מוסד האימהות הוא אחד ממאפייניה המרכזיים של החברה הישראלית, והוא גולש מהזירה הפרטית-האישית לזירה הציבורית-הפוליטית. מייחסים לנשים כישורי אימהות טבעיים וחברתיים, ומתוך כך מצפים מהן למלא ללא קושי את תפקידיהן ...

המאמר סוקר את תפקידן של הרשויות המקומיות ביישום פרק הנגישות בחוק השוויון והתקנות שחוקקו בעקבותיו: מה יש לעשות, מדוע ואיך. בחלקו השני מתוארת פעילות נציבות חוק השוויון לאנשים עם מוגבלות מול ...

המאמר עוסק במהלכים שמוביל מרכז השלטון המקומי מול משרדי הממשלה כדי להשיג לרשויות המקומיות סיוע בתקצוב ההנגשה בהן וסוגיות נוספות הקשורות בקצב ביצוע תהליכים אלה. בסוף המאמר מובאת גם התייחסות ...

החוקים שנחקקו בשנים האחרונות הביאו בעקבותיהם יוזמוֹת של שיקום ושילוב חברתי ותעסוקתי של המתמודדים עם מגבלה נפשית בקהילה. אחד האתגרים הוא יצירת מענים המותאמים לצורכי אוכלוסיית המבוגרים הצעירים (גילאי 18-30). ...

שיעור התעסוקה והמעורבות החברתית של אנשים עם מוגבלות בישראל נמוכים מאוד בהשוואה לכלל האוכלוסייה. לאור היתרונות הבולטים הגלומים בפעולת ההתנדבות, מציע המאמר חשיבה מחודשת על התנדבות של אנשים עם מוגבלות. ...

מאמר זה הינו מבוא לגיליון העוסק בתעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה. המאמר סוקר בקצרה את מערכת היחסים בין אנשים עם מוגבלות לעולם העבודה, מתייחס למודל החברתי בהקשר ...

אוכלוסיית האנשים עם מוגבלות מאופיינת בשיעורי תעסוקה נמוכים, הנובעים מחסמים רבים, ובהם עמדות שליליות וחששות של מעסיקים. מאמר זה יעסוק בעמדותיהם של מעסיקים בנוגע לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה, תוך ...

רעיון "ההסללה למרכז" של אנשים עם מוגבלות Mainstreaming Disability ) ) הפך בשנים האחרונות אחד מעקרונות העבודה המרכזיים בקידום אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה. אף שמספר מדינות אימצו אותו, נותרה הפרשנות סביבו ...

מאמר זה בוחן את תהליך עיצוב המדיניות, שהוביל להתקנת תקנות שכר המינימום המותאם בישראל ולהחלתן. תהליך זה החל בחקיקה סוציאלית שנועדה לשפר את זכויות העובדים בישראל, אך בד בבד אפשרה ...

הניאו-ליברליזציה מחד גיסא וההכרה בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלות מאידך גיסא שינו בשני כיוונים מנוגדים את מדיניות התקצוב הנוהגת בעניינם ברבות ממדינות אירופה. בהקשר זה פיתח ארגון ה-OECD מודל להערכת ...