זכויותיך, ניתן לעיין במסמך מדיניות הפרטיות המלאה.