המחקר בוצע על ידי כלול – יחידת הערכה ומדידה של קרן שלם בשיתוף אגף קהילה במינהל המוגבלויות, משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים ועמותת שלווה.
מתוך כלל הילדים הנולדים בישראל בכל שנה, כ-160 ילדים (המהווים 0.1% מכלל הלידות) נולדו עם תסמונת דאון. משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים רואה חשיבות רבה ולא בפיתוח תכניות התערבות בגיל הרך, יצא יזם משותף עם עמותת "שלווה" להפעלת תכנית "אני ואמי" לארבעים ילדים עם תסמונת דאון ומשפחותיהם במחוז ירושלים, החל משנת תשע"ט. כיום פועלת התכנית במחוז ירושלים מטרת מחקר ההערכה הנוכחית ללמוד על התרומה
של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), קבלת ההחלטה על הרחבה והטמעה של התכנית שיתוף שרותי המשרד.
של התכנית הן עבור האמא והן עבור בני הבית הנוספים (בעל, אחים, משפחה מורחבת), קבלת ההחלטה על הרחבה והטמעה של התכנית שיתוף שרותי המשרד.
מכאן שההערכה הנוכחית הבדיקה בתרומת התכנית על המשפחה. באופן ספציפי הוצבו שלוש שאלות הערכה מרכזיות:
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגות (כולל שאלות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהן?
3. איך נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה לשפר בתכנית?
1. באיזו מידה חל שינוי בקרב האמהות במהלך השנה הראשונה, במימד הקוגניטיבי, הרגשי וההתנהגות (כולל שאלות למשברים ונקודות אור)?
2. מהם מקורות התמיכה המרכזיים של האם, ומהו מיקומה של תכנית "אני ואמי" ביניהן?
3. איך נתפסת תרומתה של תכנית "אני ואמי" בעיני האמות, האבות והאחים/ות של התינוק? מהם צרכי המשפחות? ומה לשפר בתכנית?
במחקר השתתפו 23 אימהות, 5 אבות ו-6 אחיות לפעוטות עם תסמונת דאון אשר השתתפו בתכנית "אני ואמי". לאור ממצאי ההערכה, אשר הצביעו על תרומה השתתפות של התכנית לרווחת המשפחות, הועלו מסקנות והמלצות הותרות מלאן בדו"ח הממצאים.