לפריט המלא 
יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
פריטי מידע לפי תגית : הנגשה קוגנטיבית
התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית על פי תקני איזו 2014: 9186-1 ISO, 22727 :2007 ISO
מק"ט 216| חוקרים נוספים: גב' שרון גנות
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, המוסד לביטוח לאומי- אגף הקרנות, והמכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית .
מטרת המחקר הייתה לבחון האם ועד כמה סמלים, אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (ISO 22727: 2007), נגישים ומובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
במסגרת המחקר יוצרו 15 סמלים על פי התקן ונבדקה רמת מובנותם באמצעות שימוש במבחן לבדיקת מובנות סמלים ציבוריים ( ISO 9186-1:2014). במחקר השתתפו 60 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית ו-60 משתתפים עם מוגבלות שכלית בהתאם להנחיות התקן.
הממצאים מצביעים כי רוב הסמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסייה הכללית לא היו מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית.
מסקנות המחקר מעלות שיש להמשיך ולבחון כיצד ניתן להתאים את התקן הבינלאומי כך שסמלים המיוצרים ונבדקים על פיו יהיו מובנים לאנשים מוגבלות שכלית.
מילות מפתח: סמלים ציבוריים, ISO 22727: 2007, ISO 9186-1:2014, מבחן מובנות, נגישות קוגניטיבית, תקן ליצירת סמלים ציבוריים, תקן איזו.
דפים לפריט זה :
אנו גאים להציג לפניכם פרויקט ניסיוני שנעשה בשיתוף פעולה עם רשת קופיקס.
מטרת הפרוייקט היתה לפתח מודל ראשוני של תפריט נגיש לאנשים עם מוגבלות שכלית (כלומר, תפריט נגיש קוגניטיבית). את המודל פיתח המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית בהשתתפות קבוצה של אנשים עם מוגבלות שכלית.
התהליך הביא ליצירת עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית : חלוקה לקטגוריות, שימוש במושגים פשוטים, שימוש בסמלים, שימוש בתמונות, גדלים של גופנים וצבעים.
אתם מוזמנים לצפות בסרטון שתיעד את התהליך ולדמיין איך יראה החיים עבור אנשים עם מוגבלות אם כל בתי הקפה בארץ ובעולם היו מנגישים את תפריטיהם.
צילום ועריכה : עידן אסלן. משתתפים : מקבלי שירות באגודת עמי.
מה יותר פשוט מללכת לבית קפה ולהזמין כוס קפה ומאפה? נשמע רגיל, פשוט וקל, אבל לא לכולנו.
לאנשים עם מוגבלות שכלית, שמתקשים בקריאה, או מתקשים בהבנת מושגים כמו ׳אקאלייר׳ או ׳תפוגזר׳ או אפילו להבין את ההבדל בין שתיה קרה בבקבוקים או בפחיות, הביקור בבית קפה שהתפריט בו לא נגיש קוגניטיבית עלול להיות מאוד מתסכל, מלא בחסמים ובעיקר, לא עצמאי ותלוי באחרים. ובמילים אחרות, חוויה פשוטה לכאורה, כשבפועל היא לא פשוטה בכלל.
במהלך החודשים אפריל-אוקטובר 2017 נערך תהליך היוועצות עם קבוצת יועצים עם מוגבלות שכלית בהובלת המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית. תהליך ההיוועצות כלל ראשית מיפוי של חווית השימוש בתפריט הקיים בבית הקפה, יצירה של תפריט נגיש, ולבסוף בחינה של התפריט הנגיש בעת השימוש בו בפועל. תהליך ההנגשה היה תהליך משתף רב שלבי ונעשה ביחד עם קבוצה של אנשים עם מוגבלות שכלית ששימשו כיועצים.
תוצר תהליך זה הוא מסמך עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית.
כתיבה:
אורנית אבידן-זיו, מרפאה בעיסוק ומורשית נגישות השירות מנהלת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית
הילה רימון-גרינשפן, יועצת, המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית
יעוץ אקדמי :
פרופ' שירה ילון-חיימוביץ, מרפאה בעיסוק ומורשת נגישות השירות, ראש המכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית
קרן שלם יזמה את הפרוייקט והוא נערך בשיתוף חברת קופיקס ובאמצעות המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.
לצפיה בסרטון תיעודי המלווה את התהליך
להורדת מסמך עקרונות להנגשת תפריטים עבור א/נשים עם מוגבלות שכלית
הסבר על הזכויות שלך בקבלת שירות נגיש - מסמך בפישוט לשוני
גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?"
גרסה בפישוט לשוני של החוברת "שירות נגיש לאנשים עם מוגבלות: מהן זכויותיך בקבלת שירות?".
התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית ISO 22727: 2007 ,ISO 9186-1:2014 על פי תקני איזו
מנחות : ד"ר גילה פריבור, ד"ר שירה ילון-חיימוביץ
עבודת תזה שנערכה במסגרת לימודי תואר שני במחלקה ללימודי מידע באונ' בר אילן.
מטרת המחקר היתה לבחון האם סמלים אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבורייםISO 22727: 2007) ) נגישים ומובנים גם לאוכלוסיית אנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאנשים ללא מוגבלות שכלית. בדיקת המובנות נעשתה על פי תקן בינלאומי למבחן מובנות סמלים ציבוריים ( (ISO 9186-1:2014 אשר עבר הנגשה ופישוט לשוני עבור אנשים עם מוגבלות שכלית.
כלי המחקר ששימש לבדיקת נגישות הסמלים במחקר הנוכחי: Graphical symbols — Test methods תקן - ISO 9186 הינו כלי המהווה מדד לבדיקת נגישות של סמלים שנוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (22272:2007 (ISO.
אוכלוסיית המחקר כללה שתי קבוצות : קבוצת נחקרים ללא מוגבלות שכלית (N=60) קבוצת נחקרים עם מוגבלות שכלית (N=60).
עיקרי הממצאים מעידים כי בקרב אוכלוסייה של אנשים עם מוגבלות שכלית , מתוך 15 סמלים, 2 סמלים בלבד הגיעו לרמת המייצגת מובנות כהגדרתה עפ"י התקן : "גן שעשועים" ו - ו"היכל תרבות". לעומת זאת, בקרב האוכלוסייה ללא מוגבלות שכלית, מתוך 15 סמלים 13 סמלים הגיעו לרמת המובנות המוגדרת עפ"י התקן.
הממצאים מעידים על כך סמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסיה הכללית לא בהכרח מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית ולכן המסקנה היא כי יש לערוך התבוננות, חשיבה מחודשת וכן התאמות שונות הן בתקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים
ISO 22727: 2007)) והן בתקן הבינלאומי לבחינת מובנות סמלים ציבוריים ISO 1986-1,2014 ) ) על מנת שגם אנשים עם מוגבלות שכלית יוכלו למצות את זכותם להנגשת מידע במרחבים ציבוריים בצורה המיטבית.
ההמלצות העיקריות העולות מן המחקר הן כי יש לשתף אנשים עם מוגבלות שכלית על ידי יוצר הסמל בשלב העלאת רעיונות ואסוציאציות לעיצובו, יש לבחון מחדש את הדרך המיטבית להציג גרפית/חזותית מסר של איסור, מומלץ להרחיב את ההנחיות לבדיקת המובנות בקרב קבוצת האנשים עם מוגבלות כך שתכלול גם אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, בעת בדיקת המובנות ליצור מילון מושגים ולהציג את הסמל בהקשר מוחשי ומומלץ לבחון את האפשרות כי דירוג התשובות על ידי שופטים יעשה על ידי כאלה המכירים את מאפייני אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות שכלית.
מחקר זה הינו יוזמה משותפת של המכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית וקרן שלם שמטרתו בניית מאגר סמלים נגישים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
המחקר ממומן על ידי שלושת השותפים : קרן שלם, אגף הקרנות של ביטוח לאומי והמכון הישראלי להנגשה קוגנטיבית.
דפים לפריט זה :
עובדים על זה : עקרונות להנגשה קוגנטיבית בסביבת העבודה
מחברים נוספים : הילה רימון-גרינשפן, מיכל טנא רינדה, שירה ילון-חימוביץ
בישראל, ההכרה בתפקידה המרכזי של עבודה בשילוב של אנשים עם מוגבלות בחברה, בצד שיפור במצבם הכלכלי והקלה על הוצאות המדינה על קצבאות נכות, באה לידי ביטוי הן בחקיקה שוויונית המכירה בזכות לנגישות ובחובת התאמות לצידה והן במדיניות עידוד יציאה לעבודה (מור 2012). במילים אחרות, ביצוע התאמות והנגשת שוק העבודה מהווים תנאי הכרחי להשתלבות של אע״מ בשוק העבודה.
הדבר נכון אף יותר כאשר מדובר בהשתלבותם של אנשים עם מוגבלות קוגניטיבית בשוק העבודה. על אף החקיקה, ועל אף העובדה שהמדינה מעניקה מענקים ייחודיים לכך, יישום ההתאמות עבור אע״מ קוגניטיבית נמצא עדיין בראשיתו.
המאמר ממפה את הקשיים העיקריים בשילוב א/נשים עם מוגבלות קוגניטיבית בעבודה, עומד על השלבים המהותיים להנגשה בהליך הקבלה לעבודה והתאמת העבודה עצמה ומציע מודל ראשוני להתייחסות מובנית להנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה. במסגרת המאמר יוצגו עקרונות כלליים של המודל לצד כלים מעשיים ודוגמאות פרקטיות עבור ההיבטים השונים של הנגשה קוגניטיבית בסביבת העבודה.
הכותבות משתייכות למכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית והיוזמה לכתיבת המאמר עלתה בעקבות התקדמות תיאורטית בתחום וצבירת ניסיון מעשי של יעוץ לגבי הנגשת סביבות עבודה והנגשה של מסמכים עבור ארגונים שונים.
עמותת לטם משנת 1993 מובילה בארץ הדרכת טיולים ופעילויות טבע לילדים ובוגרים עם צרכים מיוחדים. בכל שנה פועלים עם כ-30,000 משתתפים, מתוכם כ-60% הינם בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית.
הפרויקט נולד לאור הצרכים המרובים של אנשים עם מש"ה בכלל וביציאה לפעילות בחיק הטבע בפרט, נבצר מרבים מהם להשתתף בפעילות העשרה בשטח הפתוח. עמותת לטם מקיימת "ימי טבע" המביאים את הטבע אל המשתתפים והמעניקים למשתתפים חוויה והנאה מרובה. על מנת להתאים את ימי הטבע גם עבור אנשים עם מש"ה בתפקוד בינוני-עמוק, הקימה עמותת לטם מערך מובנה של אמצעי המחשה ניידים ל"הבאת הטבע" אל המשתתפים . ערכות ההדרכה חווייתית, וישמשו להדרכה של חניכים בכל התפקודים כולל בינוני-נמוך-עמוק, ובכך תתאפשר גם לחניכים שלא יוצאים הרבה מהמסגרות, לחוות את הטבע באופן נגיש.
ימי הטבע נערכים בקבוצות קטנות המאפשרות יחס אישי והתאמה ספציפית לתפקודים שונים ולצרכים מגוונים בקבוצה.
הערכות שפותחו הן:
*יום יום ים- פעילות קיצית המתאימה כפעילות הכנה לטיולים באזור החוף.
* שבעת המופלאים- פעילות סביב שבעת המינים, המקושרת לטו' בשבט ולחגים. מתאימה כפעילות הכנה לביקור בחוות עמק השלום.
* צבע בטבע- פעילות על פריחה וצבעים בטבע, מקושרת לטו' בשבט ופורים. מתאימה כפעילות הכנה לטיולים בעונת הפריחה.
* מים מים בששון- פעילות על מחזור המים בטבע, מקושרת לחג השבועות ולתקופת החורף. מתאימה כפעילות הכנה לטיולים ליד נחלים ומאגרי מים שונים.
תודה רבה לצוות לטם לעמוס זיו מנכל עמותת לטם לשקד ויונה שביצעו את המלאכה.
הערכות שפותחו הן:
*יום יום ים- פעילות קיצית המתאימה כפעילות הכנה לטיולים באזור החוף.
* שבעת המופלאים- פעילות סביב שבעת המינים, המקושרת לטו' בשבט ולחגים. מתאימה כפעילות הכנה לביקור בחוות עמק השלום.
* צבע בטבע- פעילות על פריחה וצבעים בטבע, מקושרת לטו' בשבט ופורים. מתאימה כפעילות הכנה לטיולים בעונת הפריחה.
* מים מים בששון- פעילות על מחזור המים בטבע, מקושרת לחג השבועות ולתקופת החורף. מתאימה כפעילות הכנה לטיולים ליד נחלים ומאגרי מים שונים.
תודה רבה לצוות לטם לעמוס זיו מנכל עמותת לטם לשקד ויונה שביצעו את המלאכה.
הפרוייקט נעשה בתמיכת קרן שלם.
לסרטון המתאר את הפרוייקט והתוצרים
בעריכת סטודיו NEVOART
דפים לפריט זה :
מטרת החוברת להנגיש מידע בשפה פשוטה וסמלול בנושא הגנה והימנעות משריפה.
שמישות ממשק רשת חברתית המיועדת לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית
מק"ט 635 | מנחים: ד"ר טל לבל ופרופ' תמר וייס
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.
מטרת המחקר הנוכחי הינה לבדוק את השמישות של 'נט. חבר', ממשק רשת חברתית שפותח עבור אנשים עם מוגבלות שכלית באמצעות תיעוד השימוש בו ובחינת תגובות המשתמשים. במחקר השתתפו שלוש קבוצות בנות 12 משתתפים כל אחת: אנשים עם מש"ה (חניכים במעון יום המתגוררים בדירות בקהילה), שותפי תקשורת (רובם בני משפחה שאינם מתגוררים עם החניכים), ומטפלים שליוו את החניכים בעת השימוש בממשק. תקופת השימוש ב- 'נט. חבר' נמשכה שמונה שבועות, במהלכה ביצעו החניכים ושותפי התקשורת פעילויות משותפות תוך שימוש בממשק. בסיום התקופה, נבדקו היבטים סובייקטיביים של השימוש ב- 'נט. חבר' דוגמת עניין והנאה, חוויה רגשית ותפיסת כשירות לצד היבטים תפעוליים, דוגמת צורך בתמיכה טכנית וקלות השימוש. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים וראיונות אישיים שאפשרו הבנה מעמיקה יותר של תפיסות המשתמשים כלפי הממשק וחוויית השימוש בו.
הממצאים מצביעים על שביעות רצון יחסית מהממשק ומאפייניו בקרב החניכים, על אף תפיסת כשירות ועצמאות מוגבלת. שותפי התקשורת הביעו קורת רוח לנוכח הימצאות ערוץ תקשורת נוסף עם החניכים, חרף קשיים שנחוו במהלך השימוש. סוגיות נוספות שעלו קשורות בליווי החניכים, נגישות הממשק ועצם נחיצותו לאוכלוסיות עם מש"ה. ממצאים אלו עשויים לסייע בהנגשת רשתות חברתיות לאנשים עם מש"ה ולשפוך אור על תהליכים של ייצוג וסנגור עצמי באוכלוסייה זו.
דפים לפריט זה :
