הסבר על הזכויות שלך בקבלת שירות נגיש - מסמך בפישוט לשוני   גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?"  

גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?".
 
 
להורדת החוברת בפישוט לשוני לחץ כאן
 
 
 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעידן שירות מכוון אדם    

מתוך המאמר :
"העלייה בתוחלת החיים ובמודעות לצרכיהם השונים של מזדקנים עם מוגבלות שכלית, יצרה מציאות חדשה שכללה עלייה בכמות המחקרים בתחום, כתיבת מדיניות מותאמת על ידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובניית תכניות ושירותים מותאמים וייעודיים לאוכלוסייה. במקביל, אנו נחשפים בהדרגה לתפיסת העולם המקדמת שירות מכוון אדם וכן לשינויים שתפיסה זו מחוללת בעולם ובארץ. רצינו לבחון איך גישה זו יכולה למצוא ביטוי משמעותי גם בהתייחסות לאנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית. במאמר זה נתייחס לגישת שירות מכוון אדם ונציע דרכים יישומיות להטמעה מותאמת של הגישה בעבודה עם אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית."

 

המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "שיקום" ביטאון עמותת חומש.

המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז הידע במכון טראמפ, בית איזי שפירא.

לקריאת המאמר לחץ כאן.

 

לפריט המלא
קרא | הורד


בחירות לכנסת ישראל ה- 21 בשנת 2019 - חוברת לבוחר בפישוט לשוני של אקים ישראל ומערך פעילויות   לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שיערכו ב - 09/04/2019  

אנו שמחים להציג  את חוברת הבחירות לכנסת ישראל ה – 21 בפישוט לשוני של עמותת אקים ישראל.
חוברת זו נועדה להנגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית את העקרונות העומדים בבסיס הזכות להשתתף בבחירות לכנסת, את תהליך ההצבעה ותוצאותיה.

החלק הראשון של החוברת כולל מידע על זכות ההצבעה, תהליך הבחירה, הכנסת והממשלה ותפקידן, וכן על תוצאות הבחירות. חלק זה כתוב על פי כללי הפישוט הלשוני לרבות שימוש בסמלים ובתמונות להשלמת הטקסט.
מצ"ב החלק הראשון של החוברת - בעברית  ובערבית.

השנה, לראשונה, אנו מצרפים לחוברת גם מערכי הדרכה אשר יש בהם כדי לסייע להנגיש לאנשים את המידע בחוברת ואת נושא הבחירה, באמצעות הצעות לפעילויות המחשה ולמידה.

מערך הדרכות בנושא "בחירות לכנסת ה- 21"

כל אחת מההדרכות עומדת בפני עצמה בנוסף להיות חלק מרצף ההדרכות

 מסמך רקע למדריך 

מערך הדרכה ראשון בנושא "הבחירות שלי בחיים" 

מערך הדרכה שני בנושא "אני בוחר בעצמי".

מערך הדרכה שלישי בנושא "הרוב קובע"

מערך הדרכה רביעי בנושא "המפלגות השונות"

מערך הדרכה חמישי בנושא "אני הולך להצביע"

נספח א'1 למערך הדרכה חמישי "מצגת מלווה לטריוויה"

המערכים נכתבו על ידי מיכל לביא – אחראית מערכי הדרכה במרכז ההדרכה לתפיסה ממוקדת אדם של אקים. סיוע בעריכה : סיונית רובינשטיין.

 

אנו מקוים כי החוברת ומערכי ההדרכה יסייעו לאנשים בהם אנו תומכים לממש את זכותם להצביע בבחירות הקרובות.

 

 

צילום : צבי טיבריוס קלר, מתוך אתר פיקיויקי

 



מדד הנגישות העירוני 2018   מיזם משותף לקרן משפחת רודרמן, קרן אריסון הפועלות להעלאת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בחברה בישראל  

מדד הנגישות העירוני הוא מיזם משותף לקרן המשפחתית עלשם תד אריסון ולקרן משפחת רודרמן. מטרתו להעלות לסדר היום הציבורי את נושא שילובם אנשים עם מוגבלות כתושביםשווי זכויות, להגביר את המודעות בקרב כלל הציבור לזכויותיהם,ולייצר מוטיבציה ברשויות לשיפור איכות חיי התושבים.
 
מדד הנגישות העירוני נערך זו השנה הרביעית, ומבוסס על ממצאי מחקרשנערך על ידי "המרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי" במרכזהבינתחומי בהרצליה.
במסגרת המחקר נבחנו עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות בעשריםערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם,נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן,בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.
בנוסף, לראשונה בשנת 2018 , נבחן יח סם של בני נוער כלפי אנשים עם מוגבלות.
 
ההיבטים שנבדקו :
1. תפיסות, רגשות וכוונות התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות.
2. עמדות ל גבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות.
3. יחסם של בני הנוער בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות.
4. השפעתה של מחאת הנכים שהתקיימה בשנה זו על היחס כלפי אנשיםעם מוגבלות.
5. חשיבות העיסוק בטיפול באנשים עם מוגבלות על ידי המתמודדיםלבחירות לרשויות המקומיות.
 
ייחודיותו של המדד בכך שהוא מספק תמונה כוללת ומקיפה לאורך זמן, המבוססת על היקף גדול
של נתונים, באופן המאפשר השוואה ובחינת התקדמות ברשויות השונות.
 
לאתר מיזם מדד הנגישות העירוני לחץ כאן
לממצאים עיקריים  : יחסם של בני הנוער בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות, לחץ כאן
למחקר  המלא: עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל, לחץ כאן
 
 
למדד הנגישות העירוני לשנת 2016



עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל 2018   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.
 
תמצית המחקר מתוך אתר המיזם :
 
במחקר זה השתתפו 3,029 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח-תקווה, חדרה, טבריה כמו כן השתתפו לראשונה 480 בני נוער בגילאים 18-15 מרחבי הארץ.
 
המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות
 
הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. כמו כן, על רקע הבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, נמצא כי מרבית התושבים מעוניינים שהמועמדים לרשות המקומית יעסקו בקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות. לבסוף, תוצאות המחקר מגלות כי עמדות בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלות פחות מכילות וסובלניות, וכי בני הנוער גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת בהתנהגות מדירה ופוגענית כלפי אנשים עם מוגבלות.
 
למחקר המלא לשנת 2018 
 
 
 
למחקר המלא לשנת 2016

לפריט המלא
קרא | הורד


לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2017 לרגל היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות    

לקראת היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, שיחול ב-3 בדצמבר 2018 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מפרסמת הודעה לתקשורת נתונים בנושא אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה בישראל .

לעיון בדו"ח המלא
 
 
מידע גרפי מתוך דף הפייסבוק של הלמ"ס
 

 



עובדים על זה : עקרונות להנגשה קוגנטיבית בסביבת העבודה   מחברים נוספים : הילה רימון-גרינשפן, מיכל טנא רינדה, שירה ילון-חימוביץ  

 בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ בשוק העבודה.

הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשוק העבודה. על אף החקיקה, ועל אף העובדה שהמדינה מעניקה מענקים ייחודיים לכך, יישום ההתאמות עבור אע״מ קוגניטיבית נמצא עדיין בראשיתו.

המאמר ממפה את הקשיים העיקריים בשילוב א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעבודה, עומד על השלבים המהותיים להנגשה בהליך הקבלה לעבודה והתאמת העבודה עצמה ומציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. במסגרת המאמר יוצגו עקרונות כלליים של המודל לצד כלים מעשיים ודוגמאות פרקטיות עבור ההיבטים השונים של הנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה.

הכותבות משתייכות למכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית והיוזמה לכתיבת המאמר עלתה בעקבות התקדמות תיאורטית בתחום וצבירת ניסיון מעשי של יעוץ לגבי הנגשת סביבות עבודה והנגשה של מסמכים עבור ארגונים שונים.

 

למאמר 

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


המרכזים למשפחה - תוצרי ידע ומחקר    

המרכז למשפחה הינו שירות המשלים למשפחות מהווה חלק ממערך השירותים החברתיים הניתנים במחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות למשפחות המתמודדות עם גידול ילד עם מוגבלות. השירות פועל בגישה קהילתית ומספק מגוון מענים המסייעים למשפחות ומאפשרים להם איכות חיים בקהילה.
עקרונות העבודה: עבודה בגישה קהילתית, שותפות הורים בתכנון ובהפעלה, משפחות לילדים עם מגוון מוגבלויות.
 
לאתר המרכזים למשפחה ולקריאת חמרים ותוצרי ידע בנושא
 
 
 



מין ומיניות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית    

במשך דורות, מיניות של אנשים עם מוגבלות שכליתהתפתחותית (מש”ה) נתפסה באופן שלילי ולא כנורמטיביתוטבעית, מה שהוביל במאה ה 19- ובתחילת המאה ה- 20 להתפתחות מדיניות נוקשה של הרחקה מהקהילה ולחקיקה מגבילה ופוגעת. עם כניסת תפיסות חדשות לתחום השיקום בשנות ה 60- (כנורמליזציה), חל שינוי בתחומי חיים שונים כגון: דיור ותעסוקה אך בכל הקשור למיניות, תחום זה התפתח באופן איטי יותר. בשנות ה - 70 הופיעו התכניות הראשונות לחינוך מיני לאנשים עם מש”ה בארה”ב, אולם השינוי המשמעותי חל רק בתחילת שנות ה - 80 , כחלק משינוי תפיסתי בכל הקשור לזכויות אדם ולמיניות של אנשים עם מוגבלות, בכללם אנשים עם מש”ה. משמע, הכרה בצרכיהם, זכויותיהם וביכולותיהם לקיום מערכות יחסים מיניות וזוגיות.

כיום ישנה הבנה, כי לאנשים עם מש”ה צרכים דומים לאלה של אנשים ללא מוגבלות, לקרבה, אהבה, קשר אינטימי, ביטוי וסיפוק מיני, הכרה בזכויותיהם לקבלת החלטות בכל הנוגע למיניותם, חינוך מיני-חברתי מותאם, תנאים לפרטיות וביטוי מיני באופן מכובד, כמו גם הגנה מפני מצבי ניצול.

מאמר זה כולל התייחסות היסטורית לעמדות ביחס לחיבור שבין מיניות ומוגבלות שכלית, סקירה קצרה של נקודות משמעותיות בתהליך ההתפתחות פסיכו-סקסואלית וחשיבות הסביבה בתהליך,התערבות מערכתית ומשמעות החינוך המיני-חברתי.
 
גישת המחברת רואה באדם עם מש”ה יצור מיני ככל אדם, בעל יצרים וצרכים לקרבה, שייכות, קשר, מגע, אינטימיות והנאה מינית, ומאמינה כי בהינתן חינוך הולם, תנאים מתאימים ואמונה ביכולת, אפשר בהחלט ללמד אנשים עם מש”ה להביע את מיניותם בצורה מהנה, מקובלת חברתית ומוגנת, כל אדם לפי יכולותיו ורצונותיו. זאת תוך מתן תמיכות וליווי של הסביבה, המתייחסים לרצונות ולצרכים של הפרט, לקשיים הקיימים בגין הלקות, וליצירת איזון עדין בין מתן לגיטימציה ויצירת אפשרויות לבין הדרכה והגנה.
 
המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "שיקום" ביטאון עמותת חומש, יולי 2018.

לפריט המלא
קרא | הורד


התאמת מערכת ניווט קולי בבנין המועצה המקומית בשוהם לאנשים עם מוגבלות קוגניטיבית   מנחה : ד"ר מיכל טנא-רינדה  

עבודת גמר במסגרת קורס מורשי נגישות שירות.

נגישות לקהילה ולפעילויות בה, היא בעלת חשיבות רבה לכל החברים בה, כולל אנשים עם מוגבלות. מאחר והשירותים הקיימים בקהילה, מיועדים לאוכלוסיה מגוונת, יש חשיבות רבה לעיצובם בצורה מכילה ונגישה.
אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית, מוגבלים בעצמאותם ותלויים בתמיכת הסביבה, בהיבטים רבים בחיי היום יום. אחד מהחסמים אשר מגביל את יכולת ניידותם, עצמאותם והשתלבותם בקהילה, הוא קושי בהתמצאות וניווט במרחב. נוסף לכך, הם מתקשים בייזום פניה לקבלת עזרה, וכן בהבנת הוראות והנחיות. דבר המעצים את תחושת חוסר האונים שלהם ואת מידת הימנעותם ממצבים הכרוכים בניווט והתמצאות.
לפיכך, יש לשער כי מערכת ניווט מותאמת לצרכיהם, תוכל לאפשר להם יכולת ניווט עצמאית ותלות מינימלית בקבלת עזרה חיצונית. ההנחה היא שהשימוש במערכת כזו יפחית את תחושת הבלבול והתסכול, הנגרמים כתוצאה מניווט לא יעיל. יעצים את תחושת המסוגלות שלהם וישפר את רווחתם הנפשית. אמצעי שכזה יאפשר להם שימוש והנאה מהשירות הציבורי, בהתאם לרוח החוק.
בעבודה זו, שנערכה כפרויקט גמר בקורס נגישות השירות, נבדקה התאמת מערכת ניווט קולי, המיועדת במקור לאנשים עם מוגבלות ראיה, ואשר תותקן במבנה מועצה מקומית שוהם, עבור אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית. מבנה המועצה הינו חלק ממתחם, המוקם בימים אלה ביישוב שוהם, ונקרא בשם מודל עיר נגישה, שמטרתו לשמש מרכז ידע והדרכה ארצי בנושא התאמות נגישות.

 

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אימהות ישראלית וטכנולוגיות פריון בראי זכויותיהן של נשים עם מוגבלות    

 מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן האימהיים. כשמתעוררים קשיים ומורכבויות, רואים בהם פתולוגיות. בה בעת כשמדובר בנשים עם מוגבלות, הגישה הרווחת בישראל ובעולם שונה בתכלית; רבים נוטים להטיל ספק במסוגלות ההורית של נשים עם מוגבלות, ויש אף כאלה הרואים סתירה בין מוגבלות לאימהות. עם הגישה הזו נאלצות נשים אלה להתמודד. התפתחויות הנוגעות לזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מציגות גישות שונות, המקדמות שוויון מהותי של אימהות עם מוגבלות, תוך התחשבות בחוויית החיים הייחודית שלהן, ראייה אוניברסלית של מושג "האימהות המוגבלת" והכרה בקשיים ובאפליה המתעוררת בהעדר ההתאמות הנדרשות להן. באמצעות ניתוח המקרה של אורה מור-יוסף, אישה עם מוגבלות שיזמה הליך שבאמצעותו הובאה לעולם תינוקת ללא קשר גנטי אליה, מראה המאמר כיצד לא באו לידי ביטוי מעשי התפתחויות בסוגיית שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות ובסוגיה של קביעת ההורות המשפטית, ומנסה לעמוד על הסיבות לכך. באמצעות ניתוח פעולות והחלטות המדינה מראה המאמר, שלא העדר הקשר הגנטי בין אורה לתינוקת היה הנימוק האמיתי שעמד מאחוריהן, וכיצד התפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון מעמתות את רשויות המדינה עם שאלות חדשות בתחום זכויות ההורות של א/נשים עם מוגבלות, ומאלצות אותן לפעול בזירה שעדיין לא גובשה מדיניות בנוגע אליה, ואגב כך חושפות דעות חשדניות כלפי הורות של אנשים, ובפרט נשים, עם מוגבלות.

 
המאמר פורסם  לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 103- שבט תשע"ח, פברואר 2018
 
למאמר המלא לחץ כאן
 
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר עו"ד רוני רוטלר, מנהלת הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות, אוניברסיטת בר אילן.
 
 
 
 
 
 
 



מסעות מתגלגלים - בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים    

מסעות מתגלגלים הוא בלוג על טיולים ומסעות נגישים לכיסאות גלגלים. הפרויקט הוא פרי יצירה משפחתית משותפת שנולדה מתוך עשרות החוויות  בטיולים סובבי הארץ והעולם.
 
לכניסה לבלוג