עם העלייה בתוחלת החיים של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית רבים מהם עוברים לדיור חוץ-ביתי. מצב זה יחד עם הזדקנות הוריהם, משפיע על הידללות הקשר עם בני המשפחה. טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית עשויות לסייע בשימור הקשר עם המשפחה. המחקר הנוכחי בחן את תהליך האימוץ של טכנולוגיה מסוג בקרב אנשים מזדקנים עם מוגבלות שכלית בדיור חוץ-ביתי. רואיינו 16 מבוגרים עם מוגבלות שכלית אשר השתתפו בתוכנית התערבות – שימוש בטאבלט לשיחות וידאו בוואטסאפ במטרה לשמור על קשר עם המשפחה. ניתוח תוכן איכותני של תמלילי הראיונות לפני התוכנית ולאחריה העלו שני נושאים מרכזיים בנוגע להשלכות השימוש בטכנולוגיה ותהליך האימוץ: 1) שיחות הווידאו תרמו לתחושת הקרבה של המשתתפים לבני משפחותיהם ולרווחתם הנפשית; 2) גישה חופשית לטכנולוגיה, תמיכה והנגשה לאורך התהליך נמצאו כמרכיבים הכרחיים להצלחת השימוש בטכנולוגיה. לסיכום, הרכיב החזותי בשיחות הוידאו עודד את המשתתפים להיות פעילים ויוזמים יותר בקשר עם המשפחה. מעבר לכך, נמצא כי אימוץ הטכנולוגיה תלוי גם בהדדיות מבחינת שיתוף הפעולה של המשפחה ושל הצוות במסגרת הדיור וכן חשוב ליצור סביבה תומכת ומותאמת מבחינת השימוש בטכנולוגיה.
מילות מפתח בעברית : טכנולוגיות תקשורת דיגיטלית, משפחה, מוגבלות שכלית התפתחותית, זקנה, דיור חוץ-ביתי, רווחה נפשית
המאמר נכתב בעקבות מחקר שנעשה במימון קרן שלם
ד"ר כרמית-נעה שפיגלמן וד"ר מיכל איזקסון, אונ' חיפה,2023