A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

המודל הביו-פסיכו-סוציאלי (ICF) ושירות מוכוון אדם    

מגוון של מודלים הוצעו כדי להבין ולהסביר מוגבלות ותפקוד. בספרות נהוג להתייחס אליהם כמודלים רפואיים אל מול מודלים חברתיים. המודל הרפואי רואה במוגבלות בעיה של האדם הנגרמת באופן ישיר ממחלה, טראומה או מצב בריאות אחר הדורש טיפול רפואי הניתן בצורה של טיפול פרטני ע"י אנשי מקצוע. ניהול המוגבלות מכוון לריפוי או להסתגלות הפרט ולשינוי בהתנהגותו. טיפול רפואי נתפס כנושא העיקרי ומתרחש ברמת הפרט. ברמה הפוליטית הוא מתורגם למדיניות הבריאות. המודל החברתי לגבי מוגבלות רואה את הנושא כבעיה חברתית של אינטגרציה של הפרטים לתוך החברה הכללית. מוגבלות אינה תכונה בלעדית של הפרט אלא אוסף מורכב של תנאים, שרבים מהם נוצרים ע"י הסביבה החברתית. כך, ניהול הבעיה מצוי באחריותה הקולקטיבית של החברה כולה – הנדרשת לבצע את שינויי הסביבה שיאפשרו השתתפות מלאה של אנשים עם מוגבלות בכל תחומי החיים. כאן הנושא הוא שינוי חברתי שברמה הפוליטית הנו שאלה של זכויות אדם ((WHO, 2011. ניצחון "הרעיון הגדול" כפי שהוא מכונה ע"י מנהיגי תנועת הנכים באנגליה Hasler,1993))- שהוא הטיית מוקד האחריות על מוגבלות מן הפרט לחברה ולחסמים שהיא מציבה, מוצא את אחד מביטוייו המובהקים בפרסום סיווג ה- ICF ע"י ארגון הבריאות העולמי ב 2002 (רימרמן, ארטן וברגמן, 2005). ICF מבוסס, למעשה, על אינטגרציה בין שני המודלים המנוגדים (הרפואי והחברתי): הוא מציג גישה ביו –פסיכו-סוציאלית המנסה ליצור סינתזה בין פרספקטיבות שונות לגבי בריאות - ביולוגית, אינדיבידואלית וחברתית: לצד הסיווג הרפואי במהותו של מידת הסטייה מתפקודי הגוף הנורמליים –נוספה התייחסות לסביבות שבהן האדם חי ופועל. מוגבלות/תפקוד מוגדרים כאן כתוצר של יחסי גומלין בין האדם לסביבה.

גישת המודל החברתי הגיעה, כאמור, להישגים חברתיים ופוליטיים משמעותיים: פרסום ה- ICF והתקבלותו כמושא להתייחסות בחוקים סטנדרטיים, חקיקת חוקי יסוד בארה"ב ובאירופה (ובישראל) וכן ניסוח האמנה הבינלאומית לזכויות אנשים עם מוגבלות ואשרורה ע"י מדינות רבות. במקביל, החלה להתגבר ההכרה כי הסרת חסמי הסביבה אינה מבטלת את החוויה הסובייקטיבית של הנכות, המתווכת ע"י הפרט וממהותה חומקת מהגדרות חד משמעיות של סובב ומסובב (שייקספיר, 2016;פרנץ' וסווין, 2016). הפופולריות ההולכת וגוברת של המונח "תכנון מוכוון אדם" במדינות הרווחה ברחבי העולם הנה ביטוי מובהק להכרה כי "לא הכול הנגשה" וכי לצד הדגשת תפקידי הסביבה והחברה בהקשר למוגבלות, יש לפתח תפיסות ושיטות התערבות שיכוונו אל רצון הפרט ואל האופן בו הוא תופס את צרכיו ואת המענים הנדרשים לו. תכנון מוכוון אדם מחזיר את מוקד השירותים החברתיים - אישיים אל הפרט – כעת, לא בהקשר של תפקוד ומוגבלות אלא בהקשר של מימוש רצון ובחירה.
הקמת מינהל מוגבלויות לוותה באימוץ שתי מערכות המושגים שהוזכרו לעיל: האחת - שימוש במודל ככלי מרכזי להערכת תפקוד, לקביעת תכנית אישית ולבניית כלי מעקב אחר התקדמותה. השנייה -עיצוב מערך השירותים כולו כ"מוכוון אדם" דהיינו, ממוקד ברצון האדם ובבחירותיו ונותן מענה לצרכיו הייחודיים.


מסמך זה יעסוק, בחלקו הראשון, בהבהרת שני המושגים. בחלקו השני נבחן דרכים ליישומם האינטגרטיבי.

המסמך נכתב על ידי נילי דניאל, מנהלת תחום תכניות אישית ושיטות התערבות, אגף בכיר הערכה, הכרה ותכניות 

להורדת המסמך

מסמנים/אינדקטורים לשירות מוכוון אדם על פי מודל ה-ICF ובתכניות של מינהל המוגבלויות 

 

 

 



דירת דיק, דירת בוטיק!   סינגור עצמי והעצמה, מה שבין מקצועיות, ערכים, תפיסת עולם ,נחישות, אמונה ו... state of mind !  

בדירת דיק בשכונת קריית שלום בתל אביב, מתגוררים 6 אנשים בגיל 50+, דירת קרקע, כחלק ממבנה דו קומתי.

סביב הדירה התקיימו דיונים סוערים עם הדיירים.
מדוע דיונים סוערים?
הצוות המקצועי של העמותה וכן הצוות המקצועי של קרן שלם, סברו שהדירה קטנה צפופה וחשוכה. הדיירים רובם ככולם התנגדו למעבר דירה בטענה שדירת דיק זה ביתם ומכאן הם לא זזים. כל הניסיונות לשוחח איתם על מעבר לדירה גדולה יותר נגישה מרווחת מוארת נתקלו בהתנגדות ובאמירה: "אתם תתאימו לנו את הדירה, אנחנו לא נעקור מביתנו מהשכונה שאנחנו אוהבים, מהשכנים הטובים שיש לנו, אתם תמצאו לנו פתרונות"
היה קשה לשמוע אבל היה צריך להקשיב לעוצמה לנחישות להתרסה, הם ניצחו וזכו בדירת בוטיק מהממת, שעושה חשק לעבור להתגורר בשכונה...

הדיירים משולבים במתנ"ס (קאנטרי גורן-גולדשטיין), בחוג ריקודי בטן, התעמלות מקהלה וחוג עיתונאות. דיירי הדירה בשכונת קריית שלום מהווים חלק בלתי נפרד מתבנית הנוף השכונתית בתל אביב ונהנים מכל שיש לעיר להציע ברוח התפיסה של "בית לחיים" וערכי "ארגון ממוקד אדם".

קרן שלם שותפה לתכנון השיפוץ וסייעה במענק לציוד.

 

 

 

 



קורס ייצוג עצמי במפעל רב נכותי "קשת" אשדוד    

כמו בעבר, גם הפעם, נענתה הקרן לאתגר שהובא לפיתחה ע"י מנהלת מחלקת שיקום בעיריית אשדוד, עו"ס אורנה טובאיס- קיום תהליך סנגור עצמי עבור מועסקי מרכז "קשת" (קידום שוויון תעסוקתי) המאגד תחתיו מועסקים מחמישה מקומות תעסוקה שונים בקהילה.

קבוצת מקבלי שירות בת 15 משתתפים נפגשה אחת לשבוע במשרדי מח' השיקום באשדוד ( למיקום הייתה חשיבות עליונה במוטיבציה ובתחושת הגאווה)ועברה תהליך מרתק של למידת תפיסת הייצוג העצמי:
הכרת התכונות והחוזקות האישיות, הקשיים והאתגרים; קבלת החלטות בחיי ד-מה אני מחליט בעצמי ומה מחליטים עבורי ; הקשבה ושיח; היכרות עם המושג ייצוג עצמי.
הקבוצה החליטה שכל אחד מחבריה יציג את בקשותיו בפני המדריכים ובפני מנהלת מרכז "קשת" .
בכל מפגש קבוצה אחרת הייתה בקדמת הבמה אך כל המשתתפים לקחו חלק במתן רעיונות ופתרונות כיצד ניתן לקדם את הבקשה לשינוי. הועלו בקשות כגון: קבלת תלושי שכר, יציאה לטיולים והצגות, קבלת הסבר על זכויות עובדים, ניוד בתוך מקום העבודה ועוד.

במקביל, התקיימה עבודה עם צוות המדריכים שהתמקדה בלמידת המודל החברתי – אפירמטיבי; דעות קדומות ושינוי עמדות ותפיסות. חלק מהמדריכים התקשו בקבלת התפיסה החדשה, וחלקם חווה התנגדות לרעיון הסנגור וחשב שבמקום לסייע הקורס מסיט את מקבלי השירות ומעודד חלומות ומשאלות לא מציאותיות.
המדריכים ומקבלי השירות עברו כברת דרך משמעותית ומוכנים עתה לאתגר של שיתוף, הבעת דעה, שמיעתה וקידום רצונותים של מקבלי השירות- ככל הניתן.

צוות הניהול של מרכז"קשת" שושן, הדס וקרן מחויבות לחלוטין למודל החברתי, ויפעלו להמשך הטמעת התפיסה.

את התהליך כולו הובילו בכישרון רב מאיה גולדמן- המכשירה אירגונים ומסגרות לסינגור וייצוג עצמי, ושותפתה לאה דוידסון שהנחתה בלהטוטנות את קבוצת מקבלי השירות.

קרן שלם יזמה ומימנה את התהליך ושותפה להתווית התכנים ודרכי הפעולה שהתקיימו בו.

 



הזדקנות ומוגבלות שכלית התפתחותית: פיתוח והערכת תוכנית להנגשת הזיקנה וההזדקנות עבור מקבלי השירות, המשפחות וצוות המסגרת   מחברים נוספים : טליה אלג'ם  

התוכנית בנויה על עקרונות התפיסה הדוגלת ב'שירות מכוון אדם', המתבססת על ההנחה, כי לכל אדם יש
יכולת לעצב את חייו אם יינתנו לו ההזדמנות והתמיכה המתאימה, וכי האדם יכול לקבוע ולנתב את חייו על סמך עוצמותיו, יכולותיו, רשתות התמיכה שלו והעדפותיו. לצורך כך, על האדם להכיר את עצמו ואת רצונותיו ולהשמיע את קולו. 
כמו כן היא עוסקת בפיתוח מודעות למאפיינים הייחודיים של תהליכי ההזדקנות של אנשים עם מש"ה בקרב מקבלי שירות, בני משפחה וחברי צוות; בפיתוח כלים להתמודדות עם תכנון העתיד ובהתמודדות רגשית עם השינויים והאובדנים בזיקנה. בהתאם לכך, התוכנית מאפשרת לאנשים עם מש"ה להכיר יותר את עצמם, לפתח תפיסה עצמית חיובית, להגדיל את המיומנויות לפיתוח קשרים חברתיים, להשמיע את קולם ולהחליט עבור עצמם. במהלך התוכנית נבנה עם המשתתפים כלי להצגת תוכנית חיים אישית, המשקפת ומבטאת את הדברים המשמעותיים עבור כל אחד ואחד ומהווה בסיס להמשך תכנון העתיד. המשמעות היא, שאנשים עם מוגבלות הופכים לשותפים פעילים בעיצוב חייהם ומקבלים במה להשמיע את קולם. 

התוכנית לוותה
במחקר הערכה של יחידת 'מכלול' בקרן שלם. תוצאות המחקר, יחד עם תובנות הצוותים והמשתתפים, מחזקות את ההבנה לגבי חשיבות התהליך הן ברמת הקניית ידע בנושא ההזדקנות, הן בחשיבות ההכנה ותכנון העתיד והן בהקשר למקומם של מקבלי השירות, בני המשפחה והצוות כשותפים מלאים בתהליך. 
 
 
פיתוח התוכנית והערכתה בשיתוף עם:
-שרון גנות, מנהלת ידע, קרן שלם
-יואב אנקרי, מנהל תחום מרכזי יום וגמלאים, שירות בוגרים ומזדקנים, אגף קהילה, מינהל מוגבלויות, משרד
 העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים
 -יהלי בן עמי ויטנברג, מנהלת מכון טראמפ, בית איזי שפירא

התוכנית בוצעה במימון של קרן שלם.
 

 

 



מסמך הנחיות בנושא - הנגשת תוכן באתר אינטרנט    

אתר העמותה הישראלית להתפתחות הילד הינו אתר אינטרנט חדש וייחודי אשר נועד לתת מענה לקהל משתמשים רחב, ביניהם,אנשי מקצוע, מלווים, מתנדבים, בני משפחה ואוכלוסיות של אנשים עם מוגבלות לצורך כך, הושקעה מחשבה רבה כיצד להנגיש את האתר כך שיתאים ככל הניתן למסירת מידע בצורה מיטבית לכלל אוכלוסיות היעד. החשיבה כוללת התייחסות לנראות של האתר, לארגון וחיפוש המידע בתוכו, לשימושיות האתר ועוד. יחד עם זאת, כל אלו לא יספיקו בכדי לייצר רצף נגישות מיטבי כל עוד השפה הכתובה באתר לא תונגש גם היא בצורה מותאמת לאוכלוסיות היעד. לפיכך, אחד הנושאים ששמנו לנו כמטרה הוא להציג מידע ברור, נהיר ונגיש לכלל האוכלוסייה, כך שהשפה המוצגת בו תוצג ב'שפה פשוטה'. כחלק מתהליך הנגשת האתר והחומרים הנילווים נכתב המסמך הנוכחי: 'מסמך המלצות להנגשת התוכן באתר העמותה להתפתחות הילד'.

להורדת המסמך 

 



דו"ח מחקר בנושא: טיפול מרחוק (טל-בריאות) של מקצועות הבריאות בישראל בעידן הקורונה (Covid-19)   מחברים נוספים : דפנה רביב כרמי  

נגיף הקורונה התפרץ בישראל וגרם להשלכות מרחיקות לכת בכל תחומי החיים, ואולי יותר מכל על מערכת הבריאות. במקצועות הבריאות נאלצים להתמודד עם מציאות חדשה ולהסתמך על מתן השירותים המקצועיים מרחוק, באמצעות טכנולוגיה ואמצעים אלקטרוניים (טל-בריאות). המחקר אותו מובילות ד"ר דנה רוט ודפנה רביב-כרמי מבית איזי שפירא, מתבסס על מדגם של 307 פיזיותרפיסטיות, קלינאיות שפה ותקשורת ומרפאות בעיסוק מכל תתי התמחויות המטפלים בכל הגילאים ובכל המצבים, במטרה ללמוד על החוזקות והאתגרים שבטיפול באמצעות טל-בריאות מנקודת מבטם של אנשי ונשות מקצועות הבריאות.

 

המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז משאבי הידע, בית איזי שפירא

להורדת דו"ח המחקר

 



נתיב נגיש לתעסוקה - מודל הכשרה לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה   מחברים נוספים : בנימין הוזמי  

המאמר מבוסס על תובנות מיישום התוכנית בין השנים 2015-2019
 
השתלבות בעולם העבודה היא גורם מרכזי היוצק משמעות לחייו של הפרט ומניע אותו לעשייה, להגשמה וליצירה. העבודה מהווה מקור לפרנסה, להערכה עצמית ולהערכה מצד הסביבה. כך הדבר גם עבור אנשים עם מוגבלות - השתלבותם בשוק העבודה יוצקת משמעות קיומית לחייהם, תורמת לשיפור מצבם הכלכלי, מצבם הרגשי ומעמדם החברתי.
 
תוכניות ופעולות אשר ממוקדות בהגברת השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה חותרות להשגת מטרות אישיות-חברתיות אלה. עם חקיקת חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות תשנ"ח-1998 והגברת שיח הזכויות המאפיין את רוח תקופתנו, אנו עדים לקיומם ולצמיחתם של מיזמי תעסוקה חשובים עם ועבור אנשים עם מוגבלות. עם זאת, עדיין קיים פער בין מידת ההשקעה המקצועית והכלכלית בתוכניות אלה לבין היקף השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בעולם העבודה בפועל.
 
המודל 'נתיב נגיש לתעסוקה', המוצג במסמך זה, מבוסס על תוכנית ייחודית אשר פותחה בחמש השנים האחרונות במכון טראמפ שבבית איזי שפירא. עיקר התוכנית - הכשרה מקצועית באמצעות מודל עבודה כוללני, האוגד בתוכו היבטים תעסוקתיים, רגשיים ואסטרטגיות המגבירות השתלבות. במסגרת הפעלת המודל התקיים פיילוט, שכלל שלושה קורסים של הכשרה מקצועית - שניים מהם בתחומי המידענות העסקית והשלישי בלימודי 'בק-אופיס' - שיווק דיגיטלי לאנשים עם מוגבלות.
 
המודל מושתת על חמישה עמודי תווך: 1 .הכשרה עיונית מונגשת קוגניטיבית: ההכשרה כוללת תרגול מעשי בתחום הנלמד תוך הנגשה וגיוון תהליכי ההוראה ללומדים. 2 .ביסוס זהות של מסוגלות: פיתוח אישי של הלומד באמצעות סדנאות מותאמות להעצמת המסוגלות האישית ולבניית זהות של מסוגלות תעסוקתית. 3 .הקניית מיומנויות 'רכות' לעולם העבודה: באמצעות מודולה שיוחדה לתחום זה והן באמצעות מפגשי היכרות עם מעסיקים וסימולציות לראיונות עבודה. 4 .תמיכות וליווי אישי: הליווי ניתן על ידי רכזת הקורס וכלל הקניית אסטרטגיות למידה, סיוע בביצוע מטלות וכן ליווי רגשי. 5 .השמה בשוק העבודה: ההשמה בוצעה עם ליווי תחום בזמן.
 
כדי למקסם את השתלבותם של בוגרי התוכנית בשוק העבודה, האחראי על ההשמה היה שותף לקורס מראשיתו לשם היכרות תהליכית ועמוקה יותר עם המשתלמים. לאחר ההשמה, הרכז מלווה את בוגר התוכנית במשך כשנה באופן פוחת והולך עד להשתלבות מלאה במקום עבודה מתאים. 
 
המודל, כאמור, הוא חלק ממערך ההכשרות המקיף שמציע מכון טראמפ בבית איזי שפירא, מתוך כוונה לחולל שינוי חברתי מקדם איכות חיים בגישה מערכתית. המכון מפתח קורסים והשתלמויות בתחומים מגוונים הן עבור הקהילה המקצועית, הן עבור בני משפחה במסגרת בית הספר להורים שהוקם לפני שני עשורים והן עבור אנשים עם מוגבלות. המודל המתואר במסמך זה פותח בהתאמה לאנשים עם מוגבלות וככזה הוא מציע מענה לצרכים וליכולות הלימודיות הייחודיות שלהם. על אף אתגר ההשמה וההיקלטות בעבודה, בתום הקורס בוגרים רבים רכשו מקצוע עדכני ועם סיום ההכשרות התקבלו למקומות עבודה בשוק החופשי והשתלבו בהם בתנאים ובשכר הולם.
 
המאמר הועלה לאתר באדיבות מרכז  משאבי הידע, בית איזי שפירא
 
 
 
להורדת המאמר המלא 



בשר בבשר העולם : אנימציית פלסטלינה וחווית החיים בגוף עם מוגבלות    

האנימטור האוסטרלי אדם אליוט הקדיש את יצירתו להנפשת חוויות חייהם של אנשים עם מוגבלות. הטרילוגיה הראשונה של אליוט דוד, בן-דוד ואח, הינה אנימציית פלסטלינה בסטופ-מושן המצולמת בשחור-לבן ומלווה בקריינות של היזכרות הדובר בבן משפחה אהוב עם מוגבלות.

המאמר מצליב בין לימודי מוגבלות, ופילוסופיה פנומנולוגית בתיאוריה הקולנועית בניתוח הגוף המוגבל בסרטיו של אליוט וחווית הצפייה הגופנית שהם מעוררים. הטרילוגיה של אדם אליוט, כפי שאראה, מעוררת את תחושת הבשריות של גוף הצופה הכוללת את היותו פגיע, חשוף למוגבלות (מסוגל באופן-זמני) ונדון לכליה. ההיברידיות של סרטי הטרילוגיה מהווה צומת חריגה בין הקולנוע הדוקומנטרי של ה"אתנוגרפיה הביתית" או עבודות הוידיאו הביתיות, המעמיד במרכזו "אחרים" משפחתיים, לבין מבע הקולנוע העלילתי של הפילם נואר, המאפשר עיסוק בצד האפל של ההיזכרות.

באמצעות שילוב מבעית חריג זה, הצגת המוגבלות באמצעים קולנועיים ונרטיביים היברידיים אליוט מנפיש ומנכס מחדש את המוגבלות כקטגוריה דרכה ניתן לקרוא את האנושיות עצמה. על כן, חווית הצפייה המוצעת בסרטים אלו מעוררת את "בשריות" הצופים ואת מודעותם לגופם החשוף לפגיעה ולמוות.

 

להורדת המאמר

 

 



הערכת תרומת מיזמי קרן שלם בתקופת סגר הקורונה הראשון (שחל בחודשים מרץ- מאי 2020)   מק"ט 890-236-2020| מחברים נוספים: נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
במהלך מרץ- אפריל 2020, עם התפשטותה של מגפת הקורונה בישראל וכניסת אזרחי המדינה לסגר הראשון בביתם, הוציאה קרן שלם לפועל מספר יוזמות על מנת לסייע למשפחות המתמודדות עם קרוב משפחה בעל מוגבלויות שונות (מש"ה או מוגבלויות אחרות) וכן על מנת לתמוך באנשי המקצוע מהתחום וללוותם בסיוע למשפחות בתקופה זו. היוזמות שיצאו לפועל והוערכו על ידי 'מכלול'- יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם, בדרכים שונות הנן:
1. 'מענק עידוד לתקופת הבידוד'- מענק כספי לרשויות המקומיות לטובת ציוד פנאי למשפחות של אנשים עם מוגבלויות, אשר הועבר ל-230 רשויות מקומיות אשר נענו לקול הקורא שהפיצה קרן שלם.
2. הרצאות מקוונות בנושא התנהגות מאתגרת- קיום הרצאות מקוונות בשני נושאים למשפחות ואנשי מקצוע- 'יציאה מקו העימות' ו-'התמודדות עם התנהגות מאתגרת בימי קורונה בשיטת התערבות מכילה- מודל המיכל'.
3. פתיחת קבוצת WhatsApp לאנשי מקצוע בתחום המש"ה- זאת במטרה להעביר מסרים רלוונטיים לתקופת הסגר בצורה מהירה ואפקטיבית. בקבוצה 140 חברים.
4. הקמת אתר האינטרנט "שלם בשבילכם" עבור אנשים עם מוגבלויות- אתר אינטרנט ייחודי אשר הוקם הודות לתרומת חברת 'או-אם-2' ונבנה בסיוע חברת 'Idan Bar'. האתר נגיש עבור אוכלוסיית האנשים עם מש"ה ובו רוכזו תכנים שנאספו מרחבי הרשת בשפה פשוטה.


לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לקריאת תקציר המנהלים לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן

 



Evaluation of the contribution of Shalem Fund's projects during the period of the Corona   Catalog # 890-236-2020| PhD. Adi Levi Vered, Noga Chen  

This study was carried out by 'Michlol'- the Assessment and Measurement Unit of the Shalem Fund
During March-April 2020, with the spread of the corona virus in Israel and the entry of the country's citizens into the first closure of their homes Shalem Fund implemented a number of initiatives to assist families dealing with a relative with various disabilities, to support professionals on the field and to accompany them in assisting families during this period
The initiatives that were implemented and evaluated by 'Michlol' - the Assessment and Measurement Unit of the Shalem Fund in various ways are

Encouragement grant for the period of isolation - a financial grant to the local authorities for the benefit of leisure equipment for families of people with disabilities, which was transferred to 230 local authorities in Israel who responded to public appeal that published by Shalem Fund

Online lectures on challenging behavior subject - online lectures on two topics for families and professionals - Leaving the line of confrontation and Dealing with challenging behavior in the days of Corona using the container-intervention method- container model

WhatsApp group to professionals in the field of people with intellectual developmental disabilities- in order to convey messages relevant to the closure period quickly and effectively   The group has 140 members

Shalem For You website for people with disabilities - a unique website that was established thanks to a donation from OM-Two company and that was built with the help of Idan Bar company   The site is accessible to the population of people with intellectual developmental disabilities and concentrates content collected from around the web in simple and accessible language

To read the full findings report in Hebrew press here
To read the executive summary in Hebrew press here

To view the summarizing presentation of results in Hebrew press here

Key Words
People with intellectual developmental disabilities
Leisure
Emergency
Therapists and staff
Cognitive accessibility
The family unit
Shalem Fund study