×

הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות בישראל: תמונת מצב והמלצות לכיווני פעולה

מחברים נוספים : יונית אפרתי

ההורות מהווה חלק מהותי בחייהם של רבים. היא אחת מפסגות ההגשמה העצמית. היא אתגר, מקור לגאווה, תחושת סיפוק, תסכול ונחת. בדיוק כך היא משמעותית גם עבור אנשים עם מוגבלות. אמנת האו"ם בדבר זכויות אנשים עם מוגבלות מדגישה את החובה לקדם את הזכות להורות של אנשים עם מוגבלות אולם בפועל, בפני אנשים עם מוגבלות ניצבים חסמים רבים למימוש ההורות. בישראל כמיליון וחצי אנשים עם מוגבלות,  כ-300 אלף מהם הורים לילדים עם גיל 17 (בהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה). הורים אלה מתמודדים לעיתים קרובות עם חסמים חברתיים וסביבתיים המוצבים בפניהם בתחום הקמת המשפחה וההורות. אנשים עם מוגבלויות שונות נתקלים בחסמים שונים בבואם לממש את זכותם להורות: חלקם נתקלים בחוסר נגישות פיזית, חלקם בחוסר נגישות של שירותים, חלקם מתמודדים עם סטיגמות חברתיות ויחס מפלה, אצל חלקם אף מוטל ספק במסוגלותם ההורית וילדיהם עשויים להיות מועמדים להוצאה מהבית ולאימוץ. הדו"ח נוצר מתוך רצון להתמודד עם חוסר השוויון שחווים אנשים עם מוגבלות בתחום ההורות, ומטרתו להעלות למודעות את התופעה ואת ההתאמות וההנגשות הנדרשות בתחום זה. הדו"ח הוא תוצר של עבודת שולחן עגול שהקימה הנציבות בנושא, ולצורך כתיבתו נאסף מידע רב מהארץ ומהעולם ונערכו ראיונות עומק עם הורים עם מוגבלות. הדו"ח מצביע על הפערים המרכזיים וכולל שורה של המלצות בהתאם לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ולאמנה הבינלאומית, וביניהם: הצורך לפתח שירותי תמיכה בהורים עם מוגבלות בהתאם לצרכיהם, פיתוח רצף שירותים הוליסטי, מתן תמיכה וסיוע כלכלי, התאמות והנגשת ההליכים הרפואיים, הטיפוליים והמשפטיים, ביעור הסטיגמות ושינוי עמדות.

המסמך משותף לארגונים הבאים :

נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות – משרד המשפטים

הקליניקה לזכויות אנשים עם מוגבלויות – אוניברסיטת בר אילן

משרד הרווחה והביטחון החברתי

מילות מפתח : הורות, מוגבלות, ילדים, סעיף 23 לאמנה הבינלאומית, התאמות, שירותים


פריטים קשורים

דילוג לתוכן