הידע המחקרי שבוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים במערכת החינוך בישראל הוא מצומצם, למרות גודלה של הקבוצה, מאפייניה הייחודיים והמשאבים הרבים המופנים אליה. מחקר זה בוחן את חוויותיהם של תלמידים אוטיסטים בוגרי מערכת החינוך במגוון מסגרות, ואת תפיסות הורים לתלמידים אוטיסטים את חוויות ילדיהם במגוון גילים ומסגרות. המחקר משתף, איכותני ונכתב בהובלת חוקרת אוטיסטית. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים מקוונים, שכללו שאלות פתוחות, וריאיון קבוצתי. סך הכול השתתפו במחקר שתי קבוצות ללא קשר ביניהן: 21 הורים לילדים אוטיסטים ו-24 אוטיסטים בוגרי מערכת החינוך. בניתוח הממצאים עלו ארבע תמות מרכזיות, המשותפות להורים ולבוגרים: (1) חוסר ידע וחוסר הבנה מצד הצוותים והמערכת והכשרה בלתי מספקת; (2) חוויות סבל שנגרמו משלושה מקורות: אינטראקציות עם ילדים אחרים, אינטראקציות עם הצוות ואי־התאמה של המערכת והסביבה; (3) לצד הסבל רוב הנחקרים דיווחו גם על נקודות אור ועל חוויות חיוביות: סיוע של אנשי הצוות, הנגשות או התנהלות בבית הספר שעזרו, וחוויות טובות במסגרות חינוך אלטרנטיביות; (4) מפגשים מועטים עם תלמידים ואנשים עם מוגבלות. ניתוח הממצאים מציע שהתמות 'סבל' ו'חוסר ידע והבנה של אנשי הצוות' שזורות זו בזו באופן הדוק בשתי אוכלוסיות המחקר. המסקנות העיקריות הן שמערכת החינוך מציבה אתגרים רבים בפני התלמידים האוטיסטים. מממצאי המחקר עוד עולה שמדיניות הטיפול בתלמידים אוטיסטים במערכת החינוך עולה בקנה אחד עם המודל הרפואי של מוגבלות, כלומר, הם נדרשים להתאים את עצמם אליה ולהתמודד באופן עצמאי עם מוגבלותם. דרישה זו כשלעצמה היא גורם מרכזי לסבל. מערכת חינוך מכלילה חייבת להגדיר מטרות ההכללה כמטרות בית הספר, לאמץ את ערכי גישת המגוון הנוירולוגי ולהכשיר לאורם אנשי חינוך. אבן היסוד של חינוך מכליל היא הכללה של אוטיסטים בכל המארג האנושי של בית הספר: תלמידים, אנשי חינוך, טיפול ומנהלה.
מילות מפתח : אוטיזם, חינוך מכליל, שילוב והכלה, גישה אפירמטיבית, מגוון נוירולוגי, מחקר משתף
קישור למחקר באתר כתב העת : מעגלי החינוך>>
גיליון 14, 2025