לפריט המלא 
יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
פריטי מידע לפי תגית : הנגשה קוגנטיבית
הנגשה לשונית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: השפעת הביטוי המרפרר על הבנה של טקסטים
מק"ט 650| מנחים: פרופ' אורנה פלג וד"ר סיגל עוזיאל-קרל
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
ההנחיות לביצוע הנגשה לשונית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) זמינות לשימוש הקהילה המקצועית, אך עד כה נבדקו אמפירית באופן מוגבל. כדי לבחון את יעילותן, בודדנו תחילה עיקרון אחד: ההנחיה להעדיף שמות עצם מלאים על פני כינויי גוף. לדוגמה, "הרופא בדק את דני. הרופא [שם עצם מלא] נתן לדני תרופה", לעומת "הרופא בדק את דני. הוא [כינוי גוף] נתן לו תרופה". הנחיה זו נבחרה כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים לפיהם בקרב אנשים שהתפתחותם תקינה, הרפרור לישות קודמת באמצעות חזרה על השם קשה יותר לעיבוד מאשר רפרור באמצעות כינויי גוף (Gordon, Grosz, & Gilliom, 1993). אפקט זה, "קנס השם החוזר", מתקיים כשהישות שאליה מרפררת האנאפורה היא הישות הבולטת ביותר במשפט. מאידך, כיוון שמחקרים אחרים מציינים לקות בזיכרון כגורם להבדלים בתהליכים אנאפוריים (Almor, 2000), שיערנו כי החזרה על השם תקל על אנשים עם מש"ה את העיבוד. הנבדקים קראו טקסטים קצרים: במשפט הראשון הוצגו שתי ישויות, ובמשפט השני התבצע רפרור חוזר לישויות באמצעות כינויי גוף או חזרה על השמות. אחרי כל טקסט נשאלו שאלות הבנה וזמני התגובה נמדדו. בניגוד להשערתנו ולהנחיית ההנגשה, בקרב הנבדקים עם מש"ה לא נמצא יתרון לתנאי השם החוזר. הממצאים מראים את החשיבות של בדיקה אמפירית להנחיות ההנגשה.
.
ההנחיות לביצוע הנגשה לשונית עבור אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) זמינות לשימוש הקהילה המקצועית, אך עד כה נבדקו אמפירית באופן מוגבל. כדי לבחון את יעילותן, בודדנו תחילה עיקרון אחד: ההנחיה להעדיף שמות עצם מלאים על פני כינויי גוף. לדוגמה, "הרופא בדק את דני. הרופא [שם עצם מלא] נתן לדני תרופה", לעומת "הרופא בדק את דני. הוא [כינוי גוף] נתן לו תרופה". הנחיה זו נבחרה כיוון שאינה עולה בקנה אחד עם ממצאים קודמים לפיהם בקרב אנשים שהתפתחותם תקינה, הרפרור לישות קודמת באמצעות חזרה על השם קשה יותר לעיבוד מאשר רפרור באמצעות כינויי גוף (Gordon, Grosz, & Gilliom, 1993). אפקט זה, "קנס השם החוזר", מתקיים כשהישות שאליה מרפררת האנאפורה היא הישות הבולטת ביותר במשפט. מאידך, כיוון שמחקרים אחרים מציינים לקות בזיכרון כגורם להבדלים בתהליכים אנאפוריים (Almor, 2000), שיערנו כי החזרה על השם תקל על אנשים עם מש"ה את העיבוד. הנבדקים קראו טקסטים קצרים: במשפט הראשון הוצגו שתי ישויות, ובמשפט השני התבצע רפרור חוזר לישויות באמצעות כינויי גוף או חזרה על השמות. אחרי כל טקסט נשאלו שאלות הבנה וזמני התגובה נמדדו. בניגוד להשערתנו ולהנחיית ההנגשה, בקרב הנבדקים עם מש"ה לא נמצא יתרון לתנאי השם החוזר. הממצאים מראים את החשיבות של בדיקה אמפירית להנחיות ההנגשה.
.
דפים לפריט זה :
עיריית רמת גן, מחלקת נכויות באגף לשירותים חברתיים נענו לקול הקורא של קרן שלם בנושא הנגשת הזקנה לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
מדבריה של עו"ס אדר אבישר שבנתה את התוכנית והנחתה את הקבוצה :
"בעקבות פרסום המחקר שנעשה בשיתוף פעולה עם קרן שלם, להנגשת נושא הזקנה לאנשים עם מוגבלות שכלית, ראינו לנכון להטמיע נושא משמעותי זה בקרב לקוחותינו. התכנית נבנתה במטרה להעלות את המודעות של אנשים בוגרים עם צרכים מיוחדים, לתהליך הטבעי של הזקנה ולתת להם מענה רגשי לחששות/פחדים לגבי העתיד ולהתמודד עמם באופן מיטיב. את התכנית בנינו על בסיס הסרטונים והמחקר שנערך.
בעבודתנו, אנו רואות את הקשיים הפיזיים והרגשיים של המשפחות בטיפול בילדיהם עם הצרכים המיוחדים, בהתייחס להזדקנות של ילדיהם ושלהם. שמנו לעצמנו למטרה להעלות את המודעות של המשפחות לקשיים אלו ולנסות להקנות להם כלים להתמודדות. בנוסף, לפתוח שיח על נושא הזקנה, שקרוב לוודאי אינו מדובר בקרבם."
תאגיד השידור הישראלי "כאן" מנגיש את משדרי בחירות 2019 לכולם
משדרי הבחירות של כאן, תאגיד השידור הישראלי, יונגשו בפעם הראשונה גם לאנשים עם מוגבלויות, לדוברי שפות זרות ולילדים
כולם יוכלו לצפות בשידורי מערכת הבחירות ולהאזין להם באמצעי ההנגשה השונים : כתוביות, תרגום לשפת סימנים, תיאור קולי ופישוט סימולטני לאנשים עם מוגבלות שכלית.
את אמצעי ההנגשה ניתן יהיה למצוא בעמוד השידורים המיוחדים שיפתח ביום הבחירות בשלישי, 17 בספטמבר, ג' באלול.
ניתן יהיה לצפות בשידורים גם באמצעות מחשב וגם באמצעות טבלטים, אייפדים וסמארטפונים.
דפים לפריט זה :
ממצאי סקר בנושא: צרכי הנגשת שירותים עבור אנשים עם מש"ה בקהילה וברשויות המקומיות
מק"ט 256| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.
לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן
דפים לפריט זה :
ממצאי סקר בנושא: צרכי הנגשת שירותים עבור אנשים עם מש"ה בקהילה וברשויות המקומיות
מק"ט 256| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.
לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן
דפים לפריט זה :
הערכת תרומתו של אתר "לילך"- הנגשת מידע בתחום בריאות האישה
מק"ט 219| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן
מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
מידי שנה מציעה קרן שלם רעיונות לסטודנטים, שעשויים לפתח ולתרום לאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בהתאם לכך, נועה מיינרט ושחר מור, סטודנטיות לתואר ראשון ב'מכון הטכנולוגי חולון' פיתחו פלטפורמה מקוונת להנגשת מידע בתחום בריאות האישה, עבור נשים עם מוגבלות שכלית. הרציונל לפרויקט נבע מהצורך שעלה מהשטח, לפיו הבדיקות הגניקולוגיות מבוצעות על נשים עם מש״ה מבלי שהן חלק משמעותי בבדיקה, כלומר הן לא יודעות מה צפוי להן ובזמן הבדיקה הן לא יודעות מה בדיוק הרופא בודק ומדוע. פרויקט זה הוערך על ידי 'מכלול'- יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם. במחקר הערכה השתתפו 23 נשים עם מש"ה (רובן בעלות רמת מוגבלות קלה) מ-7 מסגרות דיור שונות, וכן 14 מטפלותיהן הישירות שהתלוו אליהן לתהליך. מטרות ההערכה התמקדו בבחינת הידע שרכשו הנשים לאחר החשיפה לאתר "לילך", בבחינת השינוי בתחושות שלהן ביחס לביקור אצל רופא הנשים בעקבות החשיפה לאתר וכן בבחינת שביעות רצון הנשים והמטפלות מהאתר המקוון. באופן כללי, תוצאות ההערכה היו חיוביות ולעיתים אף מפתיעות מבחינת ההתייחסויות של הנשים עצמן לשאלות השונות שהופנו אליהן. נראה כי האתר סיפק למידה והכנה רגשית טובה לקראת הביקור אצל הרופא וכי החשיפה ורכישת הידע תרמו באופן משמעותי לחוויית ביקור חיובית יותר אצל רופא הנשים, בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
מידי שנה מציעה קרן שלם רעיונות לסטודנטים, שעשויים לפתח ולתרום לאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בהתאם לכך, נועה מיינרט ושחר מור, סטודנטיות לתואר ראשון ב'מכון הטכנולוגי חולון' פיתחו פלטפורמה מקוונת להנגשת מידע בתחום בריאות האישה, עבור נשים עם מוגבלות שכלית. הרציונל לפרויקט נבע מהצורך שעלה מהשטח, לפיו הבדיקות הגניקולוגיות מבוצעות על נשים עם מש״ה מבלי שהן חלק משמעותי בבדיקה, כלומר הן לא יודעות מה צפוי להן ובזמן הבדיקה הן לא יודעות מה בדיוק הרופא בודק ומדוע. פרויקט זה הוערך על ידי 'מכלול'- יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם. במחקר הערכה השתתפו 23 נשים עם מש"ה (רובן בעלות רמת מוגבלות קלה) מ-7 מסגרות דיור שונות, וכן 14 מטפלותיהן הישירות שהתלוו אליהן לתהליך. מטרות ההערכה התמקדו בבחינת הידע שרכשו הנשים לאחר החשיפה לאתר "לילך", בבחינת השינוי בתחושות שלהן ביחס לביקור אצל רופא הנשים בעקבות החשיפה לאתר וכן בבחינת שביעות רצון הנשים והמטפלות מהאתר המקוון. באופן כללי, תוצאות ההערכה היו חיוביות ולעיתים אף מפתיעות מבחינת ההתייחסויות של הנשים עצמן לשאלות השונות שהופנו אליהן. נראה כי האתר סיפק למידה והכנה רגשית טובה לקראת הביקור אצל הרופא וכי החשיפה ורכישת הידע תרמו באופן משמעותי לחוויית ביקור חיובית יותר אצל רופא הנשים, בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן
לעוד מידע על המיזם וכניסה לסביבת לילך
דפים לפריט זה :
במסמך הזה יש הסבר על מה שמגיע, לפי החוק, לאדם שצריך טיפול רפואי.
לפני שמקבלים טיפול רפואי, חשוב לקרוא את המידע הזה ולהבין אותו.
חשוב לזכור, המידע הזה לא מחליף את מה שכתוב בחוק, הוא רק מסביר את החוק בצורה פשוטה.
בכל דבר שלא ברור, כדאי לפנות לאיש מקצוע (למשל, רופא, עובד סוציאלי).
הפישוט הלשוני של מסמך נעשה על ידי סטודנטים בקורס הנגשת הלשון במכללה האקדמית אחווה. אשר התקיים בתמיכת קרן שלם, שנה"ל תשע"ט. לפרטים: sigaluk@gmail.com .
זכויות החולה - מסמך בפישוט לשוני
דפים לפריט זה :
התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית על פי תקני איזו 2014: 9186-1 ISO, 22727 :2007 ISO
מק"ט 216| חוקרים נוספים: גב' שרון גנות
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, המוסד לביטוח לאומי- אגף הקרנות, והמכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית .
מטרת המחקר הייתה לבחון האם ועד כמה סמלים, אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (ISO 22727: 2007), נגישים ומובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
במסגרת המחקר יוצרו 15 סמלים על פי התקן ונבדקה רמת מובנותם באמצעות שימוש במבחן לבדיקת מובנות סמלים ציבוריים ( ISO 9186-1:2014). במחקר השתתפו 60 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית ו-60 משתתפים עם מוגבלות שכלית בהתאם להנחיות התקן.
הממצאים מצביעים כי רוב הסמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסייה הכללית לא היו מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית.
מסקנות המחקר מעלות שיש להמשיך ולבחון כיצד ניתן להתאים את התקן הבינלאומי כך שסמלים המיוצרים ונבדקים על פיו יהיו מובנים לאנשים מוגבלות שכלית.
מילות מפתח: סמלים ציבוריים, ISO 22727: 2007, ISO 9186-1:2014, מבחן מובנות, נגישות קוגניטיבית, תקן ליצירת סמלים ציבוריים, תקן איזו.
דפים לפריט זה :
