מוכנות למקרי חירום - תפיסות וחוויות של אנשים עם מוגבלויות   Emergency preparedness- The perceptions and experiences of people with disabilities  

רקע: אוכלוסייה מוכנה היטב למקרי חירום המוניים תגיב טוב יותר במשברים במצב אמת ותהיה פחות חשופה להשלכות השליליות שנגרמו מהאירוע. מטרת המחקר הייתה ללמוד על הדרכים בהם אנשים עם מוגבלויות תופסים מקרי חירום ולהבין את צרכיהם בהכנה לסיטואציות שכאלה. שיטה: 16 ראיונות עומק חצי מובנים הועבר ל-17 אנשים עם מוגבלויות (מוטוריות, סנסוריות או נפשיות) (ראיון אחד היה עם זוג שבחר להתראיין יחדיו). הניתוח נעשה בגישה הפנומנולוגית. תוצאות: המשתתפים לא עברו הכנה מיוחדת להתמודדות עם מקרי חירום. גישתם הייתה פטליסטית, המביעה תלות חזקה באנשים ומכונות. הם ביטאו את חוסר האמון הכללי…

קרא עוד


סבות מיוחדת- צרכים ומענים    

סבים וסבתות מהווים מקור תמיכה ייחודי במשפחות לילדים עם מוגבלות ולכן חשוב להבין את צרכיהם, להתאים להם מענים ולהעמיק את ההבנה בהתייחס למערכת היחסים שלהם עם המשפחה הגרעינית בה גדל הילד עם המוגבלות. מטרת המאמר היא למקד את האתגרים והצרכים הייחודיים של סבים לנכדים עם מוגבלות, לסקור דוגמאות לדרכי התערבות ותמיכה המוצעים עבורם בארץ ובעולם תוך התמקדות במודל עבודה ייחודי כוללני אשר פותח עם ועבור סבים, בבית איזי שפירא. "מודל העבודה המשולב" להתערבות עם סבים בבית איזי שפירא, מציע 4 מרכיבים מרכזיים, ביניהם "הפעלת קבוצות לומדות" לסבים מיוחדים המשלבות בין הקניית ידע ומיומנויות מובנים…

קרא עוד


עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית    

 -

מה יותר פשוט מללכת לבית קפה ולהזמין כוס קפה ומאפה? נשמע רגיל, פשוט וקל, אבל לא לכולנו.

לאנשים עם מוגבלות שכלית, שמתקשים בקריאה, או מתקשים בהבנת מושגים כמו ׳אקאלייר׳ או ׳תפוגזר׳ או אפילו להבין את ההבדל בין שתיה קרה בבקבוקים או בפחיות, הביקור בבית קפה שהתפריט בו לא נגיש קוגניטיבית עלול להיות מאוד מתסכל, מלא בחסמים ובעיקר, לא עצמאי ותלוי באחרים. ובמילים אחרות, חוויה פשוטה לכאורה, כשבפועל היא לא פשוטה בכלל.
במהלך החודשים אפריל-אוקטובר 2017 נערך תהליך היוועצות עם קבוצת יועצים עם מוגבלות שכלית בהובלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית. תהליך ההיוועצות כלל ראשית מיפוי של חווית השימוש בתפריט הקיים בבית הקפה, יצירה של תפריט נגיש, ולבסוף בחינה של התפריט הנגיש בעת השימוש בו בפועל. תהליך ההנגשה היה תהליך משתף רב שלבי ונעשה ביחד עם קבוצה של אנשים עם מוגבלות שכלית ששימשו כיועצים.

תוצר תהליך זה הוא מסמך עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית.

כתיבה:
אורנית אבידן-זיו, מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות מנהלת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית
הילה רימון-גרינשפן, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית
יעוץ אקדמי :
פרופ' שירה ילון-חיימוביץ, מרפאה בעיסוק ומורשת נגישות השירות, ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית

קרן שלם יזמה את הפרוייקט והוא נערך בשיתוף חברת קופיקס ובאמצעות המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.


לצפיה בסרטון תיעודי המלווה את התהליך

להורדת מסמך עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית

 

לפריט המלא
קרא | הורד


דו"ח הסיכום השנתי פעילות נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות בשנת 2018    

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות הוקמה בשנת 2000 במשרד המשפטים על מנת ליישם את חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולהפוך אותו מאות כתובה למציאות. עם אשרור אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות על ידי ממשלת ישראל בשנת 2012 מונתה הנציבות להיות הגוף האמון על קידום האמנה וניטורה.

 

להלן דוח סיכום פעילות לשנת 2018

 

לפריט המלא
קרא | הורד


דו"ח הצוות הבין משרדי לתחום האפוטרופסות וחלופות לתמיכה והגנה על בגירים    

הצוות הבינמשרדי שמונה לגבש תכנית לאומית רב-שנתית לתחום האפוטרופסות ולתמיכה ולהגנה על בגירים פרסם היום את המלצותיו. הצוות ממליץ על הקמת ערכאה מינהלית חברתית משפטית חדשה לצמצום הליכי מינוי אפוטרופסים בבית המשפט. הצוות, שמונה בידי שרת המשפטים איילת שקד, ממליץ בנוסף על קידום מודל חלופי למינוי אפוטרופוס בעניינים רפואיים דחופים שלא באמצעות ביהמ"ש, על קיום הדרכות חובה לאפוטרופסים פרטיים ומקצועיים ועל הקמת מערך פיקוח על אפוטרופסות לעניינים אישיים אצל האפוטרופוס הכללי.
 
הצוות מונה בידי שרת המשפטים בהסכמת שר העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, בהמשך לשורה של מהלכים בהם החלטת ממשלה שעניינה "הפחתת הנטל הרגולטורי", החלטת הממשלה אשר קבעה את ההיערכות להזדקנות האוכלוסייה כסוגיה אסטרטגית ממשלתית, תיקון מס' 18 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, אשרור האמנה בדבר זכויות אנשים עם מוגבלויות בשנת 2012 ועבודת מטה נרחבת שנעשתה בנושא במשרד המשפטים. בראש הצוות עמדה עו"ס בוני גולדברג והוא כלל נציגים ממשרדי הממשלה (משפטים; עבודה, רווחה ושירותים חברתיים; בריאות; שוויון חברתי; אוצר), נציגי ארגונים אזרחיים, אנשים המתמודדים עם סוגי מוגבלויות שונות ואזרחים ותיקים.
 
ההמלצות המרכזיות הן :
 
הקמת ערכאה מינהלית חדשה, חברתית-משפטית וצמצום ההליכים בעניין זה בביהמ"ש.

קידום מודל חלופי, שלא באמצעות ביהמ"ש, להליך של מינוי אפוטרופוס בעניינים רפואיים דחופים.

הטמעה, הכשרה והנגשה של חלופות לאפוטרופסות.

שינוי מנגנון מקבלי הגמלה של המוסד לביטוח לאומי.

שינוי המודל של אפוטרופסות מקצועית ומימונה בידי המדינה -  תוך הבחנה בין קטינים ובגירים.

קיום הדרכות חובה לאפוטרופסים פרטיים ומקצועיים.

הקמת מערך פיקוח על אפוטרופסות לעניינים אישיים אצל האפוטרופוס הכללי (בנוסף ולצד המערך הקיים לעניין אפוטרופסות על עניינים רכושיים).

קידום הנחיות אחידות מול הבנקים וגורמים פיננסיים לגבי דרכי ההתנהלות בעניינם של אנשים עם מוגבלות.

 
לנוחותכם, מצורף דו"ח ההמלצות בשלמותו, אשר מונגש לכבדי ראייה.
 
 
דו"ח חלק א'
 
דו"ח חלק ב'
 
 
הדו"ח בפישוט לשוני

הדו"ח בעברית פשוטה



הסבר על הזכויות שלך בקבלת שירות נגיש - מסמך בפישוט לשוני   גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?"  

גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?".
 
 
להורדת החוברת בפישוט לשוני לחץ כאן
 
 
 
 
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעידן שירות מכוון אדם    

מתוך המאמר :
"העלייה בתוחלת החיים ובמודעות לצרכיהם השונים של מזדקנים עם מוגבלות שכלית, יצרה מציאות חדשה שכללה עלייה בכמות המחקרים בתחום, כתיבת מדיניות מותאמת על ידי האגף לטיפול באדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית במשרד הרווחה והשירותים החברתיים ובניית תכניות ושירותים מותאמים וייעודיים לאוכלוסייה. במקביל, אנו נחשפים בהדרגה לתפיסת העולם המקדמת שירות מכוון אדם וכן לשינויים שתפיסה זו מחוללת בעולם ובארץ. רצינו לבחון איך גישה זו יכולה למצוא ביטוי משמעותי גם בהתייחסות לאנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית. במאמר זה נתייחס לגישת שירות מכוון אדם ונציע דרכים יישומיות להטמעה מותאמת של הגישה בעבודה עם אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית התפתחותית."

 

המאמר התפרסם לראשונה בכתב העת "שיקום" ביטאון עמותת חומש.

המאמר הועלה לאתר קרן שלם באדיבות מרכז הידע במכון טראמפ, בית איזי שפירא.

לקריאת המאמר המלא בעברית לחץ כאן.

לקריאת סיכום המאמר בעברית לחץ כאן

לקריאת המאמר המלא בערבית לחץ כאן

לקריאת סיכום המאמר בערבית לחץ כאן

 

לפריט המלא
קרא | הורד


בחירות לכנסת ישראל ה- 21 בשנת 2019 - חוברת לבוחר בפישוט לשוני של אקים ישראל ומערך פעילויות   לקראת הבחירות לכנסת ה-21 שיערכו ב - 09/04/2019  

אנו שמחים להציג  את חוברת הבחירות לכנסת ישראל ה – 21 בפישוט לשוני של עמותת אקים ישראל.
חוברת זו נועדה להנגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית את העקרונות העומדים בבסיס הזכות להשתתף בבחירות לכנסת, את תהליך ההצבעה ותוצאותיה.

החלק הראשון של החוברת כולל מידע על זכות ההצבעה, תהליך הבחירה, הכנסת והממשלה ותפקידן, וכן על תוצאות הבחירות. חלק זה כתוב על פי כללי הפישוט הלשוני לרבות שימוש בסמלים ובתמונות להשלמת הטקסט.
מצ"ב החלק הראשון של החוברת - בעברית  ובערבית.

השנה, לראשונה, אנו מצרפים לחוברת גם מערכי הדרכה אשר יש בהם כדי לסייע להנגיש לאנשים את המידע בחוברת ואת נושא הבחירה, באמצעות הצעות לפעילויות המחשה ולמידה.

מערך הדרכות בנושא "בחירות לכנסת ה- 21"

כל אחת מההדרכות עומדת בפני עצמה בנוסף להיות חלק מרצף ההדרכות

 מסמך רקע למדריך 

מערך הדרכה ראשון בנושא "הבחירות שלי בחיים" 

מערך הדרכה שני בנושא "אני בוחר בעצמי".

מערך הדרכה שלישי בנושא "הרוב קובע"

מערך הדרכה רביעי בנושא "המפלגות השונות"

מערך הדרכה חמישי בנושא "אני הולך להצביע"

נספח א'1 למערך הדרכה חמישי "מצגת מלווה לטריוויה"

המערכים נכתבו על ידי מיכל לביא – אחראית מערכי הדרכה במרכז ההדרכה לתפיסה ממוקדת אדם של אקים. סיוע בעריכה : סיונית רובינשטיין.

 

אנו מקוים כי החוברת ומערכי ההדרכה יסייעו לאנשים בהם אנו תומכים לממש את זכותם להצביע בבחירות הקרובות.

 

 

צילום : צבי טיבריוס קלר, מתוך אתר פיקיויקי

 



מדד הנגישות העירוני 2018   מיזם משותף לקרן משפחת רודרמן, קרן אריסון הפועלות להעלאת מודעות הציבור ומקבלי ההחלטות להשתתפותם של אנשים עם מוגבלות בחברה בישראל  

מדד הנגישות העירוני הוא מיזם משותף לקרן המשפחתית עלשם תד אריסון ולקרן משפחת רודרמן. מטרתו להעלות לסדר היום הציבורי את נושא שילובם אנשים עם מוגבלות כתושביםשווי זכויות, להגביר את המודעות בקרב כלל הציבור לזכויותיהם,ולייצר מוטיבציה ברשויות לשיפור איכות חיי התושבים.
 
מדד הנגישות העירוני נערך זו השנה הרביעית, ומבוסס על ממצאי מחקרשנערך על ידי "המרכז היישומי לפסיכולוגיה של שינוי חברתי" במרכזהבינתחומי בהרצליה.
במסגרת המחקר נבחנו עמדות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות בעשריםערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם,נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן,בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח תקווה, חדרה, טבריה.
בנוסף, לראשונה בשנת 2018 , נבחן יח סם של בני נוער כלפי אנשים עם מוגבלות.
 
ההיבטים שנבדקו :
1. תפיסות, רגשות וכוונות התנהגות כלפי אנשים עם מוגבלות.
2. עמדות ל גבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות.
3. יחסם של בני הנוער בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות.
4. השפעתה של מחאת הנכים שהתקיימה בשנה זו על היחס כלפי אנשיםעם מוגבלות.
5. חשיבות העיסוק בטיפול באנשים עם מוגבלות על ידי המתמודדיםלבחירות לרשויות המקומיות.
 
ייחודיותו של המדד בכך שהוא מספק תמונה כוללת ומקיפה לאורך זמן, המבוססת על היקף גדול
של נתונים, באופן המאפשר השוואה ובחינת התקדמות ברשויות השונות.
 
לאתר מיזם מדד הנגישות העירוני לחץ כאן
לממצאים עיקריים  : יחסם של בני הנוער בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות, לחץ כאן
למחקר  המלא: עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל, לחץ כאן
 
 
למדד הנגישות העירוני לשנת 2016



עמדות כלפי אנשים עם מוגבלות בעשרים ערים נבחרות בישראל 2018   מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם : מדד הנגישות העירוני  

מחקר זה הוכן עבור השותפות של קרן אריסון וקרן רודרמן במסגרת מיזם מדד הנגישות העירוני.
 
תמצית המחקר מתוך אתר המיזם :
 
במחקר זה השתתפו 3,029 משתתפים מהאוכלוסייה הבוגרת בעשרים ערים נבחרות בישראל: תל-אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון, שוהם, נתניה, הרצליה, הוד השרון, כרמיאל, באר-שבע, אשקלון, אשדוד, רמת גן, בני ברק, נצרת, רחובות, חולון, פתח-תקווה, חדרה, טבריה כמו כן השתתפו לראשונה 480 בני נוער בגילאים 18-15 מרחבי הארץ.
 
המחקר מציג ממצאים, הן ברמה הארצית והן ברמה העירונית, לגבי עמדות הציבור בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות במגוון מדדים פסיכולוגיים: תפיסות, רגשות, כוונות התנהגות ועמדות הציבור לגבי תפקוד הרשות המקומית ביחס לאנשים עם מוגבלות
 
הממצאים מראים מגמה כללית של שיפור קטן אך עקבי בעמדות, ברגשות ובהתנהגות הציבור כלפי אנשים עם מוגבלות. בנוסף, בהשוואה לשנים הקודמות, נמצאו שיפור במדד הנגישות המשוקלל בערים השונות בישראל. כמו כן, על רקע הבחירות המקומיות שהתקיימו בשנת 2018, נמצא כי מרבית התושבים מעוניינים שהמועמדים לרשות המקומית יעסקו בקידום מעמדם של אנשים עם מוגבלות. לבסוף, תוצאות המחקר מגלות כי עמדות בני הנוער כלפי אנשים עם מוגבלות פחות מכילות וסובלניות, וכי בני הנוער גבוהים מהאוכלוסייה הבוגרת בהתנהגות מדירה ופוגענית כלפי אנשים עם מוגבלות.
 
למחקר המלא לשנת 2018 
 
 
 
למחקר המלא לשנת 2016

לפריט המלא
קרא | הורד


לקט נתונים מתוך הסקר החברתי 2017 לרגל היום הבין-לאומי למען זכויות אנשים עם מוגבלות    

לקראת היום הבין-לאומי לזכויות אנשים עם מוגבלות, שיחול ב-3 בדצמבר 2018 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בישראל מפרסמת הודעה לתקשורת נתונים בנושא אנשים עם מוגבלות תפקודית חמורה בישראל .

לעיון בדו"ח המלא
 
 
מידע גרפי מתוך דף הפייסבוק של הלמ"ס
 

 



עובדים על זה : עקרונות להנגשה קוגנטיבית בסביבת העבודה   מחברים נוספים : הילה רימון-גרינשפן, מיכל טנא רינדה, שירה ילון-חימוביץ  

 בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ בשוק העבודה.

הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשוק העבודה. על אף החקיקה, ועל אף העובדה שהמדינה מעניקה מענקים ייחודיים לכך, יישום ההתאמות עבור אע״מ קוגניטיבית נמצא עדיין בראשיתו.

המאמר ממפה את הקשיים העיקריים בשילוב א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעבודה, עומד על השלבים המהותיים להנגשה בהליך הקבלה לעבודה והתאמת העבודה עצמה ומציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. במסגרת המאמר יוצגו עקרונות כלליים של המודל לצד כלים מעשיים ודוגמאות פרקטיות עבור ההיבטים השונים של הנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה.

הכותבות משתייכות למכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית והיוזמה לכתיבת המאמר עלתה בעקבות התקדמות תיאורטית בתחום וצבירת ניסיון מעשי של יעוץ לגבי הנגשת סביבות עבודה והנגשה של מסמכים עבור ארגונים שונים.

 

למאמר 

 

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד