המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם    

מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו. טיפול רפואי נתפס כנושא העיקרי ומתרחש ברמת הפרט. ברמה הפוליטית הוא מתורגם למדיניות הבריאות. המודל החברתי לגבי מוגבלות רואה את הנושא כבעיה חברתית של אינטגרציה של הפרטים לתוך החברה הכללית. מוגבלות אינה תכונה בלעדית של הפרט אלא אוסף מורכב של תנאים, שרבים מהם נוצרים ע"י הסביבה החברתית. כך, ניהול הבעיה מצוי באחריותה הקולקטיבית של החברה כולה – הנדרשת לבצע את שינויי הסביבה שיאפשרו השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. כאן הנושא הוא שינוי חברתי שברמה הפוליטית הנו שאלה של זכויות אדם ((WHO, 2011. ניצחון "הרעיון הגדול" כפי שהוא מכונה ע"י מנהיגי תנועת הנכים באנגליה Hasler,1993))- שהוא הטיית מוקד האחריות על מוגבלות מן הפרט לחברה ולחסמים שהיא מציבה, מוצא את אחד מביטוייו המובהקים בפרסום סיווג ה- ICF ע"י ארגון הבריאות העולמי ב 2002 (רימרמן, ארטן וברגמן, 2005). ICF מבוסס, למעשה, על אינטגרציה בין שני המודלים המנוגדים (הרפואי והחברתי): הוא מציג גישה ביו –פסיכו-סוציאלית המנסה ליצור סינתזה בין פרספקטיבות שונות לגבי בריאות - ביולוגית, אינדיבידואלית וחברתית: לצד הסיווג הרפואי במהותו של מידת הסטייה מתפקודי הגוף הנורמליים –נוספה התייחסות לסביבות שבהן האדם חי ופועל. מוגבלות/תפקוד מוגדרים כאן כתוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה.

גישת המודל החברתי הגיעה, כאמור, להישגים חברתיים ופוליטיים משמעותיים: פרסום ה- ICF והתקבלותו כמושא להתייחסות בחוקים סטנדרטיים, חקיקת חוקי יסוד בארה"ב ובאירופה (ובישראל) וכן ניסוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ואשרורה ע"י מדינות רבות. במקביל, החלה להתגבר ההכרה כי הסרת חסמי הסביבה אינה מבטלת את החוויה הסובייקטיבית של הנכות, המתווכת ע"י הפרט וממהותה חומקת מהגדרות חד משמעיות של סובב ומסובב (שייקספיר, 2016;פרנץ' וסווין, 2016). הפופולריות ההולכת וגוברת של המונח "תכנון מוכוון אדם" במדינות הרווחה ברחבי העולם הנה ביטוי מובהק להכרה כי "לא הכול הנגשה" וכי לצד הדגשת תפקידי הסביבה והחברה בהקשר למוגבלות, יש לפתח תפיסות ושיטות התערבות שיכוונו אל רצון הפרט ואל האופן בו הוא תופס את צרכיו ואת המענים הנדרשים לו. תכנון מוכוון אדם מחזיר את מוקד השירותים החברתיים - אישיים אל הפרט – כעת, לא בהקשר של תפקוד ומוגבלות אלא בהקשר של מימוש רצון ובחירה.
הקמת מינהל מוגבלויות לוותה באימוץ שתי מערכות המושגים שהוזכרו לעיל: האחת - שימוש במודל ככלי מרכזי להערכת תפקוד, לקביעת תכנית אישית ולבניית כלי מעקב אחר התקדמותה. השנייה -עיצוב מערך השירותים כולו כ"מוכוון אדם" דהיינו, ממוקד ברצון האדם ובבחירותיו ונותן מענה לצרכיו הייחודיים.


מסמך זה יעסוק, בחלקו הראשון, בהבהרת שני המושגים. בחלקו השני נבחן דרכים ליישומם האינטגרטיבי.

המסמך נכתב על ידי נילי דניאל, מנהלת תחום תכניות אישית ושיטות התערבות, אגף בכיר הערכה, הכרה ותכניות 

להורדת המסמך

מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות 

 

 

 



סרטוני הרצאות התערבות מכילה בנושא התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה    

תקופת הסגר בשל משבר הקורונה מזמנת אתגרים רבים לאנשים עם מש"ה ולמשפחותיהם, ביניהם התנהגות מאתגרת הגורמת לתחושת חוסר אונים. מתוך אמונה כי להורים ולאנשי הטיפול יכולת השפעה להקלה תחושות אלו, יזמה קרן שלם בשיתוף חברת "התערבות מכילה" הרצאות מקוונות בנושא ״התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי הקורונה בשיטת התערבות מכילה".

להרצאה הראשונה - מודל המיכל

להרצאה השניה - יציאה מקו העימות 

 



קורונה בראי המוגבלות - ילדים ובני נוער עם מוגבלות והשירותים המטפלים בהם – התמודדות    

תקופת הקורונה היא תקופה שייצרה ועדיין מייצרת התמודדות עבור היחיד והרבים, עבורנו. לרוב אנו מוצאים נחמה רבה בעובדה הפשוטה שלמעשה כולנו "באותה סירה". לעומת זאת, ילדים ובני נוער עם מוגבלויות לא תמיד מצליחים להבין את ההקשר, ולהם אין נחמה כזאת. הם נותרים עם הצורך להתמודד עם העובדה שהמציאות, כפי שהכירו אותה עד כה, אינה קיימת עוד. במקומה יש אחרת, שאליה צריך להסתגל מחדש – בלי להבין "עד מתי" ובלי "למה", בלי ההבנה המגוננת של "אצל כולם עכשיו זה כך" – והם מוצאים את עצמם בעיקר בתוך שינוי חד וקיצוני של מערך הקשרים שלהם.

מאמרה של איה רוט מתייחס לסוגיות הרבות עימם מתמודדים ילדים ובני נוער ואנשי מקצוע המטפלים בהם בתקופת הקורונה.

 להורדת המאמר

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת נקודת מפגש של מכון חרוב, גיליון 20.  קישור לגיליון המלא

 

 



פריטי מידע רלבנטיים למודל ה- ICF ושירות מכוון אדם    

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי ICF ושירות מוכוון אדם  (2020)  
 
מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות (2020)
 
לקויות למידה בקרב בוגרים: יישום מודל הבריאות העולמי ה-ICF  כמפתח להבנה של צורכי הפרט – מאמר עמדה(2014)
 
הטמעת מודל ICF במערכת השיקום בישראל במלאת עשור לפרסומו - חקר השירות הפיזיותרפי (2012) 



המודל האקולוגי ככלי לפיתוח קוד התנהגות אתי בקרב מדריכי תעסוקה המלווים עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בתעסוקה נתמכת    

אתגרים רבים, הנובעים מחסמים שמעמיד הממסד ומדעות קדומות הרווחות בציבור, מקשים על השתלבות אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק העבודה. מאמר זה מתאר מחקר שנועד לבחון את דרכי ההתמודדות של מדריכי תעסוקה עם דילמות אתיות, שהוצגו להם על פי המודל האקולוגי (שנבנה מתוך הגישה האקולוגית שפיתח ברונפנברנר), כשהמטרה היא לפתח כללי התנהגות וקודים אתיים. במחקר נכללו 48 מדריכי תעסוקה נתמכת שהשתתפו במהלך שנה בתשעה מפגשי סדנה. הליך המחקר התמקד בהדרכה קבוצתית בסיוע סדנאות סימולציה בהשתתפות שחקנים, שלאחריהן התנהל דיון רפלקטיבי על פתרון הדילמה הנידונה. דיונים אלה הובילו את מדריכי התעסוקה לגיבוש כללי התנהגות אתיים. התהליך כולו נותח בשיטה איכותנית, ונמצא שהדילמות וכללי ההתנהגות האתית מצויים בכל שכבות המודל האקולוגי, ושפתרון הדילמות נע על רצף שבין יצירתיות  מחשבתית להצבת גבולות בהתאם לנהלים או לחוקים הקבועים בחוק. תרומת המחקר מתבטאת בפיתוח גישה אקולוגית להתמודדות עם דילמות ובפיתוח מסמך ראשוני של קוד אתי בתעסוקה נתמכת, שיש בו כדי להועיל למדריכי תעסוקה בהתמודדותם עם האתגרים האתיים שמציבה תעסוקה של עובדים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בשוק החופשי.
 
 
המחקר נערך במימון קרן שלם.
 
המאמר פורסם בכתב העת "ביטחון סוציאלי" 111, נובמבר 2020 ופורסם באישורן של המחברות.
 
 
 
 



למה אנחנו מביאים ילדים לעולם? لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟    

 -

למה אנחנו מביאים ילדים לעולם?

את השאלה הזאת אנחנו הרבה פעמים לא שואלים לכן אנחנו מביאים לעולם ושוכחים להפריד בין הדרך, החלומות והציפיות שלהם משלנו ...ואז הכל מתערבב, אנחנו מתסכלים אותם ואת עצמנו.
בסרטון זה אני אציג את השיעור שמגד המיוחד שלי, בני הבכור, העביר לי לגבי ההורות לילד מיוחד ולאחיותיו הבריאות ואיך דרכו ובזכותו צמחתי להיות אמא אחרת, רגישה יותר ומבינה את הייחוד שמביא כל אחד מילדיי לעולם.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

 

 لماذا نجلب الأطفال إلى العالم؟

ليش بنجيب ولاد عالدنيا ؟؟؟هاد السؤال كتير مرات بنسالوش لحالنا قبل ما نجيب ولد عالدنيا ...ولذالك بننسى نفرق بين الطريق،الاحلام،وتوقعات ولادنا من توقعاتنا منهن الاشي الي بسبب لاحباط النا والهن ...في هاد الفيديو انا راح اعرض الدرس الي علمني اياه مجد المميز ابني البكر .درس عن الوالديه المميزه والوالديه لاخواتو درس الي في صرت ام تانيه اكتر حساسه وفاهمه وشايفه عالم كل ولد من ولادي.انا غدير خلايله ابراهيم عامله اجتماعيه معالجه اسريه وزوجيه،مركزه وحده علاجيه وام لمجد،تاليه ونور المميزين .

 

 



בין חשדנות לרחמים: תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר ולגבי שימוש לרעה בחוק    

מאמר זה בוחן כיצד זכויות אנשים עם מוגבלויות ממומשות בחיי היומיום בצל חשש ציבורי מפני שימוש לרעה בהן, וכן את האופן שבו התפיסות, העמדות והרגשות כלפי זכויות אלה וכלפי נשאיהן מוצאים ביטוי בתהליך
של תרגום החקיקה החלה עלי ספר למציאות.

תופעת החשד לשימוש לרעה בזכויות אנשים עם מוגבלויות בישראל היא למעשה גלגול עדכני של חשד ישן לשימוש לרעה בזכאויות מתחום הרווחה, בעיקר בתחום הקצבאות, לשיח הזכויות (Backlash) אשר בהתגלמותו הנוכחית מבטא תגובת נגד החדש יחסית של אנשים עם מוגבלויות. באמצעות מחקר אמפירי משולב מתודות נידונה התופעה משתי נקודות מבט משלימות: ראשית, ממצאים כמותיים מצביעים על תופעה שלפיה 21 אחוזים מהנשאלים בסקר נרחב של האוכלוסייה בישראל הסכימו במידה בינונית עד רבה עם ההיגד כי ״יש להיזהר מכך שאנשים עם מוגבלות ינצלו לרעה את הסיוע הרב שהם מקבלים מהחברה ומהמדינה״.

ניתוח של ממצאי הסקר מעלה כי תפיסות לגבי זכויות אנשים עם מוגבלויות כזכויות יתר מנבאות באופן החזק ביותר את רמת החשד לשימוש לרעה בזכויות )בניגוד לרגשות שליליים ולעמדות מופשטות יותר לגבי אוכלוסייה זו, אשר לא נמצאו כמנבאים את החשד(. שנית, נרטיבים מפי אנשים עם מוגבלויות מבטאים את האופן שבו החשד כלפיהם בא לידי ביטוי בחייהם ומשפיע על האופן שבו הם ממצים את זכויותיהם. ממצאים אלה מעידים על כך שאף שממדי החשד בקרב האוכלוסייה הכללית אינם נחלת הרוב, חשד זה ממלא מקום משמעותי בחייהם של ישראלים עם מוגבלויות, אשר מרגישים צורך להוכיח את זכאותם לאחרים ולהשתמש בזכויותיהם בזהירות.

כמו כן מצביעים הממצאים על הקושי בהטמעת שיח הזכויות בקרב הציבור הישראלי גם למעלה משני עשורים אחרי חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. הצפת סוגיית החשד לניצול זכויות אנשים עם מוגבלויות חשובה לפיתוח מדיניות ליישום אפקטיבי של החקיקה הקיימת.

המאמר פורסם בכתב העת משפט, חברה ותרבות, כרך ג', (2020) והועלה לאתר באישורו של הכותב, עו"ד דורון דורפמן.

 

להורדת המאמר 

 

 



גיליון 110 - סיון תש"פ, יוני 2020 הגיליון החדש של "ביטחון סוציאלי" עלה בשלמותו לאתר הביטוח הלאומי    

הגיליון החדש של "ביטחון סוציאלי" עלה בשלמותו לאתר הביטוח הלאומי.
במסגרת גיליון חדש זה ארבעה מאמרים מצויינים ועדכניים העוסקים במשבר הקורונה בהיבטים שונים:
גילנות ומתח בין-דורי (מאת ליאת איילון);  שוק העבודה (לאה אחדות);
רמת חיים, עוני ואי-שוויון (מירי אנדלבלד, אורן הלר ולהב כראדי); ומערכת הבריאות (אברהם דורון).
 
מצורף דבר העורך, כל המאמרים נגישים בטקסט מלא דרך אתר כתב העת.



הקבלה التقبل بدايه الطريق    

 

הקבלה

רובנו גדלים בסביבה שמחנכת למושלמות, להישגיות ושהאדם המוצלח הוא אדם שמשיג ומצליח. לכן למדנו לא לקבל את כל החלקים שלנו ולהכחיש החלקים הפחות טובים. זאת למרות שבכל אחד מאיתנו יש הכול. וככל שאנו מתנגדים לחלקים השונים אזי החיים הופכים ליותר קשים.
סרטון זה מציג את הבנתי למושג הקבלה שהסקתי מניסיוני האישי בתהליך גידולו של מגד בני המיוחד ומניסיוני המקצועי מעבודתי עם משפחות.

אני גדיר חלאילה אברהים, עו"סית ומטפלת זוגית ומשפחתית, מנהלת תכנית נתיבים להורות במועצה מקומית כפר קמה ורכזת יחידה טיפולית במועצה מקומית ראמה. אמא למגד, נור וטליה המקסימים והמיוחדים.

التقبل بدايه الطريق

اغلبنا بيكبر ببيئه الي بتربي للكمال والانجاز ..وانو الانسان الناجح لازم يكون منجز ...وبالطريق تعلمنا انو منتقبلش كل اجزائنا وانو ننكر الاجزاء الي اققل منيحه مع انو بكل الانسان في كل اشي .وطالما احنا بنقاوم الاجزاء المختلفه وبنتقبلهاش الحياه بتصير كتير صعبه .بهاد الفيديو بعرضفهمي لمصطلح التقبل الي تعلمتو من خلال طريقي كام بتربيه ابني المميز مجد ..وتجرقتي المهنيه بالشغل مع العائلات.

  



The Reflecting Physician / הרופא המשקף    

המאמר בוחן באופן ביקורתי את העמדה "הלא מתערבת", הנחשבת כנייטראלית, של גורמי טיפול במתן ייעוץ גנטי-רפואי לגבי הפסקת הריון בעקבות אבחנה של "פגם" בעובר, בישראל. הוא שואף להבין לעומקה את משמעות המושג "בחירה מוסרית אישית" (individual moral choice  , מושג שטבע טום שייקספיר) במקרים ממשיים בהם הורים ניצבים בפני החלטה כגון זאת.  כמקרה מבחן, אני מנתחת שני נרטיבים שכתבה רופאת משפחה ומורה לאתיקה רפואית, שפורסמו לאחר ייעוץ גנטי שנתנה להורים לעובר הנושא את אותה מוטציה גנטית שהכותבת נושאת בעצמה.הנרטיב הראשון מתמקד בשאלות המקצועיות והאתיות ובשיח הפנימי של הכותבת בעת מתן הייעוץ הגנטי, והשני מתאר את ניסיונה האישי וחוויותיה בעת שהייתה מאושפזת בבית החולים, בילדותה.  הגישה הנרטיבית לאתיקה רפואית  והקריאה הצמודה של שני הסיפורים, חושפות הן את כשלי החשיבה הרפואית "האובייקטיבית" והן את הבעייתיות של הגישה הסוציולוגית-פילוסופית השגורה בתחום לימודי המוגבלויות כאשר אנו בוחנים את התנאים לבחירה מוסרית אישית ב"הפלה סלקטיבית", ומבליטות את היותה תמיד ייחודית ותלויית תרבות, מצב וזמן.


מאמרה של ד"ר עינת אברהמי, בתוך הספר : PathoGraphicsPathoGraphics
Narrative, Aesthetics, Contention, Community                                       
           
 עורכים : Edited by Susan Merrill Squier and Irmela Marei Krüger-Fürhoff
 



גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights   Volume 22, Issue 1, June 2020  

בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם.
כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. 
 
הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו - אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון זה,  פוקחי עיניים ועוסקים בכמה מההצטלבויות שדוברו בפורום הזה לאחרונה ונידונו גם על ידי הדווח המיוחד לאום על הזכות לבריאות דניוס פוראס שקידם בשתי הקדנציות לכהונתו (שמסתיימות בקרוב) את התפיסה של הזכות לבריאות נפשית ובריאות ככוללת בריאות נפש והוא עשה כן בכמה דוחות מעניינים ראו כאן וכאן.  
 
כמה מהמאמרים המעניינים עוסקים בזכויות אדם של אנשים עם דמנציה במוסדות; מיזם QUALITY RIGHTS;  היעדר השקעה בבריאות הנפש מהזוית של זכויות האדם; זכויות אדם סטיגמה התמכרויות; הגדרה מחדש של פסיכוזה והתפיסה החברתית של בריאות; אמנת הCRPD ויישומה בהקשר של בריאות הנפש; ובזירת סקירת הנעשה במדינות יש בגליון מאמרים העוסקים בגאנה, צ'כיה, רצועת עזה ועוד. 
 
קישור לגיליון

תקציר זה נכתב באדיבותה של עו"ד ועו"ס לירון דוד, מנהלת תחום קשרים בינלאומיים, עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש.



התמודדות עם פרידה ממקבל שירות שהלך לעולמו - מערך שיעור    

פרידה ממקבל שירות אינה קלה לאף אחד. גם הצוות וגם מקבלי השירות חשים בחסרונו, אך רובם לא יוכלו להשתתף פיזית בהלוויה או בשבעה. לכן, חשוב לדבר עליו, להיפרד ממנו, ולשלוח למשפחתו את תנחומיהם של מקבלי השירות כמיטב יכולתנו. שיחה זו מהווה מעין סגירת מעגל עם לכתו ומאפשרת למקבלי השירות להיפרד ממנו.

להלן מערך שיעור לפרידה אשר יסייע בתהליך.

הכותבת, יפעת בן רפאל, הינה מרפאה בעיסוק במע"ש אלווין בחיפה.