עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשלכות של תקנות שכר מינימום מותאם על נכונות מעסיקים להעסיק אדם עם פיגור שכלי והגורמים המסייעים לעמדה חיובית כלפי אדם עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). תוצאות המחקר מחזקות את המחלוקת הקיימת בספרות העוסקת בשיקום לגבי חשיבותם של משתנים דמוגרפים, במחקר לא נמצא שקיימת השפעה למרכיב ההשכלה לגבי נכונות להעסקת אנשים עם מש"ה וכן גודל העסק אינו מרכיב המשפיע על נכונות להעסקה. בנוסף, תוצאות המחקר מחזקות את הקשר בין מרכיב ההיכרות והמגע הקודם של המעסיקים עם אדם עם פיגור שכלי לנכונות להעסקת אדם עם מש"ה.