משחק מהווה דרך חשובה המאפשרת לילד ללמוד כיצד לנווט את חייו. לכל ילד, ללא קשר ליכולותיו ומגבלותיו, יש צורך לחוות משחק בסביבות שונות, הן בבית והן בחיק הטבע. משחקי חוץ נחוצים לבריאותו של הילד, לחיזוק דימויו העצמי והנאה מהסביבה החיצונית. מרבית הילדים עם הצרכים המיוחדים אינם זוכים להתנסות בחוויות שילדים רגילים מתנסים בהן. למשל, ילדים המרותקים לכיסאות גלגלים נאלצים לנטוש אותם ולזחול בגני השעשועים המסורתיים או לחילופין להסתכל מהצד בפעילות הנחשקת. ילדים עם צרכים מיוחדים, ובייחוד ילדים שתנועתם מוגבלת, אינם יכולים לחוות את החוויות שכל ילד בריא זוכה לחוות בפארק משחקים ובמתקני חצר וגן. עבורם, גנים אלו יכולים להוות מקור למבוכה רבה. ילדים עם נכויות, מוגבלים בפעילות בגנים אלו ולעתים קרובות נמנעים מהגעה לגני המשחקים. מתקני משחק תורמים רבות לפיתוח יכולות הילדים, ומאפשרים להם להתנסות בחוויות תנועתיות ותחושתיות. פעילות זו מאפשרת להם גישה וביטחון תנועתי, ומפתחת את כישורי התנועה החשיבה, הדמיון והתהליכים הרגשיים והחברתיים. האפשרות לפעילויות כאלו חשובה מאד לקידומם של הילדים.  ילדים עם צרכים מיוחדים, וילדים עם מוגבלות מוטורית בפרט, זקוקים ביתר שאת ליכולת הנעה והנאה ממשחקים ומתקני פארק מסוגים אלו.

תכנון המתקן הינו תהליך ממושך הדורש עבודת צוות וחשיבה. בוועדות ההיגוי שפעלו שליוו פרויקטים אלה היו שותפים, נציגי הרשויות, נציגי המוסד לביטוח לאומי ואנשי מקצוע מתחום פיזיותרפיה ורפוי בעיסוק.

המאמר מתוך כתב העת “עניין של גישה”, עמותת שק”ל, גליון 4, 2006