מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
הזכות לתג חניה המוקנית בחוק הישראלי, מגלמת דואליות בין כלי מסייע לניידות ולנגישות, לבין מציאות המבטאת פערי כוח וסטיגמה מבנית, המערערים את תכליתה והופכים את ערכה לשנוי במחלוקת. דואליות זו נבחנה במחקר הנוכחי באמצעות גישה איכותנית המתמקדת בחוויית השימוש בתג במגוון היבטי חיים, תוך בחינת כפילותו המעמיקה את המתח הקיים.
מלבד ההמשגה התיאורטית של סטיגמה מבנית המקשרת בין חווית הפרט למבנים חברתיים-פוליטיים, הממצאים חושפים גם תמונה רב ממדית של מאבק יומיומי רווי אתגרים בצל השימוש בתג החניה, המעצב את זהותם, עולמם החברתי ותפקודם של אנשים עם מגבלה פיזית בניידות.
המחקר מהווה תרומה משמעותית לגוף הידע החסר ומצביע על המערכת כמוקד לשינוי, לא רק להבטחת הזכות אלא גם בנטילת אחריות להסרת החסמים המעכבים את מימושה.
מילות מפתח : נגישות, ניידות, חניה, תג חניה, רכב נכה, זכויות אנשים עם מוגבלות. מוגבלות פיזית. יחסי כוח. סטיגמה מבנית.