לפריט המלא יש לך כבר חשבון ?
התחבר עם דוא"ל וסיסמה
עדיין אין לך? הירשם עכשיו
ותוכל ליהנות מהגדרות אישיות, טפסים און-ליין ועוד...
סגור
פריטי מידע לפי תגית : מש"ה קל (חינוכי, שיקומי)
חוברת הדרכה - שימוש ביישום ממוחשב להדגמה ולמידה באמצעות תרחישי וידאו לצורך שיפור מיומנויות עבודה עבור אנשים עם מוגבלות שכלית-התפתחותית
חוברת הדרכה לאנשי מקצועות הבריאות
אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית קלה עד בינונית מתקשים, לעיתים, להשתלב בעולם העבודה. פרויקט ייחודי זה כלל פיתוח סרטוני הדגמה ולמידה, בדיקת שמישותם ובחינת ההתערבות באמצעותם, לקידום מיומנויות חברתיותהנדרשות בעולם העבודה. כמו כן פותחה חוברת הדרכה לאנשי מקצועות הבריאות שמטרתה לסייע וללמד את השימוש בכלי זה ובסרטונים שפותחו.
החוברת פותחה על ידי צוות מחקר מהחוג לריפוי בעיסוק באונ' חיפה : פרופ' תמר וייס, ד"ר עינת גל,
גב' יפעת בן רפאל וד"ר שרון זלוטניק, בשיתוף עם גב׳ יעל שידלובסקי פרס, משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים
המחקר ופיתוח החוברת נעשה במימון קרן שלם.
לשאלות והתייעצות לגבי השימוש בחוברת ניתן לפנות ליעל שדלובסקי-פרס, מנהלת תחום ריפוי בעיסוק ופעילות יום, השירות לדיור תומך, אגף הדיור, מינהל מוגבלויות, משרד הרווחה והשירותים החברתיים, במייל : yaelshi@molsa.gov.il
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם.
במחקר הנוכחי נמצא "אפקט ההפקה" (Production Effect) באוכלוסיית מבוגרים צעירים בעלי מש"ה בחומרה קלה, בלמידת תמונות של מילים שכיחות, מילים כתובות וטקסט כתוב. במילים אחרות, הפקה קולית (אמירה בקול) של גירויים מסוג זה הביאה ליתרון משמעותי בזכירתם לעומת למידתם ללא הפקה (בקריאה דמומה או בהקשבה). לממצאים אלו חשיבות תיאורטית להבנת תהליכי זיכרון מילולי ארוך טווח אצל בעלי מש"ה. כמו כן, למחקר תרומה יישומית – קלינית בפיתוח תכניות לימוד והתערבות שפתית באוכלוסייה זו, המדגישות הפקה קולית ככלי פשוט וזמין לצורך שיפור למידה וזכירה.
דפים לפריט זה :
מסעם לפולין של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית משלחת "השחר"
מק"ט 641 | מנחה: פרופ׳ זהבית גרוס
עבודת גמר זו לתואר שני (תזה) נכתבה בסיוע מלגה מקרן שלם
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.
מחקר איכותני זה עוסק במשלחות משרד הרווחה, של בוגרים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה), למחנות הריכוז וההשמדה בפולין (משלחת "השחר").
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את תופעת מסעם לפולין של אנשים עם מש"ה, מנקודת מבטם של המשתתפים ומנקודת מבטה של החוקרת שהתלוותה למשלחת כ"משתתפת צופה".
לאחר ניתוח הממצאים ניתן לומר כי חברי משלחת "השחר 6", אנשים בוגרים בטווח הרמה הקלה של המוגבלות, עברו מסע משמעותי ומלמד.
נמצא כי כאשר תהליך הלמידה מתבצע באופן חווייתי, רב- חושי, ממחיש ואותנטי, על אדמת פולין, תוך כדי תיווך, התאמה והבניה, ניתן להקנות ידע בנושא השואה, גם לאנשים בוגרים עם מש"ה וכי הם מצליחים להגשים את מטרות המסע לפולין. הם חווים מסע זה כתהליך למידה חשוב, המתבטא הן בפן הקוגניטיבי והן בפן הרגשי. באמצעות הלמידה הרגשית, הם מצליחים לעבור תהליכים קוגניטיביים ומטה- קוגניטיביים ומצליחים ללמוד ולרכוש ידע בנושא מורכב כמו השואה, בהתאם לגילם ולרמתם.
אמנם למידה חווייתית ורגשית זאת טמנה בחובה קשיים ואתגרים מסוגים שונים, איתם נאלצו להתמודד המשתתפים ובגינם הם נזקקו לתמיכות, אך היא גם הבליטה את הכוחות והחוזקות הטמונים בהם, את יכולתם להתמודד, לצמוח ולפתח חוסן. המסע הקבוצתי והאינטראקטיבי שבו השתתפו קידמה אצלם את הלמידה בנושא השואה והפכה אמצעי לחיזוק זהותם ושייכותם. נמצא כי הם הצליחו לחוש הזדהות עם העם היהודי ושייכות לארץ ישראל, למדינת ישראל ולמשפחת המוצא שלהם.
לקריאת המחקר המלא לחץ כאן.
לעיון בנספחים לחץ כאן.
לקריאת סיכום מדעי לחץ כאן.
.For the english abstract press here
לצפיה בהרצאה שצולמה במסגרת כנס ידע שלם 2 שנערך בבית שיתופים
דפים לפריט זה :
תפיסת כאב ותגובתיות לכאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית: איתור מדדים אובייקטיביים לכאב
מק"ט 94 | מחברים נוספים: פרופ' חגי פיק
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
מטרות המחקר היו לחקור את תפיסת הכאב של אנשים עם מש"ה באמצעות מדדים סובייקטיביים ואובייקטיביים, ולבדוק אילו מדדים יכולים להחליף דיווח עצמי של כאב. במחקר השתתפו 36 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, עם תסמונת דאון (ת"ד), שיתוק מוחין (ש"מ) או מש"ה לא ספציפית, ו-18 נבדקי ביקורת. הנבדקים נחשפו לגירויים מכאניים ותרמיים שונים ודירגו את עוצמת הכאב בסולם פירמידות וסולם פרצופים בדירוג עצמי (סובייקטיבי). במקביל נותחו הבעות הפנים של הנבדקים ונמדדו פוטנציאלים מוחיים מעוררים (אובייקטיבי). נמצא כי אנשים עם מש"ה חווים את הכאב בצורה חזקה יותר בהשוואה לביקורת- הן במדדים הסובייקטיביים והן במדדים האובייקטיביים, וזאת בעיקר אנשים עם ת"ד וש"מ בהשוואה לאנשים עם מש"ה לא ספציפית. בנוסף נמצא כי הבעות פנים יכולות להחליף דיווח עצמי של כאב. ניתן להסיק כי חווית הכאב של אנשים עם מש"ה חזקה מהנורמה בעיקר בקרב אנשים עם ת"ד וש"מ ולפיכך חשוב ביותר לבצע ניטור קפדני של עוצמת הכאב ע"מ לתת טיפול הולם לפי הצורך.
למחקר קודם שעסק בתחושת כאב בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית לחץ כאן
דפים לפריט זה :
Participation in recreation and cognitive activities as a predictor of cognitive performance of adults with/without Down syndrome
השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות כמנבא לתפקוד קוגניטיבי במבוגרים עם ובלי תסמונת דאון
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה של השתתפות בפעילויות פנאי קוגניטיביות על ביצוע במדדים קריסטליים ופלואידיים בקרב מבוגרים בעלי מש"ה. במחקר השתתפו 32 מבוגרים בעלי מש"ה קלה ובינונית, עם ובלי ת"ד (גיל כרונולוגי=25-55). המשתתפים דירגו את תדירות השתתפותם בפעילויות פחות קוגניטיבית (כספורט, אומנות, וריקוד), ובפעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה (כמשחק קלפים, פאזלים, קריאה, שימוש במכשירים טכנולוגיים, והשתתפות בקורסים אקדמיים באוניברסיטה), בסולם של 1-5 (1 – פעם בחודש ו-5 – פעם בשבוע). מדדים קריסטליים כללו בדיקת שטף פונמי, מילים נרדפות, דימויים ומטאפורות מילוליות. מדדים פלואידיים כללו מבחן הפקת הומופונים, מבחן מטאפורה חזותית, מבחן מטאפורות חדשות ומבחן לתפקודים ניהוליים. בניתוחי רגרסיה בצעדים נמצא כי השתתפות בפעילויות פנאי פחות קוגניטיבית תרמה 18% רק לביצוע מבחני השטף הלשוני, ואילו פעילויות עם גירוי קוגניטיבי גבוה תרמו בין 18% ל-30% לביצוע כל המדדים הקריסטליים והפלואידיים דלעיל.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
מאמר זה פורסם לראשונה בכתב העת Aging & Mental Health, , יוני 2015.
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
המאמר מפורסם באתר קרן שלם באישורה של החוקרת פרופ' חפציבה ליפשיץ-והב.
דפים לפריט זה :
מחקר זה נעשה בסיוע קרן שלם
מטרות המחקר היו לבחון את אחוז הסיכון למוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) בפגים ולזהות גורמי סיכון בהריון ובלידה; לזהות מאפיינים המבחינים בין פגים עם ובלי מש"ה; ולבחון השלמה של האימהות עם חוויית הלידה המוקדמת ואת מאפייני האם והילד התורמים להשגת השלמה מוקדמת. 12 פגים נמצאו בעלי עיכוב התפתחותי בגיל שנה והתאפיינו בשבוע לידה מוקדם, ציוני אפגר נמוכים, גורמי סיכון פרינטאליים גבוהים, וציונים נמוכים במבדקי התפתחות יותר. מהממצאים עולה החשיבות של מעקב והתערבות טיפולית בקרב תינוקות עם גורמי הסיכון שנמצאו, ועולה החשיבות של מעקב אחר התפתחותם של פגים לאורך זמן. בנוסף, עולה הצורך במתן טיפול מוקדם במידה וקיים חשש לעיכוב התפתחותי.
לסרטון המציג את עיקרי המחקר
צילום ועריכה : שי שלומי, 2015
לסרטון עם כתוביות בשפה האנגלית לחץ כאן
דפים לפריט זה :
איכות חיים סובייקטיבית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית בגיל הזקנה: הקשר לפעילות פנאי ולרשת החברתית
מק"ט 605 | מנחה: ד"ר שירלי ורנר
עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם
מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק איכות החיים הסובייקטיבית בקרב אנשים עם מוגבלות שכלית בגיל הזקנה, והקשר שלה לפעילויות הפנאי שלהם ולרשת החברתית. איסוף הנתונים בוצע באמצעות שאלונים שהועברו בראיונות אישיים ל-51 אנשים עם מש"ה קלה עד בינונית, בגילאי 40 ומעלה. נמצא כי ללא קשר לקבוצת גיל, ככל שהאנשים עסקו יותר בפעילות אקטיבית כך איכות החיים גבוהה יותר. בנוסף, נמצא קשר חיובי בין תדירות הפעילות עם איכות חיים. בניגוד למשוער נמצא קשר שלילי בין רמת הבחירה האישית בפעילויות לבין איכות חיים. כמו כן, נמצא קשר חיובי בין מספר הקשרים החברתיים ורמת התמיכה החברתית לאיכות חיים.
דפים לפריט זה :
תוכניות תעסוקה של עמותות להשמת אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית בעבודה: חקר דרכי פעולה
מק"ט 597 | מנחה: ד"ר אלישבע סדן
עבודת גמר זו לתואר שני נערכה בסיוע מלגה לקרן שלם
מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת תכניות תעסוקה בשבע עמותות ישראליות המבצעות השמה של אנשים עם מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה) על שילובם בעבודה. נבחנו הקשרים בין יועצי השמה העמותות למעסיקים, דרכי פעולה לשימור הקשרים ושכנוע בכדאיות העסקת אנשים עם מש"ה, המבנה הארגוני והתרבות הארגונית של העמותות ואמונתם ביכולות התעסוקתיות של אנשים עם מש"ה. עיקר הנתונים במחקר נאספו באמצעות ראיונות חצי מובנים, מתוכם עלו שלוש תמות מרכזיות: (1) דרכי פעולה של יועצי ההשמה מול מעסיקים בשימור וחיזוק הקשרים ובשכנועם לקלוט אנשים עם מש"ה, (2) תלות ארגוני המחקר בחמישה גורמים סביבתיים ו-(3) אמונה ביכולות התעסוקתיות של אנשים עם מש"ה.
דפים לפריט זה :
טרילוגיה של תופעת המנהיגות באוכלוסייה בעלת מוגבלות שכלית: כישורים, סגנון מנהיגותי ויחסי הגומלין בין מנהיגים למונהגים
מק"ט 581 | מנחים : פרופ' חפציבה ליפשיץ, ד"ר יוסף קליין
עבודת גמר זו לתואר שלישי (דוקטורט) נערכה בסיוע מלגה מקרן שלם.
מן השדה עולה כי קיימת מנהיגות בלתי פורמלית בקרב בעלי מוגבלות שכלית התפתחותית (מש"ה). מטרת המחקר, היתה לבדוק את תופעת המנהיגות בקרב מתבגרים ומבוגרים בעלי מש"ה. נבדק מהן היכולות והתכונות בתחום הקוגניטיבי, האישיותי-רגשי והחברתי המייחדות מנהיגים בעלי מש"ה בהשוואה למונהגים בעלי מש"ה, שאינם בעלי כושר מנהיגות. נמצא כי קיימת מודעות קוגניטיבית למגבלה בקרב אנשים בעלי מש"ה. כי המנהיגים בעלי מש"ה נוטים באופן מובהק להיות בעלי סגנון מנהיגות חברתי-שיתופי, אך גם סגנון מנהיגות סמכותי-משימתי קיים אצלם. ושאיכות יחסי הגומלין בין מנהיגים-מונהגים בעלי מש"ה, מתנהלים על פי מרכיבי האינטראקציה התיווכית האוריינית.
דפים לפריט זה :
Accommodating employees with and without disabilities
סיכום מאמר - התאמות בעבודה לעובדים עם ובלי מוגבלויות
מטרת המחקר לבחון את ההשפעת העלות הנתפסת של התאמת תנאי עבודה לעובדים בעלי מוגבלויות על העסקתם. המחקר בחון גישות של עובדים עם ובלי מוגבלויות שקיבלו התאמות בתנאי העבודה, עמיתיהם ומנהליהם בשמונה ארגונים שונים בגודלם ואופיים. נמצא כי עובדים בעלי מוגבלויות הינם בעלי סבירות גבוהה יותר לבקש התאמות בתנאי העבודה, אך עבור התאמות אלו נמצאה עלות-תועלת שוות ערך להתאמות שביקשו עובדים ללא מוגבלויות. בנוסף, נמצא כי הגישות של עמיתים לרוב אינן שליליות כלפי עמיתיהם בעלי המוגבלויות שקיבלו התאמות. לבסוף, נמצא כי למתן התאמות ישנה השפעה חיובית על עובדים אחרים, אך רק כאשר העמיתים תומכים במתן ההתאמות.
המחקר פורסם לראשונה בכתב העת (Human Resource Management, 53(4), 593–621 (2014, וסוכם בעברית באישור החוקר פיטר בלאנק.
המחקר פורסם לראשונה בכתב העת (Human Resource Management, 53(4), 593–621 (2014, וסוכם בעברית באישור החוקר פיטר בלאנק.
למאמר המלא באנגלית לחץ כאן.
לסיכום המאמר בעברית לחץ כאן.
דפים לפריט זה :
