המאמר בוחן כיצד אוטיסטים שאינם משתמשים בשפה דבורה ותופסים את עצמם באמצעות הקלדה מפרשים התנהגות מאתגרת כשפה תקשורתית. במחקר איכותני פנומנולוגי, בשילוב מחקר משתף, השתתפו עשרה בוגרים והוריהם. מהממצאים עולות תמות מרכזיות: הכרה במסוגלות אינטלקטואלית ורגשית, ההקלדה כערוץ לביטוי עצמי ולהבעת צרכים, אפשרות להסביר בדיעבד אירועים מאתגרים, ושיפור ביחסי הורה–ילד וברווחה הנפשית. המשתתפים מדגישים כי גם התנהגויות אלימות או קשות הן קריאה להקשבה. המאמר מציע שינוי תפיסתי – מהכחדת התנהגות להבנתה כשפה – ומדגיש את חשיבות הנגשת אמצעי תקשורת ושימור שיח אמפתי גם במצבי משבר.

מילות מפתח:
התנהגות מאתגרת, אוטיזם, היעדר שפה דבורה, הקלדה מלווה, תקשורת תומכת וחלופית, מחקר משתף, שיח בדיעבד, מסוגלות, הורות, טראומה מתמשכת

פורסם בכתב העת : מוגבלות וחברה – מחקר ופרקטיקה, גיליון מס' 5 , עורך : ד"ר בני הוזמי

המסמך המלא בעמוד הגיליון במאגר הידע של בית איזי שפירא>>

המאמר הועלה לאתר באדיבות מאגר  הידע, בית איזי שפירא.