החוויה המלחיצה של אינטראקציות חברתיות, ייחוסים סיבתיים שליליים, ושימוש במאמצי התמודדות הסתגלותיים, כולם תורמים לשמירה על דיכאון לאורך הזמן באוכלוסייה הכללית. מחקר זה מבקש לבדוק האם חוויה דומה מתרחשת בקרב מבוגרים בעלי נכות אינטלקטואלית. נעשה השוואה בין אופני ההתמודדות של קבוצות נבדקים בעלי נכות אינטלקטואלית בינונית, כאשר קבוצה אחת נמצאה כסובלת מדיכאון, והקבוצה השניה לא. הממצאים מראים כי הקבוצה הסובלת מדיכאון דיווחה על השפעה גדולה יותר של מתח ולחץ כתוצאה מהתנסויות באינטראקציות חברתיות, על סגנון ייחוס שלילי יותר, וסגנון התמודדות נמנע ופאסיבי, מאשר דווח בקבוצה ללא הדיכאון. ניתן להשתמש בהבנות של ממצאי המחקר לצורך בניית תכניות התערבות פסיכותרפיות לטיפול בדיכאון.