רק אחד מאלף אנשים בחברה הערבית, שרשומים בלשכות לשירותים חברתיים, מקבלים שירותי דיור בקהילה. הסיכוי של אדם עם מוגבלות בחברה הערבית לקבל שירותי דיור בקהילה נמוך פי 27 בהשוואה לשכנו היהודי. כך עולה מדוח ‘אחד לאלף – דיור בקהילה לאנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, תמונת מצב והמלצות לשינוי מדיניות’, אותו מפרסם ארגון בזכות.

על פי ממצאי הדוח:

• שיעור האנשים עם מוגבלות בחברה הערבית, גבוה ביחס לשיעורם בחברה היהודית.
• בהתאם, שיעור האנשים עם מוגבלות הרשומים בלשכות לשירותים חברתיים ברשויות הערביות, גבוה משמעותית, למעלה מפי 2, משיעורם של אלו ברשויות היהודיות והמעורבות.
• למרות זאת, שיעור האנשים עם מוגבלות באוכלוסייה הערבית, המקבלים שירותי דיור ‘חוץ ביתיים’, כלומר אנשים הנמצאים במסגרות דיור שבאחריות משרד הרווחה, נמוך משמעותית ביחס לשיעורם באוכלוסייה היהודית.
• פער גדול במיוחד, של פי 27, קיים בהיקף השימוש בשירותי דיור חוץ ביתיים בקהילה.
• בהתאם, מקרב מקבלי שירותי הדיור החוץ ביתי, תושבי רשויות ערביות מופנים בשיעורים גבוהים יותר למסגרות מוסדיות גדולות או קטנות, ופחות לשירותי דיור בקהילה, זאת בהשוואה לתושבי הרשויות היהודיות והמעורבות.
• הדו”ח מצביע על כך שיש היצע קטן מאד של מסגרות דיור בקהילה הממוקמות בישובים ערביים, ובהתייחס למוגבלויות מסוימות, אנשים עם מוגבלות פיסית, חושית ואוטיזם אין היצע כלל.
• בהעדר שירותים הניתנים לאנשים המתגוררים בביתם או בבית משפחתם, רב מכריע של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית אינם מקבלים כלל סיוע אשר יכול לאפשר להם לחיות בקהילה ולהיות חלק ממנה.
• קיימים פערים, אם כי פחות משמעותיים, במימוש הזכאות לשירותים תומכי דיור שבאחריות משרד הבריאות, המיועדים לאנשים עם מוגבלות נפשית.

הדו”ח מצביע על חסמים שונים היוצרים את הפערים בהיקף השירותים אותם מקבלים אנשים עם מוגבלות באוכלוסייה היהודית לעומת אלו באוכלוסייה הערבית, ובראשם חסמים הנובעים מהתנהלות משרדי הממשלה – משרדי הרווחה והבריאות, שאינם נוקטים בצעדים אקטיביים מספקים של יישוג (Reaching out), התאמת השירותים והנגשתם לאוכלוסייה הערבית, וחסמים הנובעים ממצבן של הרשויות המקומיות הערביות.

לסיכום, הדו”ח כולל שורה של המלצות ובהן:

• התאמת השירותים תומכי הדיור בקהילה הניתנים לאנשים המתגוררים בביתם או בבית  משפחתם והרחבת היקף הסיוע הניתן בהם (שירותי סל סיוע אישי)
• הרחבת היצע מסגרות הדיור המוגנות בקהילה
• חיזוק יכולתן של הרשויות המקומיות הערביות ושל ועדות השיקום האזוריות לתת מענה לאנשים עם מוגבלות שבתחום אחריותן
• החלת מימון תואם פרוגרסיבי לשירותים שבאחריות משרד הרווחה, אשר יביא בחשבון את מצבה הכלכלי של הרשות המקומית ואת שיעור האנשים עם מוגבלות ברשויות השונות.
• איסוף שיטתי של נתונים על מצבם של אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית ועל השירותים הניתנים להם, באופן שיאפשר מעקב לאורך זמן

מילות מפתח : דיור בקהילה, אנשים עם מוגבלות, חברה ערבית