A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

A PHP Error was encountered

Severity: Notice

Message: Undefined variable: top_slider_image_num

Filename: views/top_slider_view.php

Line Number: 4

נרטיבים של סיפורי חיים מפי מבוגרים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעות נפשיות: זהות אישית, איכות חיים ואוריינטציית עתיד   מק"ט : 890-64-2018 | בהנחיית פרופ' בתיה חפציבה ליפשיץ  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם
מטרת המחקר הייתה לבדוק נרטיבים של סיפורי חיים מפי מבוגרים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעה נפשית בהיבטים של: זהות אישית, איכות חיים ואוריינטציית עתיד.
השתתפו 12 נבדקים עם אבחנה כפולה של מוגבלות שכלית והפרעה נפשית של סכיזופרניה, או הפרעת אישיות המתגוררים במסגרות מוגנות. מתודת המחקר הייתה איכותנית נרטיבית עם מרכיב כמותי ובאמצעות ראיונות חצי מובנים (שקדי, 2003; Tracy, 2019). המחקר התבסס על מודל שלושת הפונקציות של הזיכרון האוטוביוגרפי (The Three Function Model of Autobiographical Memory), (Pillemer, 2003 ;Bluck, Alea, Habermas, & Rubin, 2005; Harris, Rasmussen, & Berntsen, 2014). נמצא כי: המגבלה הנפשית הינה דומיננטית בזהותם האישית של הנבדקים וגבוהה באופן מובהק ממודעותם למגבלה השכלית. איכות החיים של משתתפי המחקר הינה טובה יותר בהווה בהשוואה לעבר. קיימת אוריינטציית עתיד לגבי תעסוקה, זוגיות, משפחה ובריאות, אך השאיפה העיקרית באופן מובהק היא לעצמאות ושליטה על החיים.
 
 מילות מפתח: סיפורי חיים, מוגבלות שכלית, אבחנה כפולה, הפרעות נפש, סכיזופרניה, הפרעת אישיות, זהות אישית, איכות חיים, אוריינטציית עתיד

לפריט המלא
לתקציר המחקר
למגבלות המחקר והמלצות למחקר המשך

 

 
 

 



איטיות נפשית בעולם מהיר: בין פרספקטיבה פילוסופית למדיניות חברתית    

הנושא של מקצב חיים שונה אצל אנשים עם מוגבלות זכה לדיון נרחב למדי בחקר הנכות; מחקרים שונים ביקשו לתאר תופעה זו, לעמוד על גורמיה, להציע לה מענים מהותיים וטכניים, כמו גם פרשנויות שונות. במאמר זה ביקשתי להתמקד במקצב החיים השונה של אנשים עם מוגבלות נפשית. בתחילת המאמר תידון ההשלכה של מקצב חיים זה על קשיי השתלבותם של אנשים עם מוגבלות בשוק התעסוקה בכלל, ובשוק החופשי בפרט. בהמשך יוצג המושג "הזמן האיטי" (Creep Time( שהתהווה מתוך המודל האפירמטיבי של המוגבלות, מודל המבקש לעמוד על מרכיביה החיוביים של הנכות. המושג "הזמן האיטי" מציין את מקצב החיים השונה של אנשים עם מוגבלות פיזית כחלופה לגיטימית לתפיסת הזמן הנורמטיבית, מקדמת המהירות והיעילות. לזמן האיטי יש גם יתרונות נפשיים, ובהקשר זה ניתן לראות במקצב החיים השונה ביטוי של עמדה ערכית ולא בהכרח ביטוי של מחלה. עמדה ערכית זו מבקשת לקדם ערכים של האטה על פני ערכים של מהירות, ספונטניות ותועלתנות. במאמר יתואר תהליך התהוותו של המודל האפירמטיבי של המוגבלות, המבקש לעמוד על מרכיביה החיוביים, וכן תובא פרספקטיבה פילוסופית המבקשת לחזק את האפשרות להביט על איטיות נפשית כעל עמדה ערכית ואף אתית.
במסגרת מאמר זה אבקש אף להצביע על הנחיצות להקצות משאבים כלכליים לצורך יצירה ותחזוק של אפשרויות תעסוקה בקצבי זמן שונים, בתוך השוק החופשי עצמו. אפשרויות תעסוקה אלה יפתחו את שוק העבודה לאנשים החיים ועובדים במקצבי זמן שונים, מתוך הכרה בחשיבות החברתית של מקצבים אלה לצידו של המקצב המקובל.

 

להורדת המאמר

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת "ביטחון סוציאלי" גיליון 111 - חשון תשפ"א, נובמבר 2020

פרסום מאמר זה באתר קרן שלם נעשה בהסכמת הנהלת מערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי" ובהסכמת החוקרת.

 

 



גיליון מיוחד בנושא בריאות הנפש וזכויות האדם Special Section: Mental Health and Human Rights   Volume 22, Issue 1, June 2020  

בגליון זה של כתב העת Health & Human Rights חלק שלם בו מוקדש לבריאות הנפש וזכויות אדם.
כל המאמרים ניתנים להורדה בחינם. 
 
הגליון משקף את מרחב המאמצים הנעשה לקידום תחום בריאות הנפש ותפיסת זכויות האדם כחלק משמעותי בו - אין בריאות ללא בריאות נפשית ואין בריאות נפשית ללא זכויות אדם. החיבורים השונים הבאים לביטוי בגליון זה,  פוקחי עיניים ועוסקים בכמה מההצטלבויות שדוברו בפורום הזה לאחרונה ונידונו גם על ידי הדווח המיוחד לאום על הזכות לבריאות דניוס פוראס שקידם בשתי הקדנציות לכהונתו (שמסתיימות בקרוב) את התפיסה של הזכות לבריאות נפשית ובריאות ככוללת בריאות נפש והוא עשה כן בכמה דוחות מעניינים ראו כאן וכאן.  
 
כמה מהמאמרים המעניינים עוסקים בזכויות אדם של אנשים עם דמנציה במוסדות; מיזם QUALITY RIGHTS;  היעדר השקעה בבריאות הנפש מהזוית של זכויות האדם; זכויות אדם סטיגמה התמכרויות; הגדרה מחדש של פסיכוזה והתפיסה החברתית של בריאות; אמנת הCRPD ויישומה בהקשר של בריאות הנפש; ובזירת סקירת הנעשה במדינות יש בגליון מאמרים העוסקים בגאנה, צ'כיה, רצועת עזה ועוד. 
 
קישור לגיליון

תקציר זה נכתב באדיבותה של עו"ד ועו"ס לירון דוד, מנהלת תחום קשרים בינלאומיים, עמותת אנוש - העמותה הישראלית לבריאות הנפש.



לחץ, מתח וחרדה בקרב ילדים ובוגרים עם מוגבלויות – איך מתמודדים?   הרצאתה של עו"ס רונית ארגמן  

הרצאה זו ניתנה במסגרת מיזם “חרוב מהספה” של מכון חרוב- קבוצות שיח מרחוק לאנשי מקצוע לימי משבר הקורונה.
 
המרצה: רונית ארגמן היא עו”ס ומנכ”לית מכון ארגמן, אוניברסיטת בר אילן, בית הספר לעבודה סוציאלית.
 
  



בחינת הקשר בין השתתפות ברשת חברתית לבין מסוגלות חברתית ותחושת הבדידות בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית   מק"ט 890-81-2018| מנחה: ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן  

עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
המחקר הנוכחי הינו מחקר כמותי שנערך בקרב 101 אנשים עם מש"ה במטרה לבחון את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין המסוגלות החברתית של אנשים עם מש"ה מעל גיל 21 בתיווך תחושת הבדידות ומיתון הקשר על ידי שלושה מניעים להשתתפות ברשת חברתית. כמו כן, המשתנים גיל, מגדר וסוג פלטפורמת הרשת החברתית נבחנו כמנבאים השתתפות ברשתות חברתיות.
ממצאי המחקר מעידים על קשר חיובי מובהק בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. תחושת הבדידות לא נמצאה כמתווכת את הקשר בין השתתפות ברשתות חברתיות לבין מסוגלות חברתית. בנוסף, נמצא כי המניעים להשתתפות ברשתות חברתיות ממתנים את הקשר בין שני המשתנים ומחזקים אותו. כמו כן, נמצא קשר שלילי מובהק בין גיל להשתתפות ברשת חברתית, וכן, קשר חיובי מובהק נמצא בין פלטפורמת הרשת החברתית להשתתפות ברשתות חברתיות, כאשר "וואטסאפ" היא הרשת החברתית התורמת ביותר לניבוי ההשתתפות.
ממצאי המחקר מחזקים את החשיבות בהנגשה לשונית של הרשתות החברתיות הקיימות בשל התרומה הפוטנציאלית של ההשתתפות ברשתות חברתיות בקרב אנשים עם מש"ה לקידום מסוגלותם החברתית.

להורדת המחקר המלא

לצפייה בתקציר במחקר לחץ כאן

לצפייה במגבלות המחקר והמלצות למחקרי המשך לחץ כאן

 



עד כמה אתם מבינים את המשמעות של המילים שאתם משתמשים בהן?   חודש המודעות לבריאות הנפש 2019  

עמותת אנוש הפיקה סדרת סרטונים קצרים לקראת חודש המודעות לבריאות הנפגש שמטרתם להציף את נושא השימוש במילים שונות הקשורות לעולם בריאות הנפש ומשמעותן.
 
דיכאון
  

 

חולה נפש

 



מודל להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים בעלי מוגבלות שכלית- התפתחותית   מק"ט 658|מנחה: פרופ' יעקב בכנר  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר זה נבנה מודל ייחודי להסבר סימפטומים של דיכאון וחרדה בקרב הורים למבוגרים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית בני 21 ומעלה המתגוררים בבית. השתתפו במחקר 86 הורים בגיל ממוצע של 60.22 שנים. ממצאי המחקר מצביעים על קשרים חיוביים בין נטל טיפול, תחושת סטיגמה מופנמת ותחושות אשמה לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה, וקשרים שליליים בין רמת מסוגלות ותמיכה חברתית לבין סימפטומים של דיכאון וחרדה. בניתוחים הרב-משתניים, נטל טיפול ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר סימפטומים של דיכאון, ומגדר ההורה ותמיכה חברתית נמצאו מובהקים להסבר חרדה (הקשרים נבחנו תוך פיקוח על המשתנים הסוציו-דמוגרפיים של ההורה ושל הילד ומאפייני הילדים). ממצאים אלו חשובים לשם מיקוד תכניות התערבות והתאמתן לאוכלוסיית ההורים המטפלים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


התמודדות, הסתגלות וחוסן של הורים לילדים עם תסמונת Down, השוואה בינלאומית   מק"ט 177  

מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
המחקר הנוכחי היה מסוג חתך תיאורי, חלק ממחקר בינלאומי (12 מדינות). נתונים נאספו ממדגם נוחות של 95 (74 אמהות ו-21 אבות) הורים לילדי תסמונת דאון בעזרת שאלון למילוי עצמי שנועד להעריך חוסן והתמודדות הורית. השאלון כלל 187 פריטים. התוצאות הראו שעם הזמן ההורים חיוביים יותר ומסתגלים למצב הילד. תמיכה קשורה לתוצאים טובים יותר של המשפחה וגורמי מתח במשפחה קשורים להתמודדות פחות יעילה (פחות עמידות (חוסן) ויותר מצוקה משפחתיים). תמיכה והדרכה מצוות מטפל יכולים לעזור להתמודדות ההורים. ארגון מפגשים עם הורים אחרים לילדי תסמונת דאון בהם ניתן לחלוק את האתגרים והחוויות של חיי היומיום יכולים ולהוות תמיכה להורים ולעזור בהפחתת המתחים.

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד


השפעת לחץ, סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף הפעולה בין אנשי מקצוע לבין אבות לילדים מתבגרים עם לקות התפתחותית בחברה הבדואית   מק"ט 656| מנחה: ד"ר איריס מנור-בנימיני  

 עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
במחקר השתתפו 88 אבות בדואים למתבגרים מתמודדים עם לקות התפתחותית. במחקר נבדק השפעת לחץ סטיגמה וסומטיזציה על רמת שיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי.
ממצאי המחקר הצביעו על קשר שלילי ומובהק בין תחושת הסטיגמה (מרכיב תקשורת, שיתוף פעולה, מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות ושיתוף פעולה כללי 2) לבין שיתוף פעולה. ככל שסטיגמה גבוהה יותר, רמת שיתוף פעולה במרכיבים אלה נמוכה יותר ולהפך. בנוסף קיים קשר מובהק שלילי בין רמות לחץ לבין מרכיבים מסוימים של שיתוף פעולה, קשר בין כל רמות הלחץ (לחץ זוגי, לחץ הורי, לחץ מצב כלכלי ולחץ כללי) לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות בינאישיות של הצוות, קשר בין לחץ הורי לבין שיתוף פעולה מרכיב מיומנויות מקצועיות של הצוות, קשר בין לחץ זוגי למרכיב אמצעי קשר וקשר בין רוב רמות הלחץ מלבד לחץ מצב כלכלי לבין שיתוף פעולה כללי 2. לעומת זאת, לא נמצא קשר בין סומטיזציה לבין שיתוף פעולה. יתר על כן נמצאו קשרים חיוביים בין סומטיזציה וסטיגמה, ככל שסטיגמה תהיה גבוהה יותר כך יהיו יותר ביטויים סומטיים ולהפך. עוד קשר חיובי בין כלל סוגי הלחץ לבין סומטיזציה, ככל שסוג הלחץ עולה, יש יותר ביטויים סומטיים ולהפך. לבסוף נמצא קשר חיובי בין כל סוגי הלחץ לבין סטיגמה: ככל שסוג הלחץ עולה כך יש יותר סטיגמה ולהפך.

 

 

לפריט המלא
קרא | הורד
לתקציר
קרא | הורד
להמלצות למחקרי המשך
קרא | הורד
לתקציר בערבית
קרא | הורד


מהתנדבות לאקטיביזם - התנדבות אנשים עם מוגבלות בישראל    

 מאמר זה בוחן את תרומתם הייחודית של מתנדבים עם מוגבלות, הפועלים בארגוני הסיוע לאנשים עם מוגבלות, ואת משמעות ההתנדבות בחייהם ובתפקודם. המאמר מתבסס על עבודת שדה שבה רואיינו 35 מתנדבים יהודים וערבים עם מוגבלות פיסית, נפשית או קוגניטיבית. כל המשתתפים פועלים בארגוני הסיוע למען אנשים עם מוגבלות; מחציתם ויותר פעילים בתפקידי ניהול והובלה, והשאר בתפקידי סיוע והדרכה. הריאיון נסב בעיקר על משמעות ההתנדבות מבחינתם, על הפרקטיקה של התפקיד ועל יחסי העבודה בארגון. הממצאים מלמדים על אלה: התנדבות היא מנת חלקם של מתנדבים בעלי משאבים; אין הם רואים במגבלה מכשול; פעילותם לשינוי מצבם החברתי והאישי של אנשים עם מוגבלות רחבת אופקים; הם יצאו מהגדר של
מתן שירותים לאנשים עם מוגבלות והפכו פעילים למען שינוי פוליטי וחברתי. מתוך פרקטיקות הסיוע שהציגו ניכר שזהותם של המתנדבים כאנשים עם מוגבלות מכוננת את גישתם המסייעת. על כן הבנת גישתם הייחודית ללקוחות היא גורם מפתח בפיתוח תרבות ארגונית המקדמת גיוס אינטגרלי של מתנדבים.

המאמר פורסם לראשונה בכתב העת ""בטחון סוציאלי"- גיליון 102- חשון תשע"ח, אוקטובר 2017: תעסוקת אנשים עם מוגבלות – מחקר, מדיניות ומעשה ונמצא באתר של המוסד לביטוח לאומי. לקישור לגיליון הדיגיטלי של כתב העת.


למאמר המלא
לחץ כאן.

המאמר פורסם באתר קרן שלם באישורה של כותבת המאמר, גלית ינאי ונטורה ובהסכמת הנהלת המערכת כתב העת "ביטחון סוציאלי".