×

“למדתי כמה המוגבלות לא תמיד מגבילה” – תובנות של סטודנטים המתמחים בחינוך מיוחד בקורס : מוגבלות שכלית התפתחותית

מחברים : גלית אגם בן ארצי
במסגרת שותפות של קרן שלם והמכללה האקדמית לחינוך גבעת וושינגטון – המבקשת להעמיק את הידע, ולחשוף את הסטודנטים המתכשרים להוראה, לאנש ים עם מוגבלות שכלית התפתחותית, התקיים בשנת הלימודים תשע"ט קורס אשר עסק באוכלוסייה עם מוגבלות שכלית התפתחותית. מטרות הקורס היו היכרות מעמיקה עם מאפייני הלקות, אטיולוגיה, חשיפה לעקרונות חינוכיים ושיקומיים בהתייחס למסגרות חינוך, בית ומשפחה, זוגיות, וכן הכרת מערכות תמיכה בקהילה כמשלימות את מערכות החינוך.
בהלימה לתפיסה החינוכית לפיה כל מורה מחויב להכיר אוכלוסיות עם צרכים מיוחדים, השתתפו בקורס זה סטודנטים הלומדים בהתמחויות שונות כמו חינוך גופני, אנגלית ומדעים – וזאת בנוסף לסטודנטים המתמחים להוראה בחינוך המיוחד בבתי ספר יסודי ועל יסודי.
בבניית תכנית הקורס היו שותפים נציגי קרן שלם, ועדת הגוי מטעמה וכן נציגי המכללה ומרצת הקורס.
ברוח הלמידה המשמעותית המותאמת למאה ה-21 הוצע כי דרך הלימוד תהיה ייחודית ושונה מהוראה פרונטלית מסורתית. לחלק מהמפגשים בקורס הוזמנו להרצות בפני הסטודנטים אנשי מקצוע, הורים, מטפלים ואנשים בעלי מוגבלות שכלית. בנוסף, נדרשו הסטודנטים לערוך סיור מונחה במסגרות לבעלי מוגבלות שכלית על פני רצף מעגל החיים: מעון יום שיקומי, בית ספר ייעודי, מסגרות תעסוקתיות ובתים לחיים אחרי גיל 21.

בתום הסיור התבקשו הסטודנטים לדווח בכתיבה רפלקטיבית אודות הסיור וכן להציג את רשמיהם בכיתה.
תשובותיהם של הסטודנטים עובדו בשני שלבים: בשלב הראשון, הנתונים שנאספו מהרפלקציות נותחו בהתאם לגישה הקוגניטיבית נושאית. גישה זו מבוססת על ניתוח תוכן פתוח, בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים. בדפוס מתודולוגי הממוקד בקריטריונים המידע נאסף מלכתחילה בהתאם לקטגוריות שנקבעו מראש על סמך תפיסות תיאורטיות. ניתוח הנתונים ומיונם לקטגוריות הוא תהליך שבו קטעי המידע מושווים זה לזה במטרה למצוא דמיון או שוני (שקדי 2011). הקטגוריות סיפקו מידע ישיר אודות החוויה שעברו הסטודנטים ועסקו באופן ישיר בחוויית הקוגניטיביות – מקצועיות – רגשיות של הסטודנטים באשר לסיור בו נטלו חלק. בשלב השני, הקטגוריות נבחנו לאור מעגל הלמידה ההתנסותית של קולב (Kolb, 1984). המודל של Kolb נחשב לאחד המודלים החשובים והמשפיעים בתחום הלמידה (ציבולסקי ועוז, 2019 Abdulwahed & Nagy, 2009; Bergsteiner & Avery, 2014; Akella, 2010;).
תאוריית הלמידה ההתנסותית עוסקת במהותה בתהליכים הקוגניטיביים המאפיינים למידה. קולב טוען כי למידה היא תהליך מופשט שבו מתרחשת הבנייה של מושגים ותפיסות – ויישומם באופן גמיש בקשת רחבה של מצבים חדשים. לפי קולב, למידה הינה תהליך בו נוצר ידע נוצר חדש באמצעות טרנספורמציה של ההתנסות. התנסות קונקרטית וחווייתית בלבד אינה מספיקה כדי להביא ללמידה משמעותית. קיים צורך הכרחי לערוך רפלקציה על ההתנסות במטרה לערוך הכללות ולנסח מושגים שניתן ליישמם בסיטואציה חדשה.

להורדת המאמר המלא

 

פריטים קשורים