A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

ממצאי סקר בנושא: צרכי הנגשת שירותים עבור אנשים עם מש"ה בקהילה וברשויות המקומיות   מק"ט 256| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



ממצאי סקר בנושא: צרכי הנגשת שירותים עבור אנשים עם מש"ה בקהילה וברשויות המקומיות   מק"ט 256| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
הערכת הנושא של הנגשת מידע ברשויות עבור אנשים עם מש"ה, התפתח מתוך הצורך של פורום הרשויות הגדולות בארץ, להבין את הצרכים הקיימים לאנשים עם מוגבלות ומול כך לפתח אמצעים להנגשה קוגניטיבית לאנשים עם מוגבלות ברחבי הארץ, זאת ברוח "חוק שוויון הזכויות לאנשים עם מוגבלות" וחוק "תקנות הנגישות". כחלק מהערכת נושא זה נבנה סקר עבור בעלי התפקידים ברשויות המקומיות, בשיתוף עם פורום נציגי רשויות שונות בתפקידי עו"סים במחלקות הרווחה, נציגי מכונים להנגשה קוגניטיבית ונציגי השלטון המקומי. זאת על מנת לבחון את הנעשה כיום בתחום זה ברשויות המקומיות ובקהילה, בעיני נותני השירותים ברשויות.

 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



הערכת תרומתו של אתר "לילך"- הנגשת מידע בתחום בריאות האישה   מק"ט 219| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.
מידי שנה מציעה קרן שלם רעיונות לסטודנטים, שעשויים לפתח ולתרום לאוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. בהתאם לכך, נועה מיינרט ושחר מור, סטודנטיות לתואר ראשון ב'מכון הטכנולוגי חולון' פיתחו פלטפורמה מקוונת להנגשת מידע בתחום בריאות האישה, עבור נשים עם מוגבלות שכלית. הרציונל לפרויקט נבע מהצורך שעלה מהשטח, לפיו הבדיקות הגניקולוגיות מבוצעות על נשים עם מש״ה מבלי שהן חלק משמעותי בבדיקה, כלומר הן לא יודעות מה צפוי להן ובזמן הבדיקה הן לא יודעות מה בדיוק הרופא בודק ומדוע. פרויקט זה הוערך על ידי 'מכלול'- יחידת הערכה ומחקר של קרן שלם. במחקר הערכה השתתפו 23 נשים עם מש"ה (רובן בעלות רמת מוגבלות קלה) מ-7 מסגרות דיור שונות, וכן 14 מטפלותיהן הישירות שהתלוו אליהן לתהליך. מטרות ההערכה התמקדו בבחינת הידע שרכשו הנשים לאחר החשיפה לאתר "לילך", בבחינת השינוי בתחושות שלהן ביחס לביקור אצל רופא הנשים בעקבות החשיפה לאתר וכן בבחינת שביעות רצון הנשים והמטפלות מהאתר המקוון. באופן כללי, תוצאות ההערכה היו חיוביות ולעיתים אף מפתיעות מבחינת ההתייחסויות של הנשים עצמן לשאלות השונות שהופנו אליהן. נראה כי האתר סיפק למידה והכנה רגשית טובה לקראת הביקור אצל הרופא וכי החשיפה ורכישת הידע תרמו באופן משמעותי לחוויית ביקור חיובית יותר אצל רופא הנשים, בקרב נשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית.
 
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

לעוד מידע על המיזם וכניסה לסביבת לילך 

 



ממצאי סקר בנושא: תפיסת המחקר בתחום המש"ה- בעיני בעלי תפקידים ברשויות המקומיות   מק"ט 257| ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

 מחקר הערכה זה נעשה ע"י מכלול- יח' הערכה ומחקר של קרן שלם.

סקר זה נולד מתוך מחקר איכותני רחב היקף ביוזמתה של קרן שלם (ראה קישור), אשר עסק במידת התרומה, האימפקט ו/או האפקטיביות של השקעת הקרן לאורך שנים בתחום המחקר, וכן תרומתם של המחקרים בהם היא תמכה בתחום המוגבלות השכלית. במסגרת המחקר נערך מיפוי של המחקרים שהובאו לדיון בפני וועדת המחקר של קרן שלם במהלך השנים, בהיבטים שונים כגון: תכנים ונושאים, תקציב, חוקרים, כמות האזכורים של המחקרים בתמיכתה ועוד. כמו כן, נערכו ראיונות עומק עם מומחים ובעלי עניין כדי לקבל תמונה על תפיסותיהם לגבי תרומת מחקרים אלו וכן לגבי תפיסת עצם התמיכה במחקר כאחד מתפקידיה של הקרן.
בעקבות ממצאי המחקר, הוחלט לערוך סקר בקרב אנשי המקצוע בלשכות הרווחה והשירותים החברתיים בכלל הרשויות בארץ, על מנת ללמוד מהם על הצרכים למחקרים יישומיים שיוכלו לשרתם בצורה מיטבית, ולשפר את איכות השירות הניתן לאנשים עם מוגבלות שכלית והסובבים אותם.

מסמך זה מציג את ממצאי הסקר שנערך ברבעון הראשון של שנת 2019.
 

לקריאת דו"ח הממצאים המלא של המחקר לחץ כאן
לצפייה במצגת סיכום הממצאים לחץ כאן
לצפייה בתקציר המנהלים לחץ כאן

 



השפעת גורמים אנדוגניים ואקסוגניים על נתיבי התפתחות זיכרון העבודה הטריאדי בשלוש רמות של עומס קוגניטיבי בקרב מתבגרים ומבוגרים עם מוגבלות שכלית: הנתיב הלקוי, היציב או המתמשך (מפצה)   מק"ט 631| מנחה: פרופ' חפציבה ליפשיץ  

 עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה בדיקת טרג'קטורים של זיכרון העבודה (ז"ע) בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית (מ"ש) ללא אטיולוגיה ספציפית ותסמונת דאון (N = 123, IQ = 40-70), מההתבגרות (גילאי 21-16), לגיל העמידה (גילאי 55-41). לבדיקת ז"ע נעשה שימוש בתשעה מבחנים (Cornoldi & Vecchi, 2003) בכל אחד מערוצי ז"ע (Baddeley, 2007). מההתבגרות (21-16) לבגרות הצעירה (40-25): נמצא שבערוץ הפונולוגי ובמנגנון הבקרה המילולי חלה עליה. בלוח החזותי-מרחבי ובמנגנון הבקרה המרכזי המרחבי נמצאה יציבות. מהבגרות הצעירה (25-40) לגיל העמידה (55-41): נמצאה ירידה בזיכרון העבודה המילולי וירידה מתונה בזיכרון העבודה המרחבי. כמו כן נבדקה מידת תרומתם של השתתפות בפעילות פנאי - על ז"ע מגיל 20 ע"י שאלון השתתפות בפעילויות שעות פנאי (Wilson & Benet, 2005). נמצא כי ככל שמידת ההשתתפות בפעילויות פנאי הייתה גבוהה, הציונים בשני מבחני ז"ע המילולי ובמבחן אחד בז"ע מרחבי, היו גבוהים יותר בשתי האוכלוסיות.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התאמת תהליך יצירת סמלים ציבוריים ובדיקת מובנותם לאנשים עם מוגבלות שכלית על פי תקני איזו 2014: 9186-1 ISO, 22727 :2007 ISO   מק"ט 216| חוקרים נוספים: גב' שרון גנות  

 מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם, המוסד לביטוח לאומי- אגף הקרנות, והמכון הישראלי להנגשה קוגניטיבית .
 
מטרת המחקר הייתה לבחון האם ועד כמה סמלים, אשר נוצרו על פי התקן הבינלאומי ליצירת סמלים ציבוריים (ISO 22727: 2007), נגישים ומובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
 
במסגרת המחקר יוצרו 15 סמלים על פי התקן ונבדקה רמת מובנותם באמצעות שימוש במבחן לבדיקת מובנות סמלים ציבוריים ( ISO 9186-1:2014). במחקר השתתפו 60 משתתפים מהאוכלוסייה הכללית ו-60 משתתפים עם מוגבלות שכלית בהתאם להנחיות התקן.
 
הממצאים מצביעים כי רוב הסמלים שנמצאו כמובנים לאוכלוסייה הכללית לא היו מובנים לאנשים עם מוגבלות שכלית.
 
מסקנות המחקר מעלות שיש להמשיך ולבחון כיצד ניתן להתאים את התקן הבינלאומי כך שסמלים המיוצרים ונבדקים על פיו יהיו מובנים לאנשים מוגבלות שכלית.

 

 

מילות מפתח: סמלים ציבוריים, ISO 22727: 2007, ISO 9186-1:2014, מבחן מובנות, נגישות קוגניטיבית, תקן ליצירת סמלים ציבוריים, תקן איזו.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


דו"ח ממצאים בנושא: מיפוי השירותים החברתיים לאנשים עם מש"ה ברשויות המקומיות שקיבלו את תמיכת קרן שלם בשלושת העשורים האחרונים (בדגש על מעונות יום שיקומיים, מסגרות תעסוקה וטיפול ומועדונים חברתיים)   מק"ט 259 | ד"ר עדי לוי ורד וגב' נגה חן  

כבר למעלה משלושה עשורים שקרן שלם מלווה את תחום פיתוח השירותים לאנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית ברשויות המקומיות, באמצעות ייעוץ מקצועי ותמיכה כספית.
 
הקמת מינהל הנכויות במשרד העו״ר והש״ח, פיתוח רצף השירותים (בחלקם רב-נכותיים), תוכניות פיתוח ברשויות (הסכמי גג ותוכניות התחדשות עירונית) - לכל אלה ועוד, קיימת השפעה על היקף הצרכים והמענים הנדרשים בכל רשות.
 
באמצעות יחידת 'מכלול', יחידת הערכה פנים ארגונית של קרן שלם, ערכה הקרן איסוף, ניתוח ומיפוי נתונים, המבוססים על מסגרות לאנשים עם מש"ה ברשויות המקומיות בכל רחבי הארץ - מסגרות אשר קיבלו תמיכה מקרן שלם בשלושת העשורים האחרונים.
ניתוח הנתונים מצביע על מגמות וצרכים בתחום פיתוח השירותים :
• הקשר בין גודל רשות (נוכחי ועתידי) להיקף השירותים הקיים בה מצביע על צרכים שידרשו בכדי לתת מענים לאנשים עם מוגבלויות בכלל ואנשים עם מש"ה בפרט.
• ברשות המונה כ-100,000 תושבים ומעלה, נדרש לפתח יותר ממסגרת אחת עבור שירות מסוים.
• אותרו צרכים במעונות יום שיקומיים ובמרכזי יום לאוכלוסייה טיפולית, סיעודית ומזדקנת.
• במועצות האזוריות נדרשת חשיבה פורצת דרך לפיתוח מענים, בדגש על פעילות פנאי.
 
לסיכום התהליך, ניתן לומר כי המחר כבר כאן! הניסיון המצטבר של הקרן מלמד כי התנעה והנעה של פיתוח שירות או פרויקט – אם תחל היום, תסתיים רק בעוד כארבע עד חמש שנים.
 
קרן שלם תמשיך בליווי מקצועי בתנופת העשייה למען איכות החיים של אנשים עם מש"ה ומוגבלויות, ומזמינה את הרשויות לפנות אליה ולהיעזר בה לקידום פיתוח שירותים.
 
להורדת הדו"ח המלא
 
להורדת מצגת מקוצרת 
 
להורדת מצגת מורחבת
 

 

לפריט המלא
קרא | הורד


מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התמודדות, הסתגלות וחוסן של הורים לילדים עם תסמונת Down, השוואה בינלאומית   מק"ט 177  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר הנוכחי היה מסוג חתך תיאורי, חלק ממחקר בינלאומי (12 מדינות). נתונים נאספו ממדגם נוחות של 95 (74 אמהות ו-21 אבות) הורים לילדי תסמונת דאון בעזרת שאלון למילוי עצמי שנועד להעריך חוסן והתמודדות הורית. השאלון כלל 187 פריטים. התוצאות הראו שעם הזמן ההורים חיוביים יותר ומסתגלים למצב הילד. תמיכה קשורה לתוצאים טובים יותר של המשפחה וגורמי מתח במשפחה קשורים להתמודדות פחות יעילה (פחות עמידות (חוסן) ויותר מצוקה משפחתיים). תמיכה והדרכה מצוות מטפל יכולים לעזור להתמודדות ההורים. ארגון מפגשים עם הורים אחרים לילדי תסמונת דאון בהם ניתן לחלוק את האתגרים והחוויות של חיי היומיום יכולים ולהוות תמיכה להורים ולעזור בהפחתת המתחים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


הזכות לנישואים של נשים עם מוגבלויות במגזר החרדי- היבטים ביקורתיים   מק"ט 630| מנחה: פרופ' נטע זיו  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
עבודה זו בוחנת את ההיבטים המשפטיים, התרבותיים והחברתיים של נישואי נשים עם מוגבלות בחברה החרדית. היא עוסקת במפגש בין שיח הזכויות, המהווה בעשורים האחרונים מסגרת רעיונית להסדרת חייהם של אנשים עם מוגבלות, לבין תפיסת עולם אמונית, המבוססת על ההלכה היהודית ועל נורמות ודפוסי חיים המאפיינים את הקהילה החרדית.
גישת לימודי המוגבלות רואה את המוגבלות בהתאם לסביבה התרבותית בה מתקיימת. המערכות המשפטיות השונות – ההלכה היהודית, החוק האזרחי והנורמות בקהילה החרדית, שותפים לעיצוב נישואים אלו. לנישואים ערך דתי ותרבותי משמעותי ועבודה זו מציגה את האתגרים, החסמים וגורמי הסיוע המשפיעים על נשים חרדיות עם מוגבלות המבקשות להגשים ערך זה.
 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד