המאמר עוסק במאפייני התנהגות מאתגרת בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית ומציע מסגרת רב־ממדית להבנתה ולהתמודדות עמה. נסקרים גורמים פיזיים, קוגניטיביים, רגשיים וסביבתיים, ובהם ירידה חושית, כאב כרוני, שינויים סביבתיים, דיכאון, דמנציה ואלצהיימר, אשר שכיחים יותר באוכלוסייה זו. באמצעות חקר מקרה אינסטרומנטלי ודיון צוותי מובנה, מדגים המאמר כיצד פרשנות ההתנהגות כשפה של מצוקה מאפשרת בניית התערבויות מותאמות. מודגשת חשיבות הכשרת צוותים, עבודה בין־מקצועית, תכנון מוקדם, שימור שגרה ויצירת סביבות תומכות. הגישה המוצעת שואפת לשפר את איכות החיים של האדם המזדקן ולצמצם שחיקה בקרב הצוותים המטפלים.

מילות מפתח:
מוגבלות שכלית, זקנה, התנהגות מאתגרת, דמנציה, אלצהיימר, ירידה קוגניטיבית, חקר מקרה, הכשרת צוותים, סביבות תומכות, איכות חיים

פורסם בכתב העת : מוגבלות וחברה – מחקר ופרקטיקה, גיליון מס' 5 , עורך : ד"ר בני הוזמי

המסמך המלא בעמוד הגיליון במאגר הידע של בית איזי שפירא>>

המאמר הועלה לאתר באדיבות מאגר  הידע, בית איזי שפירא.